31.7.08 - זיהוי ביומטרי ופרטיות מאת מיכאל (מיכה) שפיר, חוקר, מדען וטכנולוג ראשי במספר רב של חברות היי טק, מסביר מהו זיהוי ביומטרי, מדוע מסוכן להשתמש בו במערכות ענק, מתאר את הפגיעה בפרטיות, את אפשרויות הזיוף הרבות, ומזכיר חלופות פולשניות פחות. הוא גם מזכיר דרך של התנגדות אזרחית.
"זיהוי ביומטרי נחשב משפטית כפולשני כי הוא עוסק במאפיינים ההתנהגותיים ו/או הפיזיולוגיים של האדם, הניתנים למדידה ולשמירה והיכולים לשמש לאימות זהותו. לכל אדם מאפיינים ביומטריים ייחודיים לו. …
מידע ביומטרי שנפל לידי עבריינים ואו גופים זרים, יסכן את שלומו של בעליו. …מאגר ביומטרי ככל שהוא גדול יותר, הוא מהווה מכשול גדול יותר ביכולת שלו לאתר רשומה נכונה. בנייה והשוואה למאגר נתונים ביומטרי גדול, לא ימנע "הרכשה הכפולה", ולא יכול לצדד בצורך בבנית מאגר כזה תוך פגיעה אפשרית בפרטיותם של אזרחים תמימים.…
הטענה שה"שימוש בטביעת אצבעות ימנע זיוף" מטעה - לא זו בלבד שתופעת הזיוף תחריף, היא תהפוך לנפוצה ובתי המשפט יתמלאו ב"עבריינים" (לכאורה) שאינם יכולים להתכחש לביומטריה שלהם בשל עבירות זיופי זהות ביומטרית, שבוצעו על ידי זייפני רחוב... הקלות הבלתי נסבלת של זיוף ביומטרי… סרטון הדגמה…
כדי להמחיש שהמדינה לא עשתה הכל כדי להמנע מפגיעה באזרחיה - ניקח את רעיון ה"הביומטריה ללא עקבות"…
המידע האגור ב"כרטיס חכם" צפוי ע"פ הנסיון בעולם, להתבטל. כל פתרון "אלקטרוני" (פולשני) ביחוד לעניין זהות, מטבע הדברים והמשמעויות עשוי ל"הפצח" או ל"הנטרל"…
אזרח יוכל תאורטית... למחוק את המידע מהכרטיס האישי שלו בהליך "פרימיטיבי" ביתי פשוט - הכנסתה של תעודת הזהות "החכמה" למכשיר מקרוגל ביתי במשך 5 עד 7 שניות שלא תפגע במזהים הויזואליים …קיימות היום טכנולוגיות החדשות ואלטרנטיבות לאימות ודאי וקשירה של כרטיסי זהות לאזרחים עצמם, ומניעת זיוף גם ללא מאגרי נתונים ביומטריים, ללא כרטיס "אלקטרוני חכם" וללא (יצירת) חשש לפגיעה בפרטיות - תוך שמירה על החוק… "
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
3 תגובות:
למרות התראות שונות והנמקות חוזרות מבכירי המשפטנים במדינת ישראל, אישרה כנסת ישראל בהצבעת מחטף של ממשלה מתפטרת, בפעם הראשונה בתולדות מדינת ישראל, הצעת חוק העונה להגדרה: חוק דרקוני, ועוד ביוזמה של שר בכיר בממשלה, בנסיבה חפוזה, בה מנוסח משפטית במדינה דמוקרטית וחופשית, חוק מציק המונע אפשרות לציית לו... חוק מיותר שיכניס אזרחים חופשיים וחפים מפשע, למלכודת אישית מערטלת, פולשנית ובלתי סבירה בעליל, לגבי עצמם. בחוק המוצע קיים פגם מהותי היורד לשורש עקרונות היסוד של המשטר החוקתי והתפיסות הדמוקרטיות בישראל, בלא כל התחשבות ברצונות ודעות של הפרט.
החוק בנוסח שאושר, מכיל הפרה של זכויות יסוד מוקנות, לעניין שליטה של אדם על גופו וכבודו, זכות שאינה תלויה בדבר ואשר הצעת החוק מלבישה אותו בלבוש ניסוחי מאחז עיניים.
החוק המוצע יגרום לכל אזרח מן השורה דילמה משפטית חריפה: אזרח במדינה דמוקרטית "נדרש באמצעות חקיקה"
לוותר על זכותו הטבעית לשלוט במזהים העצמיים שלו (פרטיותו, גופו, כבודו), זכות יסוד המוקנית לו בחוק יסוד, ואם לא יאות האזרח לציית ו/או "לוותר" על זכות יסוד זאת, תישלל ממנו כ"עונש" זכות יסוד אחרת, חופש התנועה (לאזרח בלי מסמכי נסיעה אין חופש תנועה), ואפילו תישלל חירותו (מאסר).
מהניסוח המקומם של החוק עולה מייד כי, הישות המשפטית, שחיברה אותו לא התמודדה עם סוגיות היסוד הבאות:
א) מתן מטריה משפטית לאדם, שנכפה עליו בידי מדינה בה הוא אזרח, "לוותר" על זכות יסוד טבעית, המוקנית לו.
ב) האם לשלטון חוק דמוקרטי, יש לגיטימציה להתנות, "מתן" זכות יסוד אחת, במחיר "וויתור" על זכות יסוד אחרת?
