מבקר המדינה: "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"

משרד הפנים דוחף להקמתו של מאגר ביומטרי רגיש ומבטיח שידע לשמור עליו, אבל דו"ח מבקר המדינה, מלמד שהמשרד אינו עומד במשימות פשוטות הרבה יותר (לדו"ח המלא; לתקציר).

.

רשות האוכלוסין במשרד הפנים מחזיקה מידע רגיש על כל אחת ואחד מתושבי ישראל – מערכת מידע שהוגדרה כ"קריטית" על ידי גורמי הביטחון במשרד ראש הממשלה. אבל דו"ח מבקר המדינה מלמד על שורה של ליקויים חמורים בשמירת המאגרים, שמעמידים בסכנה את הפרטיות של כל אחת ואחד מאיתנו ואף את הביטחון. נמצא שהמשרד אינו עומד בדרישות בסיסיות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות, כמו למשל מינוי אחראי לאבטחת מידע (עמוד 865) – מחדל שמהווה עבירה פלילית שגוררת אחריה עונש מאסר בן שנה (ראו סעיף 31א(א) וסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות).

.

המחדלים החמורים באבטחת מאגר המידע הביאו לדליפת מאגר מרשם האוכלוסין בשלמותו. מאגר מידע שהוגדר כ"קריטי" מתגלגל ברשת האינטרנט, אבל לפי מבקר המדינה, המשטרה ומשרד הפנים לא שיתפו פעולה כדי לנסות לקדם חקירה בעניין ובסופו של דבר היא נזנחה (עמוד 865 ו-866 תקציר עמוד 194). על רקע זה קובע מבקר המדינה:

.

"יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי המדינה."

.

רק לפני כשנה החל משרד הפנים לנהל מערכת מחשב שיכולה לעקוב אחר השימוש שעושים פקידי רשות האוכלוסין במאגר המידע, אך גם אז לא טרח לעשות בה שימוש שיטתי כדי לוודא שהמאגר אינו מנוצל לרעה מבקר המדינה בדק ומצא ששאילתות מידע רבות נעשו באמצעות סיסמאות של משתמשים מורשים, שנפטרו או ששהו בחו"ל, כלומר, שגורמים בלתי מורשים נכנסים למערכת באמצעות סיסמאות שהועברו או נגנבו (עמוד 866). עוד הסתבר, שפקידים מורשים מציגים שאילתות חוזרות ונשנות על אנשים מפורסמים, ועל פני הדברים מנצלים את המאגר לצרכים שאינם קשורים לביצוע עבודתם:

.

"משרד מבקר המדינה מעיר, שיש לראות בחומרה את המחדלים שנמצאו בתחום השימוש בשאילתות. הצעדים שמשרד הפנים נקט לתיקון המצב הינם חלקיים בלבד ועליו ועל האחראים לאבטחת מידע אצל כל לקוח חיצוני שיש לו גישה למאגר המידע, בין היתר, לבדוק אם כל השאילתות היו לצורכי העבודה. אם יימצא שמשתמשים אלה הציגו שאילתות שלא לצורכי עבודה, יש לנקוט נגדם בצעדים משמעתיים או להגיש תלונה במשטרה." (עמוד 867)

.

בדיקה שיטתית של מערך אבטחת המידע של מרשם האוכלוסין ("סקר סיכונים") העלתה ממצאים חמורים נוספים "החושפים את המערכת לסיכונים … מהותיים בתחום אבטחת המידע ותפעול המערכות". לגבי ליקויים מסויימים מציין מבקר המדינה כי הם מהווים "סיכון ביטחוני ובטיחותי כאחד". יצויין, כי מטעמים בלתי ברורים הטיל משרד הפנים מגבלות על הבדיקה וקרוב לוודאי שאם היה מאפשר לבצע אותה כהלכה היינו עדים לממצאים קשים עוד יותר (עמוד 868).

.

