TheMarker - החוקים שישנו את פני המשפט הישראלי

6.10.09 TheMarker - החוקים שישנו את פני המשפט הישראלי:

תעודת הזהות הביומטרית מרגיזה את המומחים לפרטיות הסיבה לחקיקה: גם אנחנו תמהים מדוע צריך את החוק הזה. מאגר ביומטרי לא קיים בשום מדינה מערבית. משרד הפנים טוען כי המאגר יאפשר למנוע תופעה של זיופי תעודות הזהות הקיימת כיום ואף ישמש בתנאים מסוימים "לצורך גילוי, חקירה או מניעה של עבירות מסוג פשע או לצורך תפיסת עבריינים".

שורה תחתונה: טכנולוגיה יכולה להיות נפלאה לאנשים שמבינים אותה ויודעים להשתמש בה למטרות חיוביות. ספק אם חברי הכנסת שהעלו את ההצעה בקיאים ברזיה של הטכנולוגיה. חבל שילמדו אותם כשכבר יהיה מאוחר מדי.

Shared via AddThis

פנייה לשר המשפטים - חקיקה מסוכנת בשיטת הפרטאצ'

15.7.09 מכתב לשר המשפטים ולחברי ועדת השרים לענייני חקירה

.

1. אנו פונים אליך בבקשה שתציע לחבריך לממשלה לבחון מחדש את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ח-2008 (להלן: "הצעת החוק").

2. כידוע לך, בימים אלה מתקיים בועדת המדע של הכנסת דיון מזורז ודחוס בהצעת החוק, שלפיה יוסמך משרד הפנים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים מכל תושבי ישראל ולשלבם במסמכי זיהוי ובמאגר מידע רגיש. גם על פי דברי ההסבר להצעה – בעצם השימוש בנתונים ביומטריים "טמונים גם סיכונים הכרוכים בהגנת פרטיותו של אדם", ומאגר ביומטרי עלול "לגרום לתושב נזק בלתי הפיך".

3. בפתח הדיון הופיע בוועדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר מלכיאל בלס, וסיפר על הלבטים הקשים שהיו לו ולחבריו בנוגע לחוקתיות של החוק המוצע. מר בלס סיפר גם על עבודת מטה ממושכת ומדוקדקת, שערכו משרדי הממשלה כדי להתמודד עם כל הסכנות וההיבטים הסבוכים של ההצעה.

4. אלא שכבר במהלך הדיונים הספורים שקיימה הוועדה הסתבר שוב ושוב, שהצעת החוק מלאה פִרכות וחוסרים מדאיגים. כך, למשל, הסתבר ששלבים קריטיים בתהליך הטיפול בנתונים הביומטריים לא לובנו דיים ולא עוגנו בהצעה; שאין היא מעגנת את האופן שבו יונפקו מסמכי זיהוי (על כל הרגישות שכרוכה בהעברת המידע הדרושה לשם כך); שקיימת אי בהירות לגבי אופן הנפקת דרכונים רשמיים או דרכונים לאזרחים השוהים בחו"ל; משרד האוצר הודיע שעדיין לא נתן את הדעת בשאלת התקצוב של המנגנונים החיוניים לאבטחת המידע הרגיש, וכן הלאה וכן הלאה.

5. מותר להניח שמדובר רק בקצה הקרחון: עמדת הממשלה מיוצגת בוועדה על ידי יושב הראש, ח"כ מאיר שטרית, ועל ידי סוללה של נציגי משרדי הממשלה, שכולם שרים את ההלל על הפרויקט החדש. בשים לב לעדיפות הברורה במידע ובכוח, שיש להם על פני אותם מעטים, שמעלים שאלות ומבקשים הסברים, ניתן להניח שבדיון מאוזן קצת יותר היו מתגלים פִרכות וכשלים רבים וחמורים עוד יותר.

6. החיפזון והבהילות אינם ראויים לדיון בהצעת חוק, שטומנת בחובה סכנות כה רבות לדמוקרטיה ולזכויות האדם. כל פרט והסדר בחוק המוצע עלול להשליך בצורה מהותית על מידת הסכנה והפגיעה בזכויות שיהיו לחוק בעת יישומו, ועל האיזון הראוי בינן לבין התועלות שאותן מבקשים להשיג. במיוחד לא יהא ראוי, שהממשלה תקדם בבהילות את הצעת החוק עתה, לאחר שמסתבר שיש בה חוסרים מהותיים.

7. דיונים מרתוניים דוגמת הדיון שהתקיים במשרד המשפטים השבוע במטרה לסתום פרצות שהתגלעו ולהטליא טלאים בחוק המוצע, אינם תחליף לבחינה חוזרת, מעמיקה ואחראית. בבחינה מעין זו גם תוכל הממשלה להתייחס להצעות חדשות, שעלו במהלך הדיון בכנסת אך נדחו על הסף ולא נדונו, ואשר יש בהן כדי לצמצם את פגיעתו של הפרויקט הביומטרי המוצע.

8. בשולי הדברים, כיוון שהצעת החוק גובשה עוד בטרם נכנסת לתפקיד, אנו מבקשים ממך לשוב ולשקול את עמדתך לגביה (מצ"ב מכתבים שנשלחו בעניין זה לקודמך בתפקיד על ידינו ועל ידי המועצה הציבורית להגנת הפרטיות). מעבר לתוצאות הרות האסון שעלולות להיות לדליפות מידע ביומטרי ולשימושים שיעשו בו שלא כדין, עניין לנו בריכוז משאב מידע וסמכויות מרחיקות לכת בידי רשויות השלטון. איננו חולקים על המטרות החשובות שאתה מופקד על קידומן – שמירה על שלטון החוק, אכיפתו, והגנה על שלום הציבור. ואולם בה במידה אנו מניחים, שכפרקליט וכאזרח אתה ער לסכנותיו של כוח בלתי מרוסן הנתון בידי גורמי אכיפת החוק, ויודע כי לא פעם אך כפסע מפריד בין יעילות לבין עריצות שלטונית.

ועוד איך פראנויה ממאגר ביומטר

10.7.09 אביב אילון ב-ynet: "לא ברור מדוע המחוקק ממהר להעביר את חוק הביומטרי בלי ליתן את הדעת למספר לא מבוטל של סוגיות בעייתיות. זאת לא סתם פראנויה"

"... יו"ר הועדה אשר דנה בהצעת החוק והשלכותיה אומר, בזו הלשון: "נניח שיקחו את טביעות האצבעות שלך. מה כבר יעשו איתה? די לפראנויה הזו". ... התחלתי להיות באמת מודאג. הפראנויה שאוחזת בנו, אינה תמוהה. אנו פשוט מודעים לכך שמדינת ישראל אינה ערוכה להחזיק ולנהל מאגר מידע רגיש שכזה. לא צריך לחפש הרבה בשביל להגיע למסקנה זו. מדו"ח מבקר המדינה אשר הדיו עליו עדיין לח, התברר כי הממשל הישראלי אינו מסוגל לבצע מטלות פשוטות אשר נועדו להגן על מידע רגיש המאוחסן במאגר קיים, קל וחומר ככל שנוגע למידע ביומטרי.... מבקר המדינה מצא כי המידע הרגיש אשר כבר נמצא בידי השלטון - נגיש לגורמים בלתי מורשים. חושבים שזה חמור? טעות בידכם. מתברר גם כי אלה אשר מורשים לגשת למידע עושים בו שימוש אסור. מבקר המדינה מסכם באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל"..... כנראה שחבר הכנסת שטרית אינו מודע למסקנות אלה של מבקר המדינה ולכן אמר קבל עם ועדה "די לפראנויה הזו". אז זהו, שהפראנויה של אלה אשר באמת מכירים את התנהלות המערכות השונות בישראל, הן הטכנולוגיות והן האנושיות, מוצדקת ולא בכדי.

