מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיחרר סקירה משווה שהוכנה ע"י ליאור בן- דוד ואתי וייסבלאי בנושא: "
אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע ממשלתיים" (
PDF).
"דומה כי בשנים האחרונות מתרחש תהליך הדרגתי של התרבות הצרכים והמטרות שלשמם הטכנולוגיה הביומטרית משמשת כאמצעי לזיהוי ואימות נתונים על זהותו של אדם; בד בבד, מתרחבות קבוצות האוכלוסין שהשימוש בטכנולוגיה זו מכוון כלפיהן… יובהר כי הנפקת תעודה ביומטרית, דהיינו מסמך שיש בו שבב אלקטרוני ובו נתונים ביומטריים, אינה מחייבת את שימורם של אותם נתונים במאגר מידע מרכזי. מהסקירה עולה כי הכללת טביעה ביומטרית במאגרי מידע לאומיים היא סוגיה הנדונה בשנים האחרונות בכמה מדינות. כיום אין מדינה מערבית ודמוקרטית שבה יש מאגר מידע שבו שמורות טביעות ביומטריות של כלל אזרחי המדינה או תושביה.
… כפי שאפשר להתרשם מן הסקירה שלהלן, בדיון בסוגיות אלו עולות שאלות חשובות, ובהן האם המדינה רשאית לחייב אזרחים ושאינם אזרחים למסור טביעה ביומטרית; האם יש צורך לשמור טביעה ביומטרית במאגר מידע; כמה זמן יישמר המידע הביומטרי; ההגנה על מאגר מידע מסוג זה; למי תהיה גישה למידע ולאילו מטרות.
[בבריטניה]… תוכניות הממשלה עוררו חששות כבדים שנוגעים למידת הדיוק והנכונות של מערכות הזיהוי הביומטריות, לפוטנציאל הפגיעה בהן ולסוגיות של חדירה לפרטיות, וכן לעלויות הכרוכות במימוש התוכניות האמורות. בין השאר נטען כי הטכנולוגיה שמערכות אלו מבוססות עליה טרם נבדקה כהלכה ומאגר המידע שבו שמורים נתוניו של כל מי שמחזיק בתעודת זהות כאמור עלול להפוך ליעד עיקרי לפעילות ביטחונית עוינת…