ראו עוד:

המבקר: כישלון חמור בהגנה על פרטיות האזרחים - אהוד קינן ynet 6.5.09

מידע אישי על אזרחי המדינה חשוף לפריצות במחשבי משרד הפנים וביטוח לאומי - ליאור דטל, הארץ 6.5.09

ד"ר עומר טנא הפקרת מידע במשרד הפנים - הארץ 12.5.09

שטרית, יש גבול ואתה חוצה אותו

10.12.08 - ד"ר הני זובידה, מרצה למדעי המדינה במרכז הבינתחומי הרצליה כותב ב-nana 10 ובבלוג האישי שלו באתר "רשימות": "הגיע הזמן לעמוד ולאמר מאיר שטרית, לך הביתה נמאסת. אנחנו לא זקוקים לך בחיינו וגם לא לפיקוח מתמיד של המדינה עלינו, יש גבול ואתה חוצה אותו. ממשרה של משרת ציבור אתה מנסה להפוך את הציבור למשרת המערכת, לא עוד!"

.
"... אחד הדברים הכי מפחידים בהקשר זה הינו מה שנקרא חוק המידע הביומטרי... שנועד לייסד מאגר נתונים פרטני ממוחשב ... שמטבעו עלול להיות חשוף לגופים מסחריים ופיננסיים ולאינטרסים שלהם אבל גם למעשים פליליים כמו "השאלת" זהות ע"י פריצה למאגר וכל זאת בשם ה"הגנה" על זיוף מסמכים מזהים. מהפח אל הפחת.
.

נציגי ציבור הם זן מוזר, אלו אנשים שאנו בוחרים כדי לייצג את טובתנו כמחוקקי חוקים או שרים, אך לפתע פתאום הם "מתנתקים מהחוטים" ותופסים חיים עצמאיים והיוצרות מתהפכות. במקום שיעשו את דברנו הם אומרים לנו מה יותר טוב לנו. זהו בעיני אחד מהמצבים המסוכנים ביותר לדמוקרטיה. בצומת מסוכנת זו עומד שר הפנים מאיר שטרית... שבא לחנוק את חירותינו ולפגוע בזכויותינו הבסיסיות ביותר... כעת, מתעלה על עצמו אותו נבחר, או אולי עלי לומר "מורם מעם", ומדאגה אותנטית לביטחוננו החליט שר הפנים מאיר שטרית, לקדם את חוק המידע הביומטרי בתקופה בה הכנסת אינה פועלת כמעט. ...

.

מה השלב הבא? התקנת מצלמות בבתים של אנשים על מנת שנוכל לפקח טוב יותר על האוכלוסיה? האם הפרנויה עברה כל גבול? לדעתי לא, ושר הפנים יזכר בתור מי שקידם אותנו לפי תהום. אין בחוק זה שום דבר מלבד רצון לשמן עוד גלגלים של כאלו ואחרים שירויחו מהנפקת התעודות, אחסון הנתונים ויצירת עוד מערך של פיקוח מפחיד עלינו. השימוש הציני, הגובל בפשע נגדנו האזרחים, עבר כל גבול הגיע הזמן לעמוד ולאמר מאיר שטרית, לך הביתה נמאסת. אנחנו לא זקוקים לך בחיינו וגם לא לפיקוח מתמיד של המדינה עלינו, יש גבול ואתה חוצה אותו. ממשרה של משרת ציבור אתה מנסה להפוך את הציבור למשרת המערכת, לא עוד!"
.

ביהמ"ש האירופי: מאגר הד-נ-א בבריטניה לא חוקי

8.12.08 "הארץ": בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR) הוציא לפני כמה ימים פסק דין, הקובע, שמאגר ה-DNA המשטרתי של בריטניה מהווה הפרה חמורה של הזכות לפרטיות: "ההחלטה, שהתקבלה פה אחד בשטרסבורג, היא מהלומה קשה למדיניות הממשלה הבריטית, המתירה לקטלג ללא הגבלה את טביעות האצבעות והד-נ-א של כל החשודים בפלילים - גם אלו שזוכו מאשמה. בנאום הסיכום נקטו השופטים לשון חריפה במיוחד נגד מדיניות זאת, ואמרו כי בית הדין 'המום מטבעה המקיף וחסר האבחנה' (להרחבה ראו ב-pratiut.com).

.