ג) למי השליטה במזהים העצמיים (גופו) של אדם? לאדם עצמו, או לישות חיצונית שלטונית חזקה ממנו?
ה) מתוקף איזו זכות יש למדינת חוק, כוח משפטי וחוקי, ליטול דגימות ו/או כריתות גוף מכל אזרחיה בניגוד לרצונם?
ו) מהי המשמעות החוקתית לניצול "מאגר דגימות גוף לאומי", כפוי ואנוס, למטרה שלטונית ומעקב משטרי?
ז) מהי ההגדרה המשפטית של "דגימת גוף" ככריתה אוטונומית, מנותקת או שנותקה בכפיה מגופו של אדם?
ה) האם הדמוקרטיה תשים את האדם במרכז, כסיבה לקיומה, או תהפוך את האדם לאמצעי להשגת מטרות אחרות?
חוק יסוד קובע כי לכל אדם יש זכות על גופו, המגיעה לכל אדם באשר הוא. זכות זאת היא זכות מלידה, זכות טבעית, ועל המדינה להגן על הזכות הזאת. הצעת החוק שבנדון היא בדיוק הנסיבה בה לא מתקיימת ההגדרה של הפילוסוף עמנואל קנט: "האדם הוא המטרה בפני עצמה ולא אמצעי להשגת מטרות". כלומר: אסור להקריב בני אדם לצורך השגת מטרות שונות. עיקרון יסוד זה כתוב במגילת האומות המאוחדות.
הזכות לכבוד, לפרטיות ולחופש התנועה הם חלק מזכויות היסוד הראשונות ואולי היחידות הנמצאות בקונצנזוס מלא ואין עליהן כל מחלוקת. הזכות לפרטיות מאפשרת לאדם לחיות את חייו ללא השגחה, חשיפה, התערבות וחדירה לחייו.
זכות חופש התנועה מאפשרת לאזרח המדינה, לנוע חופשי ממקום למקום, לגור במקום שהוא חפץ בו ולצאת מן ארץ
ולהיכנס אליה כל אימת שירצה ללא תנאי. למדינה חופשית ודמוקרטית אסור להתנות זכות יסוד אחת באחרת.
המילה: "מאגר" אינה מייצגת, ו/או נרדפת למונח "פרטיות": מדוע צירוף המילים "שמירה על מאגר", קרוי במזכר:
"שמירה על פרטיות"? האם לא מדובר ב"מכבסת מילים"? או בלשון בג"צ: "לבוש ניסוחי מאחז עיניים"? המאגר אינו "מתקן לשמירה על פרטיות" הפרטיות מופרת באיסוף, בשימוש, בהשוואה ו/או בחיפוש בדגימות שנותקו מגופו של אדם.
מה השלב הבא? התקנת מצלמות בבתים של אנשים?
חקיקת "חוק המידע הביומטרי" אשר יאפשר למדינה להקים מאגר נתונים ממוחשב ומפורט על כל האזרחים, נמצאת בשלבים מתקדמים. בתפקיד האח הגדול: שר הפנים מאיר שטרית. ד"ר הני זובידה רואה זאת כחלק ממגלומניה של האיש ששכח כנראה את גבולות הכח והדמוקרטיה וקורא לו ללכת הביתה
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=600548
אנו כאזרחים מן השורה חייבים לזכור כי מידע ביומטרי, ניתן בקלות לשכפול, זיוף, הדבקה, השתלה, העתקה ואחסון. גופים פרטיים, מקומות עבודה או גופים ציבוריים כמו בנקים והביטוח הלאומי מנצלים כיום את העדר הפיקוח והעדר אכיפה של הרשויות האמונות על הגנת הפרטיות, כ"כ הסתרת מידע תוך ניצול תמימות האזרחים, וניצול ציני של תלותם בגופים המפרים את החוק הדורשים מהם להזדהות באמצעות גופם... גופים אלו עושים שימוש לא חוקי ופולשני במידע הנאגר במאגרים בלתי חוקיים, בלתי מאושרים ובלתי מאובטחים שבהעדר חקיקה ספציפית שתמצא פשרה בין הזכות לחופש העיסוק של יצרני טכנולוגיה ביומטרית פולשנית לבין פגיעה בזכויות יסוד של אזרח המדינה לפרטיות ולכבוד.
גוף ציבורי או פרטי המאלץ אזרח לעשות שימוש בגופם של בני אדם רק כדי לאפשר להם כניסה לבניין או כדי להזדהות בשעוני נוכחות במקום העבודה או כדי לקבל דמי אבטלה, למעשה עובר על החוק ויוצר מאגרי מידע חלופיים שאינם חוקיים הכוללים מידע אישי, פרטי ורגיש אודות האזרחים המידע מפוזר במגזרים שונים ללא פיקוח והגנת המחוקק. קיום של מאגרים ביומטריים מקבילים המכילים מידע אישי רגיש יאפשר זליגה ומכירה של המידע לכל דורש, ללא כל יכולת שליטה או בקרה של המחוקק, כפי שהדבר נעשה כיום עם כתובות הדואר האלקטרוני, מספרי הטלפונים, כתובת המגורים, המידע הפלילי, הרפואי, רמת השכר, והרגלי הצריכה שלנו.
הוסף רשומת תגובה