ומה הנימוקים שחבר הכנסת שטרית מספק לקהל בוחריו. נימוקים אשר אמורי להפיס דעתם לגבי העומק המחשבתי שהוקדש לחקיקתו של החוק. הנימוק הראשון מתבסס על כך שקיימים מאגרים ביומטריים במדינות אחרות. אז מה, אם כולם קופצים מהגג גם אנחנו צריכים לקפוץ?

מעבר לכך, בהזדמנות זו אולי כדאי לבדוק האם גם אותן מדינות מתנהלות ברשלנות רבתי כפי שמדינת ישראל מציגה ככל שנוגע לשמירה על וגישה אל מידע רגיש. מעבר לכך, גם במדינות בהן קיימים מאגרים ביומטריים, התברר כי הדברים אינם פשוטים כל כך. נזכיר כי בשנת 2006, בהולנד, מדינה מתוקנת לכל הדעות, נחשף כי ניתן די בקלות לגנוב את המידע הביומטרי ולעשות בו שימוש למטרות התחזות.

...

אינני בטוח כי גם בארצנו יש מקום להציג את שאלת הצורך במאגר ביומטרי במסגרת משאל עם. יחד עם זאת, הגיע הזמן לשים קץ לשיטה הקלוקלת שבה המחוקק מעביר במחטף דברי חקיקה בעלי השלכות הרות גורל, מסיבות לא ברורות ולפעמים אף לא ראויות.

כאשר מיטב המומחים בישראל, אשר להם ידע וניסיון רב בכל הנוגע להגנת הפרטיות, אבטחת מידע, התנהלות ראויה בסביבת מידע רגיש וכיו"ב, חוזרים וקובעים כי מדובר בחוק מסוכן במיוחד. כאשר מבקר המדינה קובע באופן חד משמעי כי המדינה אינה מסוגלת להתמודד עם ניהולו של מידע רגיש פחות. לא ברור מדוע המחוקק מתעלם ועוד יותר לא ברור מדוע אף אחד לא יוצא לרחובות.

אמנם השלכות הצעת החוק אינן ממשיות מספיק בכדי להיתפס בדעת הקהל כחמורות כשם שהטלת מע"מ על פירות וירקות נתפס. אך זהו מקסם שווא. לטעויות והמחדלים שייווצרו עם חקיקת חוק מאגר ביומטרי תהינה השלכות כה חמורות ומהותיות שממשיותן ארוכת הטווח לא תפסח על אף אחד מאיתנו.

מדוע שהמחוקק לא יעשה משהו מועיל ויוודא כי התנאים הבסיסיים ביותר בניהול והגנה על מידע רגיש יתקיימו, לפני שהמחוקק יכריח את כל אזרחי המדינה למסור את המפתחות על זהותם לידי גורם רשלן. זו שאלה שכנראה אינה מטרידה כרגע את חבר הכנסת שטרית, הרי מבחינתו – מה כבר יכול לקרות?"

ח"כ שטרית גירש צלם שתיעד דיוני חוק הביומטרי

7.7.09 אהוד קינן ב-ynet

"הבוקר (ג') התקיים דיון נוסף על חוק המאגר הביומטרי (PDF) בכנסת. אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על הקמת מאגר הכולל נתונים ביומטריים (טביעות אצבע ותווי פנים) של כל אזרחי ישראל … אזרח שלא יסכים לתת טביעת אצבע צפוי לעונש של שנת מאסר… בתחילת הדיון, יו"ר הועדה שטרית גירש את ערן ורד, במאי עצמאי שצילם את הדיון בווידאו לצורך עריכת סרט דוקומנטרי עליו הוא עובד… "מאיר שטרית מפחד ממצלמות, אבל רוצה שהנתונים הביומטריים שלנו יועלו על קובץ אחד גדול שעוד יסתובב לו חופשי בכל העולם"..
.
המתנגדים למאגר, בהם עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, וחבר הכנסת דב חנין שאינו חבר בוועדה אבל השתתף בדיון - דיברו על כך שיש סכנה שמאגר כזה ידלוף (בעקבות דו"ח מבקר המדינה שציין לחומרה את דליפת מרשם האוכלוסין לאינטרנט), וכי ניתן יהיה לפרוץ אליו ולגנוב זהויות, מה שיהווה בדיוק את ההיפך מהמטרה שלשמו הוקם.
.
טענה נוספת שעלתה בדיון נגד המאגר היא חוסר השקיפות. החוק קובע כי הנהלים שיקבעו לתחזוקה של המאגר ועבודה מולו ישאר חסויים. עורך הדין יהונתן קלינגר ציין כי כללים חסויים כאלה לא יהיו ניתנים לביקורת חיצונית, על מנת לוודא כי הם מחמירים מספיק, וכמו כן - שלא ניתן יהיה לעתור נגדם, אם הם בעייתיים.
.
עורך הדין פינצ'וק אמר כי לדעתו, למרות החשיבות לאזן בין שקיפות ההליך לבין הבטחון, על החקיקה להגדיר את התשתית לפיה יוגדרו אמצעי ההגנה. פינצ'וק הזכיר את האימרה "מי ישמור על השומרים?", וציין כי לא מדובר באמירה בעלמא ויש להתייחס לשאלה הזו. "אי אפשר להיות פאראנויד", אמר שטרית. "אני מצוי בטכנולוגיה היטב", אמר עוד שטרית, "ומי שאחראי על הכנת החוק הם אנשי מקצוע... עבדו על זה יותר משנה וזה מדויק ומדוקדק", הוא ציין וביקש להרגיע את הנוכחים באשר להגנה על המאגר. "החוק לא קובע טכנולוגיה", הוא פסק. "הייעוץ להגנת המאגר נעשה על ידי האנשים הטובים בישראל, שמגנים על כל המאגרים הכי רגישים במדינה".
.
עורך הדין יהותנן קלינגר מסביר כי "עצם חסיון הנהלים מעמיד בפני הציבור מכשול מלבדוק האם היתה דליפה או האם היה שימוש לא ראוי, אף עמותה או אגודה לא יכולה להחליף את מיליוני העיניים של הציבור שיכולות להסתכל על דוחות, נהלים ומידע אחר שיפורסם"."

יהונתן קלינגר מדווח על הדיון בכנסת 30.6.09

1.7.09 יהונתן קלינגר Intellect or Insanity

" הדיון שהולך להתנהל בשבועות הקרובים בועדה המיוחד של הכנסת לנושא החוק הביומטרי נועד מראש לכליון: האפשרות שנתנו למאיר שטרית לנהל את הדיון על החוק, למרות שהוא היוזם של החוק, גרמה לכך שבמשל השבועיים הקרובים ינוהלו שישה דיונים על הצעת החוק. סד הזמנים הבלתי אפשרי הזה, שגורם לכך שלחלק מאיתנו (שלא מתפרנסים מלוביזם) תהיה עבודה נוספת, גורם לכך שחלק מהמלחמה יהיה על לתקן את עובדי המדינה שמפיצים דיסאינפורמציה.

עוד סוגיה שעלתה אתמול היא הדרישה של המשטרה (וגורמים אחרים) לקבל מידע. דוד אטיאס ממשטרת ישראל ביקש להסביר כי אין לו כל צורך בשימוש במידע הביומטרי לצרכי חקירת פשעים, אלא רק לזיהוי גופות ומשוטטים אלמוניים. אם כך הדבר, מדוע (1) המשטרה צריכה גישה קבועה בלי צו בית משפט למאגר ו(2) מדוע המשטרה בכלל צריכה את הסמכות להשתמש במאגר לצורך חקירת פשע. למרות הצעתי למחוק את הסעיפים, המשטרה סרבה.

עוד הפרדה ששטרית מסרב לעשות בעקשות היא הפרדה בין תעודות זהות ביומטריות למאגר. היכולת לקבל תעודות חכמות, שיסייעו לתושבי ישראל לקבל שירות טוב יותר אינה תלויה בקיומו של מאגר ביומטרי שעשוי להוביל לתוצאות הרסניות (לפחות לדברי השר מיכאל איתן). בכלל, ההליך בו כללי הגישה למאגר יהיו חסויים, הדיונים בבית המשפט על עברת מידע מהמאגר הם חסויים, מידע על דליפות מידע הוא חסוי וכל מידע אחר שקשור לביומטריה חסוי מראה כמה אין לסמוך על ממשלה שמסתירה מאיתנו דברים.

ברור שכאן האמצעי לא מתאים רציונאלית להשגת התכלית (מאגר לא מונע את ההרכשה הכפולה), הוא לא האמצעי הפחות ביותר להגשים את התכלית (ישנם אמצעים ביומטריים ולא ביומטריים אחרים שמאפשרים את מניעת הזיוף) והוא ביחס ראוי. עכשיו השאלה היא האם באמת תכלית החוק היא למנוע זיופי תעודת זהות או פשוט לקבל מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל?
אנחנו היינו שם, גם אם רק למען הפרוטוקול, ואמרנו שיש אמצעים שפוגעים פחות ושהאמצעי הנבחר אינו האמצעי הטוב ביותר. מאיר שטרית בחר להתעלם.

פניית האגודה לזכויות האזרח לקראת הדיון בועדת המדע

30.6.09 פניית האגודה לזכויות האזרח לח"כים לקראת הדיון על יוזמת החקיקה להקמת מאגר ביומטרי.

.

1. לקראת הדיון שתקיים מחר הועדה שבראשותך בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, אנו מבקשים להעלות בפני הוועדה את השגותינו על היוזמה להקים מאגר ביומטרי מרכזי של כל תושבי המדינה.

.

2. גם לפי דברי ההסבר של הצעת החוק, המאגר הביומטרי מהווה סכנה גדולה לזכות היסוד לפרטיות, ואף עלול "לגרום לתושב נזק בלתי הפיך" (לסקירה נוספת על הפגיעה החוקתית שיגרום המאגר, ראה: מכתב המועצה הציבורית להגנת הפרטיות, מיום 24.6.08).

.

3. הניסיון מלמד שכל מאגר מידע - לא כל שכן מידע כה רגיש - מהווה "משאב" יקר ערך, שרבים מבקשים, ואף מצליחים, לשים עליו את ידם. שיקול זה הוא כבד משקל במיוחד במקרה שלפנינו, הן בשל רגישותו העצומה של המאגר הביומטרי, והן בשל המציאות העגומה שבה מאגרי מידע רבים דולפים, ובכלל זה מאגר מרשם האוכלוסין שמתגלגל ברשת האינטרנט (ראה דו"ח מבקר המדינה, עמ' 859; עמ' 193 בתקציר; וב"הארץ"). על רקע החסר הגדול שקיים בנושא אבטחת מאגרי המידע במדינה ראוי, ולו בשלב זה, להימנע מהקמת מאגר כה רגיש.

.

4. כמו מאגרי מידע ציבוריים אחרים, צפוי גם המאגר הביומטרי להוות מוקד ללחצים חוזרים ונשנים מצד גורמים ציבוריים ופרטיים, שירחיבו את השימושים שייעשו במידע הרגיש - תופעה המוכרת כ-functional creep. כך אירע, למשל, למאגר הרגיש של הרשות לאיסור הלבנת הון, שאושר במקור כאמצעי למלחמה בהון השחור, ומאז הורחבו השימושים שנעשים בו והוא משמש בעיקר לחקירת עבירות קלות בהרבה. הרחבת השימושים צפויה לגלוש גם למגזר הפרטי, כפי שעלה, למשל, מדברי מנכ"ל חברת HP, שעתידה לקחת חלק בפרויקט המוצע.

.

5. מעבר לסכנות הטמונות בדליפה או בשימוש מופקר במאגר הביומטרי, הקמתו תרכז בידי המדינה כוח עצום ורב, שישבש את האיזונים והבלמים המבטיחים את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט. עלינו להיזהר מגלישה במדרון החלקלק לעבר "מדינת המעקב".

.

6. למאגר המוצע אין אח ורע במדינות העולם החופשי, כפי שמצוין בדברי ההסבר להצעה. כך, למשל, בגרמניה, שבה מכניסים לשימוש תעודות זהות ודרכונים "ביומטריים" (מותקן בה שבב ובו מידע ביומטרי), אוסר החוק על הקמת מאגר; בבריטניה מתקיים כבר כמה שנים פולמוס סביב הנושא, וההכרעה בו נדחתה עד לאחר הבחירות הבאות, לנוכח התנגדות נמרצת בציבור ובאופוזיציה. עובדה זו מלמדת על חוסר הבהירות שקיים במדינות דמוקרטיות בכל הנוגע למלוא המשמעויות של מאגר בהיקף לאומי, ועל הזהירות שבה הן נוקטות בעניין זה.

.

7. אל מול פגיעותיו החוקתיות של המאגר ניצבות מטרות, שניתן להשיגן באמצעים אחרים, פוגעניים הרבה פחות, כפי שהדבר נעשה במדינות דמוקרטיות אחרות: מאגר ביומטרי אינו נחוץ כדי להילחם ב"מכת המדינה" של זיוף מסמכי זהות. בכך מודים גם אנשי משרד הפנים, ואולם לטענתם, מאגר ביומטרי יסייע במניעת "הרכשה כפולה" - מצב שבו אדם מצליח להוציא שתי תעודות זהות תחת שתי "זהויות" שונות. אלא שלמדינת ישראל יש כבר מרשם אוכלוסין ומאגרי מידע עשירים, שבעזרתם ניתן לחסום ביעילות אפשרות של התחזות והנפקה כפולה של מסמכי זיהוי. עוד יצוין, כי למשרד הפנים אין נתונים על היקף התופעה של הרכשה כפולה, ככל שזו בכלל קיימת, ושבמדינות אחרות, שהנהיגו מסמכי זיהוי ביומטריים, נמנעו מהקמת מאגר.

.

8. על פי עדות מומחים, זיהוי חללים ונפגעי אסון או פיגוע המוני לא יכול להיעשות על סמך נתונים שיהיה במאגר המתוכנן. גם שירותי הביטחון הודיעו, כי המאגר אינו נחוץ לצורך מאבק בטרור (ראה למשל דיווח ב-ynet 7.5.09: "מטה הלוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי").

.

9. לאור היתרונות הזניחים שיש למאגר ביומטרי בכל הנוגע למטרות דלעיל, קשה שלא להשתחרר מן הרושם, שהמטרה העיקרית להקמת המאגר, היא יצירת מאגר מידע פולשני נוסף, שיועמד לרשות המשטרה. אלא שגם כאן יתרונות המאגר מחווירים לעומת פגיעותיו: טביעות האצבע שיהיו במאגר לא יועילו הרבה לחקירות המשטרה, אך הן יהפכו את כל התושבים לחשודים בכוח, ויביאו להטרדתם של אנשים רבים חפים מפשע (הדבר עולה בבירור גם מדברי ההסבר לסעיף 2 להצעת החוק, שלפיהם על כל טביעת אצבע שתעביר המשטרה לצורך בדיקת זהות, תתקבל "רשימת מועמדים"): אזרחים תמימים שיזומנו לתחנת המשטרה ויצטרכו לספק הסברים מפורטים על עניינים אינטימיים ואישיים תחת כובדה המעיק של החקירה.

.

10. לבסוף נציין, שהממשלה לא סיפקה לכנסת מבעוד מועד את המידע הדרוש כדי לערוך דיון מושכל ויסודי ביוזמה, שהיא מרחיקת לכת ומסוכנת לזכויות האדם ולדמוקרטיה. עדיין חסר מידע רב על הצדדים הטכנולוגיים של הפרויקט, ובפרט מידע מחוקרים ואנשי טכנולוגיה, שאינם באים מחברות פרטיות, המצפות להפיק רווחים מתעשיית הביומטריה. בדומה לזה, חסר מידע על המשמעויות התקציביות והכלכליות העצומות של הקמת מאגר ביומטרי ואבטחתו. במיוחד בשעה שהכנסת מתבקשת לאשר קיצוצים תקציביים, ראוי שיעמדו לפניה גם נתונים והערכות על המשמעויות התקציביות של הפרויקט המוצע.

הכנסת אישרה דין רציפות - שטרית מנסה עוד מחטף

הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק. ברוב של 66 ח"כ נגד 10 (ראו דיווח של אהוד קינן ב-ynet)

ח"כ שטרית מנסה לנצל את ההזדמנות ומבקש להעביר את הדיון בהצעת החוק לועדת המדע שבראשותו. היו"ר רבלין שמכיר את תקנון הכנסת, אומר לו שעליו לפנות בעניין זה לועדת הכנסת.

.

כמו שכבר אמרנו: שטרית לוקח את המאגר הביומטרי באופן אישי - המהלך הנוכחי הוא בלתי ראוי.

בזמנו, כשהיה שר הפנים והביא את הצעת החוק לממשלה ולכנסת, הוא ביקש מהכנסת "להעבירה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" (דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).

אז מה קרה פתאום שעכשיו הוא אומר "בזמנו העברתי אותו לוועדת החוקה, אף-על-פי שזה לא המקום שלו, המקום הטבעי שלו הוא ועדת המדע". פתאום הוא נזכר ש"זה לא המקום שלו"? למה מה?

.

ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי. לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.

..

קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.

קריאה לפעולה - לקראת דיון שתקיים הכנסת בשבוע הבא

פנו לחברי הכנסת ובקשו מהם להגיש התנגדות ולהשתתף בדיון שתקיים הכנסת בבקשה להחיל "דין רציפות" על הצעת החוק הביומטרי.

.
12.5.09 ביום ד' שעבר, הודיעה הממשלה לכנסת, כי היא מבקשת להחיל דין רציפות על הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי. על פי החוק, הצבעה על "רציפות" היא תנאי להמשך טיפול בהצעת החוק, שהכנסת הקודמת לא השלימה את הליכי החקיקה שלהם.
.
אין ספק שהממשלה בחרה בעיתוי "מושלם" לחדש את ההליכים להקמתו של הקמת מאגר ביומטרי מסוכן - בדיוק ביום שבו קבע מבקר המדינה, ש"יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"
.
בתוך שבועיים, כלומר - עד ליום ד' הבא (20.5.09) יכולים חברי הכנסת להגיש התנגדות ולהרשם לדיון.
.
למרות שרוב הסיכויים שהרוב הקואליציוני יאשר את בקשת הממשלה (שאז תעבור הצעת החוק לדיון בועדת החוקה של הכנסת), חשוב מאוד שיתקיים במליאה דיון קולני, ושחברי כנסת יתריעו בפני המליאה ובפני הציבור כולו על הסכנות הגדולות הטמונות בהקמת מאגר ביומטרי.
.
פנו לחברי ולחברות הכנסת - ובקשו מהם להתנגד לחוק האח הענק, למאגר ביומטרי, ולשלטון שיודע כול.
.
את רשימת הח"כים תמצאו כאן (הקלקה על שם תוביל אתכם לפרטי קשר).

את הפנייה אפשר לפתוח כך:

לכבוד ח"כ ...

אני פונה אליך בבקשה שתתנגד לבקשת הממשלה לחדש את הדיון בהצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי רגיש ומסוכן (הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט 2008; הדיון בהחלת רציפות על הצעת החוק צפוי בשבוע הבא)

וכאן אפשר להביא טיעונים קצרים, שאותם תוכלו לקחת ממכתבים שונים שכבר פורסמו בעניין זה - כאן או באתר no2bio (אפשר להשתמש בנוסח הקצר שמציעים שם; ואפשר להוסיף פסקאות נוספות).
.

להלן נוסחים לדוגמא (אפשר לשנות, לאלתר, להוסיף - מה שתמצאו לנכון):

.

מאגר המידע הביומטרי, שמתוכנן על פי הצעת החוק, עתיד לכלול טביעות אצבע ותמונה "ביומטרית" של כלל תושבי ישראל. מדובר במאגר רגיש מאין כמוהו, אשר אין לו אח ורע באף מדינה בעולם החופשי, והוא טומן בחובו סכנה ל"נזק בלתי הפיך לאזרחים" כפי שנאמר במפורש בהצעת החוק. חשוב להזכיר בקשר זה, כי רק בשבוע שעבר קבע מבקר המדינה כי "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה."

(כאן אפשר להפנות לכמה לינקים שתבחרו מכאן: ynet, דיווח ב"הארץ", ד"ר עומר טנא, סקירה על ממצאי הדו"ח). .

מעבר לסכנות הטמונות בדליפה או בשימוש לרעה במאגר הביומטרי, הקמתו תחולל שינוי דרמטי ומסוכן ביחסים שבין המדינה לבין אזרחיה, ותרכז בידי המדינה כוח עצום ורב, שישבש את האיזונים והבלמים המבטיחים את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט.

.

אל מול הסכנות הגדולות ניצבות מטרות מצומצמות בהיקפן, שניתן להשיגן באמצעים אחרים, פוגעניים הרבה פחות, כפי שהדבר נעשה במדינות דמוקרטיות אחרות.

..

כאן אפשר להפנות, למשל, לדיווח של אהוד קינן ב-ynet: "המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי" ; מכתב של המועצה להגנת הפרטיות - לינק;

.

גם משרד הפנים מאשר בדברי ההסבר להצעת החוק, שהמאגר אינו נחוץ כדי להלחם במכת הזיופים של ת"ז. מדינות דמוקרטיות שמנפיקות תעודות זהות ביומטריות, נמנעות מהקמת מאגר ביומטרי.

.

אנא הודע/הודיעי למזכירות כנסת על התנגדות לבקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, והצבע/הצביעי נגדה במהלך הדיון במליאה.

. .

שיטרית לוקח את המאגר הביומטרי באופן אישי

12.5.09 חבר הכנסת מאיר שיטרית, שבהיותו שר הפנים הגיש לכנסת את הצעת החוק להקמת המאגר הביומטרי, וניסה להריץ אותה בהליך בזק בתקופת הפגרה, אינו נח ממקום מושבו באופוזיציה. אחד הדברים הראשונים שהוא עשה, היה להגיש הצעת חוק זהה בנוסח להצעת החוק הממשלתית: הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט–2009.

ההצעה הונחה אתמול על שולחן הכנסת.

במקביל מפעיל ח"כ שיטרית לחצים כדי להעביר את הטיפול בהצעת החוק הממשלתית לטיפול ועדת המדע, שבראשה הוא עומד. זהו מהלך מוזר ביותר, בהתחשב בעובדה שבהיותו שר, עמד ח"כ שיטרית על כך שהטיפול בהצעת החוק יעבור לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (ראו דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שיטרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).

מהלך זה, בכל הכבוד, היה נכון וראוי: הגם שהצעת החוק נוגעת בעניינים, הנוגעים גם לסמכויותיהן של ועדות אחרות (ועדת הפנים, למשל, מוסמכת לדון, בין היתר, בכניסה לישראל, במרשם האוכלוסין ובאזרחות - נושאים מרכזיים בהצעת החוק; ראו סעיף 13(א)(5) לתקנון הכנסת), הרי שההשלכות שיש לה על זכויות היסוד החוקתיות ועל המשטר הדמוקרטי הן הרות גורל ומשקלן עולה לאין שיעור על היבטיה האחרים.

לא ברור מה גרם לשיטרית לשנות את דעתו, אבל יש טעם לפגם בכך שהצעת חוק שהוגשה על ידו בהיותו שר, תטופל על ידו כמחוקק: ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי.

לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.

קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שיטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.

והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעות האצבע שלנו

6.5.09 שוב איני מצליח להתאפק ושם בכותרת גניבה ספרותית מיהונתן קלינגר.
.
לאחר שמבקר המדינה קבע, שמשרד הפנים נכשל באופן חמור בהגנה על פרטיותם של אזרחי המדינה, יש לעצור לאלתר את המהלכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי (לסקירה שלי; לדיווחים ב-ynet, הארץ, ולרשימה של ד"ר עומר טנא).
.
ממצאיו של מבקר המדינה חמורים כשלעצמם, אבל גם מעוררים חרדה לנוכח פעילותו הנמרצת של משרד הפנים להקים מאגר מידע ביומטרי, שיכלול את טביעות האצבע ותמונות בסטנדרט ביומטרי של אוכלוסיית מדינת ישראל.
.
בהצעת החוק שהגיש לכנסת אישר משרד הפנים את החששות בקשר למאגר, ואומר שהקמתו יוצרת סיכונים רבים, ו"עלולה לגרום לתושב נזק בלתי הפיך". בשל סכנות אלו נמנעו מדינות מערביות אחרות להקים מאגר ביומטרי, ואולם משרד הפנים מתעקש שביכולתו להחזיק את המאגר המסוכן, ומבטיח לתת"מענה אבטחתי הולם לסיכון הצפוי מהקמת המאגר, דבר שיקטין ביותר את פוטנציאל הפגיעה בזכויות" (ראו דברי הסבר לסעיף 8 להצעת החוק).
.
דו"ח מבקר המדינה מהיום מלמד שההבטחות הללו של משרד הפנים הן החלטות נבובות וסתמיות. במשך שנים מפגין משרד הפנים יכולת עלובה ביותר בהגנה על מאגרי מידע רגישים הרבה פחות. ללא ספק נדרשת מידה רבה של תעוזה וחוצפה כדי לדרוש מאיתנו, האזרחים, להסכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי רגיש, שגם לשיטת משרד הפנים עלול לגרום לנו "נזק בלתי הפיך" המסקנה החד משמעית שיש להסיק מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום, היא הליקויים החמורים שמצא מבקר המדינה בתחום אבטחת המידע במשרד הפנים, בקשר למאגר מידע רגיש הרבה פחות.
.
ראו עוד: הודעה של האגודה לזכויות האזרח ולמכתב שהוצאנו לשר הפנים, ח"כ אלי ישי.
/

מבקר המדינה: "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"

משרד הפנים דוחף להקמתו של מאגר ביומטרי רגיש ומבטיח שידע לשמור עליו, אבל דו"ח מבקר המדינה, מלמד שהמשרד אינו עומד במשימות פשוטות הרבה יותר (לדו"ח המלא; לתקציר).

.

רשות האוכלוסין במשרד הפנים מחזיקה מידע רגיש על כל אחת ואחד מתושבי ישראל – מערכת מידע שהוגדרה כ"קריטית" על ידי גורמי הביטחון במשרד ראש הממשלה. אבל דו"ח מבקר המדינה מלמד על שורה של ליקויים חמורים בשמירת המאגרים, שמעמידים בסכנה את הפרטיות של כל אחת ואחד מאיתנו ואף את הביטחון. נמצא שהמשרד אינו עומד בדרישות בסיסיות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות, כמו למשל מינוי אחראי לאבטחת מידע (עמוד 865) – מחדל שמהווה עבירה פלילית שגוררת אחריה עונש מאסר בן שנה (ראו סעיף 31א(א) וסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות).

.

המחדלים החמורים באבטחת מאגר המידע הביאו לדליפת מאגר מרשם האוכלוסין בשלמותו. מאגר מידע שהוגדר כ"קריטי" מתגלגל ברשת האינטרנט, אבל לפי מבקר המדינה, המשטרה ומשרד הפנים לא שיתפו פעולה כדי לנסות לקדם חקירה בעניין ובסופו של דבר היא נזנחה (עמוד 865 ו-866 תקציר עמוד 194). על רקע זה קובע מבקר המדינה:

.

"יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי המדינה."

.

רק לפני כשנה החל משרד הפנים לנהל מערכת מחשב שיכולה לעקוב אחר השימוש שעושים פקידי רשות האוכלוסין במאגר המידע, אך גם אז לא טרח לעשות בה שימוש שיטתי כדי לוודא שהמאגר אינו מנוצל לרעה מבקר המדינה בדק ומצא ששאילתות מידע רבות נעשו באמצעות סיסמאות של משתמשים מורשים, שנפטרו או ששהו בחו"ל, כלומר, שגורמים בלתי מורשים נכנסים למערכת באמצעות סיסמאות שהועברו או נגנבו (עמוד 866). עוד הסתבר, שפקידים מורשים מציגים שאילתות חוזרות ונשנות על אנשים מפורסמים, ועל פני הדברים מנצלים את המאגר לצרכים שאינם קשורים לביצוע עבודתם:

.

"משרד מבקר המדינה מעיר, שיש לראות בחומרה את המחדלים שנמצאו בתחום השימוש בשאילתות. הצעדים שמשרד הפנים נקט לתיקון המצב הינם חלקיים בלבד ועליו ועל האחראים לאבטחת מידע אצל כל לקוח חיצוני שיש לו גישה למאגר המידע, בין היתר, לבדוק אם כל השאילתות היו לצורכי העבודה. אם יימצא שמשתמשים אלה הציגו שאילתות שלא לצורכי עבודה, יש לנקוט נגדם בצעדים משמעתיים או להגיש תלונה במשטרה." (עמוד 867)

.

בדיקה שיטתית של מערך אבטחת המידע של מרשם האוכלוסין ("סקר סיכונים") העלתה ממצאים חמורים נוספים "החושפים את המערכת לסיכונים … מהותיים בתחום אבטחת המידע ותפעול המערכות". לגבי ליקויים מסויימים מציין מבקר המדינה כי הם מהווים "סיכון ביטחוני ובטיחותי כאחד". יצויין, כי מטעמים בלתי ברורים הטיל משרד הפנים מגבלות על הבדיקה וקרוב לוודאי שאם היה מאפשר לבצע אותה כהלכה היינו עדים לממצאים קשים עוד יותר (עמוד 868).

.

ראו עוד:

המבקר: כישלון חמור בהגנה על פרטיות האזרחים - אהוד קינן ynet 6.5.09

מידע אישי על אזרחי המדינה חשוף לפריצות במחשבי משרד הפנים וביטוח לאומי - ליאור דטל, הארץ 6.5.09

ד"ר עומר טנא הפקרת מידע במשרד הפנים - הארץ 12.5.09

המידע הביומטרי שלנו יהיה "חלק ממרשם האוכלוסין" הדולף

3.1.09. הדיון הפרלמנטרי סביב היוזמה להקים את המאגר הביומטרי עדיין לא החל, אבל משרד הפנים אינו מאבד דקה. בתחילת השבוע פורסם "מכרז צילום ממוחשב וקליטת נתונים ביומטריים מס' 28/2008 ":

.

"משרד הפנים מבקש לקבל הצעות לרכישת מערכת להרכשת תצלומי פנים, דוגמת חתימה ונתונים ביומטריים, והתקנתה בעמדות בלשכות קבלת הקהל של הרשות. המערכת כוללת: מצלמות דיגיטליות, סורקים ממוחשבים, חיישני טביעת אצבע, משטחי חתימה, תוכנה ייעודית לצורך בדיקה של תצלומים דיגיטליים של פנים וטביעות אצבע... אגירה של מידע זה במאגרי המידע של מרשם האוכלוסין כחלק מרשומות האנשים שבמרשם האוכלוסין.

.

מימוש חלקים ממכרז זה מחייב חקיקה בכנסת. תהליך החקיקה צפוי לארוך תקופה מסוימת. ייתכן שבמסגרת תהליך זה ובעקבותיו, יאושרו או לא יאושרו בחקיקה חלקים מהמכרז, כולל שימוש או אי-שימוש ברכיבים מסוימים של הרכשה הביומטרית. ייתכן גם שיבוצעו שינויים מסוימים בדרישות (לרכיבים ו/או לתהליכים המפורטים במכרז)." (ההדגשות שלי - א"פ)

..

בשלב זה שלוש הערות:

.

1. הפרסום מדבר על אגירת המידע "במאגר המידע של מרשם האוכלוסין כחלק מרשומות שבמרשם האוכלוסין". לעומת זאת, בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, נאמר ש"האמצעים והנתונים הביומטריים יישמרו במאגר בנפרד" (בסעיף 8(ב)), שינוהל על ידי "רשות מוסמכת ונפרדת לענין המאגר הביומטרי". ומדוע מאגר נפרד? כי מרשם האוכלוסין מתגלגל ברשת ומשרד הפנים אפילו לא יודע להסביר איך הוא דולף שוב ושוב. במשרד הפנים הבינו שהם בבעיה, ולכן טרחו לשתול הבטחות מרגיעות בדברי ההסבר להצעת החוק: "מכיוון שהמדובר במאגר ייחודי, הכולל מידע ביומטרי רגיש בנוגע לכלל תושבי ישראל, יש להבטיח כי ניהולו ייעשה בידי גורם מקצועי בעל רמת אמינות גבוהה, ובנפרד ממאגרי מידע אחרים, כדוגמת מרשם האוכלוסין." אז נכון שמוקדם עוד להסיק מסקנות על פי הדברים הכלליים שבמכרז, אבל בשלב זה לפחות, לא עושה רושם שיש דגש מיוחד על מאגר "נפרד" כפי שהובטח, להבדיל ממס שפתיים כדי להשתיק את ההתנגדות הציבורית ההולכת וגוברת.

.

2. כדי לדעת אם וכיצד בדיוק מתכוון משרד הפנים להפריד בין המאגר הביומטרי לבין מרשם האוכלוסין יש לעיין במסמכי המכרז. אבל אלה אינם מתפרסמים. הם מוצעים למתמודדים במכרז, תמורת 1000 ש"ח. בפברואר צפוי להתקיים "כנס ספקים" אבל סגור: "השתתפות בכנס הספקים תתאפשר רק לרוכשי המכרז" (סעיף 7.1 להודעה על המכרז). לא ברור מדוע חושבים במשרד הפנים, שהציבור אינו רשאי לעיין במפרט שהוכן לצורך המכרז. כן, יש חוק חופש המידע (ראו, למשל, באתר התנועה לחופש המידע, את דבריו של מי שהיה החשב הכללי ד"ר ירון זליכה על הצורך ב"שימוש מוגבר ברשת האינטרנט, כדי להציג שם מידע על מכרזים ממשלתיים וחוזים"). אבל למה שהרשות תתנדב לתת מידע בלי לנצל את כל ההליכים והסייגים שקיימים בחוק זה? אגב, גם פרטי ההתקשרות עם HP בקשר להנפקת תעודות הזהות לא פורסמו. גם כדי לראות אותם נצטרך, ככל הנראה, לעבור את ההליכים של חוק חופש המידע.

.

3. למרות שבהודעה מצויין, שיתכן ויחולו שינויים בפרטים בעקבות הליכי החקיקה, עדיין, יש טעם לפגם בכך שנכתב מפרט והמכרז יוצא לדרך. כבר יצא לי לא פעם לשמוע (בהקשרים אחרים) שהצעות לבניה שונה של מערכת מחשב אינה אפשרית במערכת המתוכננת. לא שזה בלתי אפשרי לשבת ולתכנן מערכת מחשב שתענה על דרישות, שנוגעות להגנת הפרטיות. אבל כשיש כבר תכנון סגור וחתום, עושים אנשי הרשות את כל שביכולתם להציג אותו כמשהו "אובייקטיבי" שאינו ניתן לשינוי. וכמובן שקל יותר לעשות זאת כאשר פרטי המערכת שכבר תוכננה נמצאים אצלם בכספת ואינם ניתנים לבדיקה ולבחינה על ידי מומחים חיצוניים, וגם אין צורך להסביר אותם להדיוטות, שצריכים להחליט. (בדיוק יצא לשמוע השבוע את ד"ר אלון רוזן, מומחה למחשבים, שאותו הזכרתי בהקשר של בחירות ממוחשבות. קבוצת המדענים שהתריעה מפני התוכניות הקיימות בעניין זה ניסתה לשוא לקבל את פרטי התוכנית. כמו שכבר אמרתי, עושה רושם שבמשרד הפנים אין סבלנות למומחים). ארכיטקטורה של מערכת ממוחשבת אינה נתון "אובייקטיבי", אלא "תרגום" של העדפות ערכיות וחברתיות לשפה הטכנולוגית. המשימה שלנו היא להאבק על כך שההעדפות הערכיות הללו יהיו ראויות. ובשלב ראשון - שההעדפות שהנחו את מי שכתב את המפרט למכרז הזה היו ראויות.

/

המועצה להגנת הפרטיות לפרופ' בן ששון: החיפזון אינו ראוי

4.12.2008 - המועצה להגנת הפרטיות* פנתה ליו"ר ועדת החוקה ומבקשת ממנו שלא להיענות לדרישת השר שיטרית להעביר את החוק הביומטרי עוד במהלך הפגרה (למכתב).

`

במכתב מסביר ד"ר מיכאל בירנהק, יו"ר הועדה המשפטית של המועצה, שמדובר בהצעה מורכבת מאין כמותה: ההיבט הטכנולוגי מצריך לימוד יסודי ונתון לשינוי מתמיד; דרושה חשיבה נפרדת על כל כדאיותו ואופן יישומו של כל אחד מהאמצעים שההצעה מבקשת להנהיג (דרכון, ת"ז, מאגר מידע); מדובר במהלך ארוך טווח, בלתי הפיך ויקר מאוד; ולבסוף והחשוב מכול - להצעה יש השלכה דרמטית על הזכות החוקתית לפרטיות.

`

"נושא כה מורכב, שיש לו השלכות חוקתיות יסודיות וקשות, ראוי להילמד בזהירות רבה וביסודיות… החיפזון במקרה כזה מסוכן. נציין, לשם השוואה, כי באנגליה… נדונות הצעות שונות, תוך קיום שיח ציבורי ער, מעורבות עמוקה של מומחים … במשך מספר שנים, ועדיין אין שם החלטה. המורכבות מחייבת אפשרות הוגנת ללימוד הנושא ולליבון בדיונים ציבוריים. אנו חוששים כי יש מי שאצה להם הדרך… הבקשה לדיון כה חריג עוד במהלך פגרת הבחירות מעיד על המשך המגמה הזו, וכך אנחנו למדים גם מראיונות בתקשורת של גורמים מסחריים המעורבים ביוזמה הממשלתית.

`

אנו מבקשים להמתין, להתאזר בסבלנות, לאפשר דיון ציבורי, לימוד על ידי מומחים מתחומי ידע שונים, ולדחות את הדיון בהצעת החוק לכנסת הבאה. דחיית הדיונים תפגין אחריות ציבורית. הרצון לחדש מובן לנו, אולם יש דברים שבהם הקצב הנכון והנבון הוא הזהיר, המחושב והיסודי ..."

`

* המועצה הציבורית להגנת הפרטיות ממונה על ידי שר המשפטים וחבריה באים מכל המגזרים, לרבות רשויות הביטחון במדינה (ראו באתר משרד המשפטים). כזכור כבר ביוני וביולי השנה הביעה המועצה דעה נחרצת נגד הקמתו של מאגר ביומטרי.

`

שטרית: העברת חוק "האח הגדול" לפני הבחירות

4.12.08 שחר אילן ב"הארץ":

.

"שר הפנים, מאיר שטרית, העביר בקשה ליו"ר הכנסת, דליה איציק, וליו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, מנחם בן ששון, לאשר את חוק המידע הביומטרי בעת מערכת הבחירות הקרובה. המדובר בהליך חריג ביותר של חקיקה בתקופה שבה הכנסת אינה פועלת כמעט. מנגד, פנתה האגודה לזכויות האזרח לאיציק ולבן ששון בבקשה להימנע מכך, בטענה שמדובר במחטף שיאפשר הקמת מאגר מידע ביומטרי ענק של כל אזרחי ישראל ללא דיון רציני …

.

בן ששון אמר שהוא יקיים בימים הקרובים התייעצויות האם להיענות לבקשת שטרית. החלטתו תלויה בעיקר בעמדת חברי ועדת ההסכמות של הכנסת, הפועלת בימי הפגרה. … בן ששון דחה את טענת האגודה שמדובר בדיון חפוז… שר הפנים מאיר שיטרית מסר בתגובה שהוא 'יותר מנחוש' להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה משום שיש בה צורך בטחוני גבוה ובשל הצורך להסדיר אחת ולתמיד את נושא תעודות הזהות בישראל … "

.

לפניית האגודה לזכויות האזרח.

.

אל תאמרו "לא ידענו": מחר גם הבנקים יחזיקו בנתונים הביומטריים שלנו

גיא גרימלנד ב"הארץ" מספר על החתימה החגיגית של ההסכם להנפקת תעודות זהות חכמות. יהושע בקולה, מנכ"ל HP ישראל הוא שהולך לנהל עבור המדינה את המידע הביומטרי שלנו."שישנה כוונה להאיץ את הטיפול החקיקתי בנושא, כך שתעודות זהות החכמות יכללו אמצעי זיהוי ביומטריים". מעניין כמה זמן ידוע למר בקולה את מה שאנחנו גילינו רק בימים האחרונים - ששר הפנים מפעיל לחצים ומבקש שיהיה דיון מזורז וחטוף ביוזמת חקיקה כל כך רגישה דווקא עכשיו, בפגרה ובחסות ערפל הקרב של מערכת הבחירות.

.

בכלל, נראה שבחברת HP יודעים עוד כמה דברים שאנחנו, האזרחים עדיין לא יודעים. בצהלות חגיגת טקס החתימה על ההסכם בישר לנו מר בוקולה גם, ש"יתכן כי בעתיד ישמשו התעודות את האזרחים גם בהזדהות מול הבנקים, למשל. 'זה יאפשר לגופים 'לרכב' על תעודות הזהות החכמות ולהציע זיהוי במקומות שכיום קשה ליישם היום.' ".

.

ואנחנו, תמימים שכמונו, חשבנו שרק משרד הפנים המשטרה וכוחות הביטחון יוכלו לבדוק את הנתונים הביומטריים שלנו. חשבנו. אז מה? תתחילו להתרגל: במדינת האח הגדול מישהו אחר חושב בשבילנו. האם יתכן ששר הפנים, שמדהיר הצעת חוק מסוכנת כל כך, ומבטיח לנו כל מיני הבטחות מרגיעות, כבר ישב עם אנשי HP ושירטט איתם את השלב הבא: לאחר שאנחנו נבלע את הגלולה המרה, נתייאש ונתרגל לכך, שטביעות האצבע שלנו והנתונים הביומטריים האחרים מפוזרים בכל פינה, או אז ישלפו לנו את השפן הבא מהכובע, וירשו גם לבנקים ולגופים פרטיים אחרים לשים את היד על הביומטריה שלנו?.או כמו שהטיב להגדיר זאת מנכ"ל HP - בעל הבית החדש של המידע הביומטרי שלנו: גם גופים פרטיים יוכלו "לרכב" על תעודות הזהות הביומטריות שלנו.

.

תעודות הזהות החכמות יוצאות לדרך

1.12.08 ניב ליליאן ב-ynet: "בתום עיכוב של עשור, נחתם היום הסכם בין משרד הפנים ל-HP, במסגרתו תספק החברה את תעודות הזהות החכמות לתושבי ישראל…

.