בית הדין מייחד מילים אחדות למקרה של אגירה של טביעות אצבע בלבד (ללא דגימה גנטית - סעיפים 78-86 לפסק הדין). נקבע, שטביעות אצבע מכילות מידע ייחודי על הפרט ומאפשרות זיהוי מדויק במגוון של נסיבות. העלתן על מאגר מידע והיכולת להצליב את המידע עם נתונים ומאגרים נוספים יוצרות פגיעה בזכות לפרטיות, ופגיעה זו צריכה להיבחן בחינה חוקתית לאור המטרות. כיוון שהפגיעה שנדונה במקרה הנדון היא חמורה יותר (אגירה הן של טביעות אצבע והן של דגימות די.אן. איי) אין בפסק הדין קביעה חד משמעית לגבי אגידה של טביעות אצבע בלבד. מכל מקום, אין ספק, שבמקרה של מאגר ביומטרי של כלל האוכלוסייה (להבדיל ממאגר של חשודים) תישא המדינה בנטל הוכחה כבד עוד יותר. בית הדין אומר גם דברים חשובים על החובה המיוחדת, שמוטלת על מדינה, שמבקשת לבצע מהלכים חלוציים בשימוש בטכנולוגיה פולשנית:

"In the Court's view, the strong consensus existing among the Contracting States in this respect is of considerable importance and narrows the margin of appreciation left to the respondent State in the assessment of the permissible limits of the interference with private life in this sphere. The Court considers that any State claiming a pioneer role in the development of new technologies bears special responsibility for striking the right balance in this regard." (para. 112)

.

הפסיקה החדשה נותנת רוח גבית למתנגדים לפרוייקט הביומטרי של ממשלת הלייבור. מאמר המערכת של ה-Independent משנס מותניים לקראת המאבק הבא:

.

"Yet this is simply one victory in a much larger war against a Government which refuses to recognise the limits of the state's role in our private lives. Ministers show no sign of relenting in their efforts to foist costly and intrusive ID cards on us... This Government has proved itself again and again to lack any understanding of either the acceptable boundaries of official intervention in our personal lives or the overwhelming necessity to safeguard the public's private data. With yesterday's judgment the juggernaut has been slowed, but not stopped. The campaign to protect our civil liberties goes on."

..

תוספת מאוחרת - נוב' 2009.

ממשלת בריטניה עומדת במריה ומסרבת למחוק חפים מפשע ממאגר ה-DNA

Government announces innocents will continue to be held on DNA database - Liberty 11.11.09

אל תאמרו "לא ידענו": מחר גם הבנקים יחזיקו בנתונים הביומטריים שלנו

גיא גרימלנד ב"הארץ" מספר על החתימה החגיגית של ההסכם להנפקת תעודות זהות חכמות. יהושע בקולה, מנכ"ל HP ישראל הוא שהולך לנהל עבור המדינה את המידע הביומטרי שלנו."שישנה כוונה להאיץ את הטיפול החקיקתי בנושא, כך שתעודות זהות החכמות יכללו אמצעי זיהוי ביומטריים". מעניין כמה זמן ידוע למר בקולה את מה שאנחנו גילינו רק בימים האחרונים - ששר הפנים מפעיל לחצים ומבקש שיהיה דיון מזורז וחטוף ביוזמת חקיקה כל כך רגישה דווקא עכשיו, בפגרה ובחסות ערפל הקרב של מערכת הבחירות.

.

בכלל, נראה שבחברת HP יודעים עוד כמה דברים שאנחנו, האזרחים עדיין לא יודעים. בצהלות חגיגת טקס החתימה על ההסכם בישר לנו מר בוקולה גם, ש"יתכן כי בעתיד ישמשו התעודות את האזרחים גם בהזדהות מול הבנקים, למשל. 'זה יאפשר לגופים 'לרכב' על תעודות הזהות החכמות ולהציע זיהוי במקומות שכיום קשה ליישם היום.' ".

.

ואנחנו, תמימים שכמונו, חשבנו שרק משרד הפנים המשטרה וכוחות הביטחון יוכלו לבדוק את הנתונים הביומטריים שלנו. חשבנו. אז מה? תתחילו להתרגל: במדינת האח הגדול מישהו אחר חושב בשבילנו. האם יתכן ששר הפנים, שמדהיר הצעת חוק מסוכנת כל כך, ומבטיח לנו כל מיני הבטחות מרגיעות, כבר ישב עם אנשי HP ושירטט איתם את השלב הבא: לאחר שאנחנו נבלע את הגלולה המרה, נתייאש ונתרגל לכך, שטביעות האצבע שלנו והנתונים הביומטריים האחרים מפוזרים בכל פינה, או אז ישלפו לנו את השפן הבא מהכובע, וירשו גם לבנקים ולגופים פרטיים אחרים לשים את היד על הביומטריה שלנו?.או כמו שהטיב להגדיר זאת מנכ"ל HP - בעל הבית החדש של המידע הביומטרי שלנו: גם גופים פרטיים יוכלו "לרכב" על תעודות הזהות הביומטריות שלנו.

