"נשמע מאוד היי-טקי ומתקדם. אז למה רוב המומחים מתנגדים? דברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית מנוסחים לעילא ולעילא ... רואים שהממשלה עשתה שיעורי בית... ואולם, למרות מקצה השיפורים שעברה הצעת החוק מאז פרסום התזכיר, מעורר המאגר הביומטרי בעיות קשות שראוי היה להביא לדיון ציבורי.
.
דיון כזה התנהל בבריטניה במשך שנים עד לחקיקת חוק תעודות זהות מ-2006. בזמן הדיון דחה בית הלורדים לא פחות מארבע פעמים את הצעת הממשלה להקים מאגר ביומטרי. השתיקה סביב ההרצה של הצעת החוק דרך משרדי הממשלה השונים, ואישורה בכנסת ... היא תעודת עניות לשיח הציבורי בישראל.
.
ראשית, המאגר יוצר סכנת אבטחה ראשונה במעלה למדינת ישראל ולאזרחיה. פריצה למאגר הביומטרי או דליפת מידע ממנו עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה במי שהמידע אודותיו דלף. בעוד שמספר כרטיס אשראי אפשר להחליף, טביעת אצבע ותווי פנים מלווים אותנו לאורך כל חיינו. לך תוכיח לממשל האמריקני כי הטרוריסט שהותיר את טביעות האצבע שלך במערכת הוא לא אתה. הרקורד של הרשויות הציבוריות בישראל בעניין זה לא מזהיר. את מאגר מרשם האוכלוסין - גם הוא מאגר ענק תחת השגחת משרד הפנים - אפשר למצוא להורדה באינטרנט; ורק לפני כמה חודשים התבשרנו כי מידע רגיש במיוחד מהמאגר הסודי ביותר של הרשות לאיסור הלבנת הון מצא את דרכו אל שלטונות רוסיה.
.
שנית, החוק אינו פותר את הבעיה העיקרית המעיבה על תוכניות תיעוד ביומטרי: זיוף בשלב ההרכשה הראשונית... שלישית, נראה כי בעוד שהממשלה עשתה את שיעורי הבית המשפטיים, היא לא סיימה לעשות את שיעורי הבית הכלכליים והטכנולוגיים של הפרויקט. האם מישהו יודע כמה בדיוק יעלה החוק? ההערכות בבריטניה נעו בין 5 ל-15 מיליארד ליש"ט (30 עד 90 מיליארד שקל). סכום נאה למימון פרויקט שמטרתו למנוע גניבת זהות. האם הטכנולוגיה מוכנה לפרישה ארצית? ומה היקף שגיאות המערכת - מה שמכונה false positives או false negatives? כשמדובר ב-7 מיליון תעודות, גם אחוז אחד בלבד של טעויות זה 70 אלף אזרחים. שאלות למחשבה ולדיון. ויפה שעה אחת קודם."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה