ד"ר בועז סנג'רו, ראש החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה במרכז למשפט ולעסקים בר"ג, מסביר בכתב העת של לשכת עורכי הדין (גיליון פבר' 09, ע' 85), כיצד מאגר טביעות האצבע מועד להפליל חפים מפשע, ומזהיר מפני הסכנות שצפוי ליצור המאגר הביומטרי שמבקש משרד הפנים להקים. הוא פותח בהפנייה למאמר המערכת של "הארץ" "הליברלי",שהביע התלהבות מהרעיון להקים בישראל מאגר נרחב של טביעות אצבעות וששאל "מי מפחד מטביעות אצבע? ... הזיהוי הוודאי יכול לסייע לאתר חשודים במהירות". האמנם? אומר סנג'רו, תשאלו למשל את עורך הדין האמריקאי ברנדון מייפילד.
בעקבות פיגועי הטרור ברכבת במדריד בשנת 2004, סרק מחשב ה-FBI טביעת אצבע שנמצאה על השק שבו היו הנפצים, ואיתר ואיתר עו"ד אמריקאי בשם ברנדון מייפילד. בדיונים בהארכת מעצרו העידו לא פחות מארבעה מומחים שונים של המשטרה ומומחה עצמאי נוסף, שמונה ע"י בית המשפט, כי קיימת ודאות של 100% שטביעות האצבעות שנמצאו על שק הנפצים הן של מייפילד. כיוון שבמשפט האמריקאי - כמו במשפט הישראלי - לא נדרשת ראייה מסייעת נוספת, קרוב לוודאי שמייפלד היה מורשע ומצטרף לקטגוריה האיומה של הרשעת חפים מפשע אלולא איתרה המשטרה הספרדית את הבעלים האמיתי של טביעות האצבע שנמצאו בזירת הטרור (FBI apologizes to lawyer held in Madrid bombings - MSNBC).
"ועדת חקירה קיבלה מהמומחים האמריקאים לטביעות אצבעות את ההסבר הבא: טביעת האצבעות שנמצאה בזירת הטרור הושוותה למליוני טביעות במאגר. מתוכן בוחר המחשב ב-20 הטביעות הדומה לה ביותר. לפיכך המומחים קיבלו לבדיקתם טביעות שמאוד מאוד דומות לזאת מהזירה; מה הפלא שטעו? סבורני כי 'ההסבר' הזה מדאיג מאוד וממחיש את הבעיה: הרי תמיד יאתר המחשב מתוך המאגר טביעות הדומות לאלו שנמצאו בזירה, גם כשאינן של הפושע האמיתי. וכשטביעות האצבע של הפושע עצמו אינן מצויות במאגר, הסכנה שאדם אחר יזוהה בטעות גדולה עוד יותר. פרט מדאיג נוסף שהתגלה בחקירה הוא שמומחי ה-FBI ידעו שמיייפילד נשוי למוסלמית וייצג אנשים הקשורים לטרור. דבר השפיע על הערכתם את טביעות האצבעות, שהיא - בניגוד לטעות נפוצה - די סובייקטיבית. בעצם מדובר בפרשנות: טביעת אצבע מזירת העבירה בדרך כלל אינה שלמה, ומקובל שהמומחים מסתפקים במספר מסוים של נקודות השוואה. טביעת האצבע שבמחשב היא בעצם לתמונה. הנה כי כן, לפנינו שורה של אפשרויות ממשיות לטעויות. מחקרים שנערכו בשנים האחרנות מוכיחים שהמומחים טועים שוב ושוב. אבד הכלח על האשליה שהזיהוי באמצעות טביעת אצבעות הוא ודאי. אבד - אבל רק בספרות המקצועית. בבתי המשפט חיה, קיימת, בועטת ונושכת התפיסה המיושנת שלפיה מדובר בוודאות. והיא מוליכה כפעם בפעם לעוול הגדול ביותר שגורמת המדינה לפרט: הרשעת חפים מפשע. לפיכך על השאלה 'מי מפחד מטביעות אצבע?' הנני משיב: ראוי לפחד מהקמת מאגר טביעות אצבע בישראל. יש לנו די הרשעות של חפים מפשע גם בלעדיו."
לדברים אלה יש להוסיף גם את מה שאנו יודעים על להיטות היתר להצליח בפיענוח פשעים, זו שמעבירה לא פעם את המשטרה על דעתה ויושרתה. הוסיפו גם את עינוי הדין ועוול, שיגרם לעשרות חפים מפשע, שיעברו חקירות קשות ומשפילות, יידרשו לנדב פרטים על מעשיהם ולנסות להסביר אותם. ולבסוף, הוסיפו את העובדה שטביעות האצבע הסרוקות במאגר, שמתכנן משרד הפנים, יהיו באיכות נמוכה בהרבה מזו של טביעות האצבע המלאות שבמאגר ה-FBI ובמאגרים המשטרתיים. נכון, הפשע גואה, הטרור מאיים - אבל יותר משהוא יסייע להתמודד איתם יביא המאגר הביומטרי המתוכנן לפגיעה אנושה בחפים מפשע.