.

החוק הביומטרי נראה כמו מחטף ציבורי

עודד ירון ב"הארץ" 30.10.08: "ברגע אחרי שההחלטה ללכת לבחירות ולפני פגרת הבחירות, הכנסת מיהרה לאשר אתמול בקריאה ראשונה את חוק תעודות הזהות הביומטריות. בשיחה עם ד"ר מיכאל בירנהק, מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, הוא מתח ביקורת חריפה על האישור המהיר של החוק השנוי במחלוקת, 'זה נראה כמו מחטף ציבורי וזה לא מריח טוב. אפילו שזה רק קריאה ראשונה, לא נראה ראוי שבממשלת מעבר יעלו דברים שנויים במחלוקת, שמחייבים דיון ציבורי יסודי'…

משרד הפנים מודע לביקורת על כן ניתן לראות להצעת החוק שהוגשה לכנסת הוסיפו 'הרבה מלל על הזכות לפרטיות והרבה יותר ניסיון להציג את זה בצורה מאוזנת ומידתית, אבל נראה לי שבמקום להתמודד עם הבעיות בצורה עמוקה ומהותית מנסים להתמודד עם זה בצורה של רטוריקה'…"

השר שטרית ציין בדיון בכנסת כי תעודת זהות ביומטרית היא תנאי לביטול הוויזות לארה"ב. אולם, בירנהק מסביר כי האמריקאים דורשים דרכון ולא תעודת זהות, ובכל מקרה הם לא דורשים את מאגר המידע. מצד שני לחוק כזה עשויות להיות השלכות נוספות על יחסינו עם ארגונים (בינ"ל) אחרים. בגלל שנושא הפרטיות נמצא על סדר היום של ארגונים בינלאומיים … 'יש פה מאגר שאומרים שהוא נועד למטרה אחת - להתמודד עם זיוף תעודות זהות- אבל ברגע שיש מאגר, מהר מאוד הוא יהיה אטרקטיווי למטרות אחרות, מה שמכונה באנגלית Creeping Functionality, והזרעים של זה נמצאים כבר בחוק… "

ברור שיעשו אבטחה. לכן משרד הפנים יקים רשות מיוחדת. ולא נעים להגיד אבל למשרד הפנים יש שם לא כל כך טוב בשמירה פרטיות והדוגמא הטובה ביותר היא מרשם האוכלוסין שמסתובב חופשי באינטרנט…"

מאגר ביומטרי? לא תודה - 31.10.08

ד"ר מיכאל בירנהק ב-ynet: "מה פשר החיפזון? לא ברור. להצעת החוק יש השלכות קשות על זכות היסוד לפרטיות, היא מורכבת מבחינה טכנולוגית ומינהלית, היא מעוררת שאלות משפטיות-חוקתיות מורכבות, ויש לה השלכות כלכליות, מדיניות וביטחוניות. לציבור יש מה לומר בנושא הזה, ולא היה מקום ל"מחטף ציבורי"…אולי יש סיבה מספיק טובה להקים מאגר כזה גם אצלנו, אבל נטל השכנוע שמוטל על כתפי הממשלה ומשרד הפנים שמקדמים את הקמת המאגר בריצת אמוק, כבד מאוד. …

אם רוצים, אפשר להקשות על זיוף התעודות, גם בלי נתונים ביומטריים, ובכל מקרה, לא צריך לשם כך מאגר ביומטרי. האם הביומטריה תסייע לתפוס עבריינים? ממש לא.…

הניסיון בעולם ובארץ מלמד שמאגרי מידע שמוקמים למטרה אחת - ישמשו גם לשימושים נוספים.

המאגר המוצע יפקיד עוד אמצעי פיקוח בידי המדינה, על אזרחיה. הצעת החוק מתייחסת לכל האזרחים כאל עבריינים, ולמידע האישי שלהם, ולחירות הבסיסית שלהם, כאל הפקר. כדאי להיזכר בכמה עקרונות בסיסיים ופשוטים: המדינה אמורה להיות אמצעי שלנו, ובשבילנו. "…

ביטול הוויזה לארה"ב? פיתיון למאגר ביומטרי - 5.10.08

וותרו על החירות שלכם - תמורת הזכות לצפות בפסל החירות, תנו לאח הגדול לשמור את תווי הפנים... אתם לא סומכים עלינו?

ניב ליליאן ynet 5.10.2008: "זהו תקדים מסוכן. תקדים שעשוי, ביחד עם חוקים נוספים שכבר אושרו, כמו חוק נתוני תקשורת, המקנה למשטרה סמכויות עיקוב מרחיקות לכת, לרכז בידי המדינה יכולת מעקב יוצאת מן הכלל אחרי אזרחיה ולחסל את הפרטיות שלהם. בבריטניה למשל, ישנה מודעות מאוד גבוהה לנושא הפרטיות – שם מוצע כי המידע ישמר באופן מינימלי, תוך טשטוש הזהות האישית היכן שניתן וכולו ישמר מקודד. בגרמניה, נאסר כליל על שמירת המידע במאגרים מרכזיים.

למשרד הפנים ולמשטרה יש היסטוריה מפוקפקת בשמירת הנתונים האישיים שלנו... "

אבנר פינצ'וק, מענה ל"מי מפחד מטביעת אצבע" - הארץ 20.8.08

לא מטביעות האצבע אנו חוששים אלא משלטון שיודע הכול

מי מפחד מטביעת אצבע "בחברה שבה רוב המידע האישי הוא בר השגה"? כך שאל מאמר מערכת ב"הארץ", והמליץ לנו לברך על הקמתו של מאגר ביומטרי, שימנע זיוף תעודות זהות ויסייע למלחמה בפשע.

נתונים ביומטריים, שמקודדים בתעודת הזהות, יכולים להקשות על זיוף התעודה, הגם שמומחים מסתייגים מהרעיון ומעדיפים להסתפק ב"כרטיס חכם" ללא ביומטריה. כך או כך, עדיין לא ברור מדוע יש צורך במאגר מידע ביומטרי, שאין דוגמתו באף מדינה מערבית.

נכון, המדינה מחזיקה במאגרי מידע רגישים רבים. אך מכאן לא נובע, שאין סכנה במאגרים נוספים. שאחרת, ניתן היה לחשוב על מגה-מאגר, שבו תרכז המדינה את כל המידע שלנו – רפואי, משטרתי, פיננסי וכן הלאה. אפשר שמאגר כזה יסייע למדינה למלא את משימותיה ביעילות. אבל הוא ישמש גם למטרות אחרות ויהווה מקור לפגיעה בזכויותינו ובאיכות החיים שלנו.

מידע אישי רב דולף ממאגרי המידע של המדינה. משרד הפנים, שמבטיח לשמור על המאגר הביומטרי החדש, הוא שאחראי לכך שמרשם האוכלוסין מתגלגל ברשת האינטרנט זמין לכל דורש. וגם מאגר המידע ה"מאובטח" של הרשות לאיסור הלבנת הון דלף לאחרונה. העובדה שמאגרי מידע דולפים אינה יכולה לשמש מחסום בפני הקמתו של כל מאגר, אבל היא בהחלט חייבת שיקול חשוב לפני שמחליטים על פגיעה נוספת בפרטיות.

"חוק טבע" נוסף שכדאי לזכור קודם שמקימים מאגר מידע רגיש, הוא שבסופו של דבר המדינה תעשה בו גם שימושים, שחורגים מהמטרות המקוריות. כדי לדעת זאת לא צריכים להרחיק לכת: מאגר המידע הביומטרי תוכנן במקור לצרכי משרד הפנים, אבל מהר מאוד הוחלט להשתמש בו גם בחקירות של עבירות מסוג פשע, ועד שהגיעה ההצעה לממשלה כבר חלה התדרדרות נוספת ונקבע, שגם חשד לביצוע עבירות קלות בהרבה יצדיק שימוש במאגר.

לפני כשנה התנהל במחוזותינו ויכוח ציבורי עז סביב 'חוק האח הגדול', שהתיר למשטרה להקים מאגר מידע ובו נתוני התקשורת של כולנו. במשך חודשים ישבה ועדת החוקה של הכנסת ודנה בהסדרים המדוקדקים, שיגבילו את השימוש במידע הרגיש. והנה, לא חלף זמן רב מאז שהחוק נחקק, וכבר מתברר ש"המשטרה חורגת מ'חוק האח הגדול' ומבקשת לדעת עליכם, הלקוחות, פרטים חריגים". לא ברור מדוע תגלית זו הפתיעה את ועדת החוקה, לאחר שבשנה האחרונה יושבים חבריה כוועדת חקירה בעניין האזנות סתר, ולומדים על הדרכים הרבות והמגוונות שבהן מנצלים לרעה סמכויות רגישות ופוגעים בפרטיות שלא כדין.

וכאן גם נמצא המענה למי ששואל לפשר הפחד מטביעת אצבע. לא מטביעות האצבע אנו חוששים אלא משלטון שיודע הכול. מעקב מתמיד ואובדן שליטה על המידע האישי שבידי המדינה – אלה הם סימני ההיכר המובהקים של מדינת משטרה. "מידע הוא כוח", וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט. בדמוקרטיה הכוח חייב להיות מוגבל ומבוזר, וכך גם המידע שמרכזת המדינה אודות נתיניה. וזו הסיבה שאנו מבקשים לשמור את טביעות האצבע שלנו לעצמנו גם כשאין לנו דבר להסתיר.

הארץ-TheMarker 20.8.08

12.8.08 רונאל פישר בגלובס: "אכרות אצבעותיי ואשחית את פניי כשפקיד משרד הפנים ידפוק על דלתי ויבקש, מגובה ב"חוק שטרית", את טביעת אצבעי".

.

"החוק החדש של שטרית הוא דוגמה לתפרים הגסים של הדמוקרטיה הישראלית, ולכך שלעיתים מרד עממי הוא הדרך היחידה והלגיטימית כדי לעצור פגיעה אנושה בנו.

.

… מאגרי מידע היו מאז ומעולם סיפור מסובך מאוד, שאינו מתיישב על נקלה עם הגנת הפרטיות והחירות הדרושה לאדם על מנת לשמור על ייחודו בתוך ההמון… מדובר במינימום הכרחי, שדורש גם הוא הנמקה מאסיבית. העילה עמה הופיע שר הפנים כדי ליטול את טביעות האצבע שלי ושל ילדיי, נמוכה מגובה עשב. היא השפלה לשכל האנושי… לא יורים פצצת אטום על זבוב…

.

…לא משום שיש לנו מה להסתיר, אלא מפני שחובת הציות לחוק, כל חוק, מאבדת מתוקפה כאשר נרמסות עד עפר זכויות יסוד, והחוק הזה נראה כלקוח מסרט רע או מתקופה חשוכה בהיסטוריה האנושית.

.

איך שלא הופכים את זה, אין דרך לכבד חוק המותח את גבולות ההסכמה החברתית, שממילא רעועה אצלנו, מעבר לכוח הסיבולת של האזרחים. לא בבחינת גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, אלא גזירה שהציבור חייב לא לעמוד בה. עד ששטרית יעשה חשבון נפש וירוץ לקנות את הספר שהמלצתי לפניו, עיזבונו של ג'ורג' אורוול יוכל לרשום לעצמו הישג מרשים. הוא חזה את מה שאנחנו חיים ... "

.

לא נולדתי כדי להיות בר-קוד - בני ציפר, הארץ 7.8.08

יש גבול עד כמה הגוף של האזרח או התושב עומד לרשות המדינה. כל אחד ואחד הוא מועמד להיות פורץ על פי דעתה של המדינה, וזייפן של תעודות זהות, ורוצח סדרתי, ואנס, ומה לא - הבלוג של בני ציפר.

… בואו נניח שבאנגליה או בצרפת היו מאמצים את שיטת טביעת האצבעות כאמצעי זיהוי לכולם. שם זה לא היה נראה לי נורא, מפני ששם, המדינה היא לא דורסנית מטבעה כמו שהיא כאן. האזרח שנתן את טביעת האצבעות יכול לישון בשקט יחסי, שלא יעשו בדבר הזה שימוש לרעה נגדו. כל זה מפני שמעבר לחוקים ולתקנות של מדינות כמו אנגליה וצרפת יש מסורת של חירות הפרט, שחזקה יותר מכל החוקים שבעולם. המסורת הזאת חסרה כאן, ואין לה סיכוי לצמוח כי מה שצומח כאן כל הזמן אלה העשבים השוטים של עוד ועוד חשדות בכל אחד ועוד ועוד התייחסות לכל אחד כאל פושע פוטנציאלי.אנשים כאן משלים את עצמם שאם יש חוקים חזקים וסדר, יש דמוקרטיה. רבותי _ טעות בידכם. אמנם חשוב שיהיו חוקים כדי שתהיה דמוקרטיה אבל חשובה מן החוקים זו הרוח שמאחוריהם. זו הרוח שתפקידה להזכיר שהחוקים במדינה דמוקרטית לא נוצרו כדי שהמדינה תהיה חזקה אלא כדי שהאזרח יהיה חזק וחופשי. …

ארנון הראל - מה כה מיוחד בטכנולוגיה הביומטרית?

29.10.08: מה כה מיוחד בטכנולוגיה הביומטרית? ארנון הראל, מומחה למערכות מידע, אינו מבקש לעצור את הקידמה ואת היכולת לעשות שימושים חיוביים בביומטריה. אבל הוא מתריע על הסיכונים הכרוכים בטכנולוגיה ולקרוא לאחריות ולזהירות בשימוש בה, כך שכל מערכת מבוססת ביומטריה תכיל בתוכה מלכתחילה את האמצעים הנאותים להגנה, בקרה ושליטה, שלא יעשה בה שימוש לרעה.

.

"ישנם מצבים רבים, בחיי היום-יום, בהם הפרט דוקא אינו מעוניין להזדהות ומעדיף להשאר אנונימי; ישנם גורמים רבים, שדוקא כן מעוניינים לזהות אותו, כדי לאסוף עליו מידע, למנוע ממנו פריבילגיות, להפלות אותו, להפליל אותו, לפגוע בפרטיותו, בבטחונו האישי וברכושו ולחשוף אותו לפרסום שלא ביקש. ואז חוסר האפשרות להפטר מהאצבע או העין או הפרצוף היא דוקא חסרון ואילו היכולת להשמיד או להחליף את התעוד המזהה או לשכוח את הסיסמה מהווים דוקא יתרון…

.

בעבר הלא רחוק נהננו מהעובדה שהזכרון האנושי ויכולות עיבוד המידע היו מוגבלים ואנו כפרטים יכולנו להטמע בהמון. ההתקדמות הטכנולוגית שהושגה (ועוד תושג) מאפשרת יכולות אגירה, אחזור, שילוב והצלבה, חקירה ואימות אדירות, שלא היו קיימות בעבר. בנית וניהול מאגרי מידע אודות אנשים הפכו להיות עסק כלכלי עצום ומשימה שלטונית ראשונה במעלה, וכיוון ש-"מידע הוא כוח" - הם גם מהווים מקור עצום של כוח ומוקד של אינטרסים הן לגורמים העסקיים והן לגורמי הממשל…

.

המשמעות של פגיעה בבסיס נתונים ביומטרי הנה דרמטית מעבר לכל פגיעה בבסיס נתונים אחר. סוגי נזק מסוימים אי אפשר לשקם בדרכים המקובלות. בסיס נתונים המבוסס על סיסמאות שנפגע - ניתן לבחור סיסמה אחרת. בסיס נתונים ביומטרי שהשתבש - יש קושי גדול לשחזר אותו… במקרה של מידע ביומטרי שהגיע לידיים הלא נכונות שוב אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן את הנזק. נזק מסוג זה הוא מוחלט, סופי ולאורך זמן בלתי מוגבל… מסירת מידע ביומטרי גם אינה ניתנת לביטול…

.

הביומטריה דומה במידה מסוימת לאנרגיה אטומית: יש בה הרבה תועלת אבל אם היא תפול ליידים הלא נכונות היא עלולה להיות הרסנית. האם יש לנו אמצעי שמירה נאותים? האם חוקקנו, עיצבנו ובנינו את מנגנוני ההגנה שנדרשים כדי להגן מפני העברת מידע לא ראויה או מוצדקת בין מערכות ורשויות שונות? האם הגדרנו גבולות של זמן למשך האגירה של המידע הביומטרי ובקרות על בעורו כנדרש? האם הקמנו מנגנוני אבטחה והשמדה עצמית במקרה של השתלטות עוינת או שכשפג תוקפה של העילה לשיתוף המידע מלכתחילה? האם מערכות ההגנה והאבטחה שאנו מקימים לטובת מאגרי מידע לאומיים ובינ"ל מתקרבים בעוצמתם לאלה שאנו מקימים מול איומים לאומיים ובינ"ל אחרים שהם בעלי עוצמה ופוטנציאל דומים?… "

ראו גם מצגת של ארנון הראל.