"במקביל לחתימת הסכם עם הגוף שינפיק את תעודות הזהות החכמות, משרד הפנים מקדם את הצעת חוק "תעודת זהות / מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטרי"…

.

הנפקת התעודות תלויה בכך שהצעת החוק תתקבל בכנסת. השר שטרית אמר ל-ynet כי למי שחוששים מפגיעה בפרטיות אין מה לדאוג. לטענת השר הוגדרו תנאים מאוד נוקשים לגבי גישה למאגר ומי יורשה לשלוף ממנו מידע. השר הביא כדוגמה מדינות כמו ארצות הברית ויפן, בהן נדרשים אורחים למסור טביעות אצבעות וצילומי פנים הנשמרים במאגר. …

.

עו"ד דן חי, יושב ראש הוועדה להגנת הפרטיות בלשכת עורכי הדין ומי שכתב ספר בנושא, דוחה את הטענות של השר שטרית ומסביר כי באף מדינה מערבית אין מאגר כולל של כלל האזרחים. עו"ד חי אומר שאם המאגר יפרץ, “יש פה מחשבה מאוד צרה, שמסתכלת על אינטרסים מאוד צרים של גורמי שלטון, ולפגוע ביכולת של כולנו לעשות שימוש בטביעות אצבע. זו תהיה בכיה לדורות". …

.

ראו גם: nrg, כלכליסט כלכליסט.

.

האגודה לזכויות האזרח בפנייה לכנסת - לא למחטף ביומטרי - 20.11.08

עושה רושם שהצעת החוק להקמת מאגר מידע ביומטרי נדחפת על ידי בולדוזר חזק במיוחד. "ההצעה הוגשה ביום ראשון, פורסמה ברשומות, והועברה לחקיקה ביום שלישי" ו"ברור שהחקיקה קודמה והועברה לראש התור" (ראו: הארץ, וגם "החוק הביומטרי נראה כמו מחטף ציבורי"). "מה פשר החיפזון? לא ברור. להצעת החוק יש השלכות קשות על זכות היסוד לפרטיות, היא מורכבת מבחינה טכנולוגית ומינהלית, היא מעוררת שאלות משפטיות-חוקתיות מורכבות, ויש לה השלכות כלכליות, מדיניות וביטחוניות. לציבור יש מה לומר בנושא הזה, ולא היה מקום ל"מחטף ציבורי" (מיכאל בירנהק).

אבל השר שיטרית לא נח לרגע, וחרף הפגרה ומערכת הבחירות הוא פנה אל יו"ר הכנסת ואל יו"ר ועדת החוקה וביקש לקיים דיון מזורז בהצעת החוק במהלך הפגרה, כדי להגיע להצבעה בקריאה שניה ושלישית. בעקבות זאת פניתי בשבוע שעבר בשם האגודה לזכויות האזרח ליו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק ואל יו"ר ועדת החוקה, ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, וביקשתי לדחות את בקשות של שר הפנים (למכתב).

מהכנסת נמסר לנו בתגובה, כי בשלב זה אין כוונה לנהל דיון בהצעת החוק.

ברגע האחרון: אושר חוק המאגר הביומטרי

שחר אילן ב"הארץ" 29.10.08: "ימים ספורים לפני פיזור הכנסת אישרה המדינה את החוק לפיו, המדינה תיקח טביעת אצבע של שתי האצבעות המורות מכל אזרחי המדינה… שר הפנים מאיר שטרית הסביר במליאה, כי החוק בא להתמודד עם הבעיה של הזיוף הקל מאוד של מסמכי זיהוי ישראלים והחוק יסייע ב"זיהוי תושבים, עקירת פשעים, סיכול פיגועים וזיהוי נפגעים וחללים".

לדבריו, מאגר המידע הביומטרי יהיה מוגן ובטוח. "אנחנו לא עושים שום דבר בקלות דעת. אני לא מבין את הרגישות. יום יום מאות אלפי אנשים נותנים טביעת כף יד ביציאה מנתב"ג מרצונם, ומה קרה? כלום". שטרית גם הציע לח"כ דב חנין (חד"ש), שיתן לו את תעודת הזהות שלו והבטיח שיוכל לזייף אותה תוך רבע שעה. עוד ציין שתעודת זהות ביומטרית היא תנאי לביטול הוויזות לארה"ב ..."

תעודות הזהות חכמות, ההתנהלות לא כל כך - nrg 16.8.08

ניב חכלילי באתר nrg: כבר כמעט עשר שנים מתכננת מדינת ישראל להוציא לפועל הנפקה של תעודות זהות חכמות, כמעט ללא דיון ציבורי בנושא. אלא ששורה של כישלונות והחלטות בעייתיות מונעות מהמכרזים, להגיע לידי מימוש. בחינה של התנהלות המדינה מעלה כמה תהיות על אופן הפעולה שלה. גם אם מתעלמים מההשלכות מרחיקות הלכת הנוגעות לפגיעה בזכויות האזרח של כל אחד מאיתנו ומהסכנות הטמונות בדליפת וגניבת המידע האישי של כל אזרח, בחינה של התנהלות המדינה בכל הנוגע למכרז, מעלה כמה תהיות על אופן הפעולה שלה.

ב-11 ליוני נערך דיון מהיר בועדת הכספים בנושא כוונת החשב הכללי להעניק לחברת HP פטור ממכרז ולפתוח איתה במשא ומתן. … מנכ"ל משרד הפנים הודיע כי החליט, בשיתוף עם החשב הכללי, להגיש בקשה לביטול הצורך במכרז וניהול משא ומתן עם חברת HP לתקופה קצובה שתעמוד על 45 יום. במידה והמשא ומתן לא יעלה יפה, אמר, יפתחו במשא ומתן עם גם עם אחרים. …

מיכאל שפיר - עתירה ציבורית נגד מאגר ביומטרי

מיכאל שפיר עוסק בפיתוח ומחקר ביומטרי, ממציא ויזם סידרתי בעיקר בפיתוח טכנולוגיות עתידיות ומשמש כטכנולוג, מדען ראשי ויזם במספר רב של חברות היי טק העוסקות בעיקר ברשתות תקשורת, אבטחת מידע, ביומטריה, ציוד רפואי, ומחקרים ביו טכנולוגים.

.

חיבר "עתירה ציבורית" נגד החוק הביומטרי. הוא סוקר היסטוריה של הפקרות מצד משרד הפנים בשמירה על מאגרי מידע אישי ושואל:

.

"האם יעלה על הדעת שאזרח במדינה דמוקרטית שלא "יהין" למסור את מאפיניו הביומטריים למשרד פנים עם היסטוריה חוזרת של אבדן מידע ולחברה ש"זכתה" במכרז ב"נסיבות מתמיהות"?, האם אזרח זה ראוי שייאסר למשך שנה?... האם לא ראוי לבטל את המכרז להעמיד לדין את האחראים למחדלים? האם אזרח החרד לפרטיותו ו/או לגורל מידע רגיש ואישי שיכפה עליו למסור, ישלם על מחדלים בחרותו? …

.

.הטענה שאיסוף מידע ביומטרי "נועד למנוע זיוף" לא זו בלבד שאינה נכונה היא אפילו מטעה ויתרה מזאת 'היפכא מסתברא', קל מאוד לזייף מידע ביומטרי. המידע הביומטרי כיום (לפני התחלת האיסוף) הוא בבחינת נתון אנונימי שמשמש רק לצרכים פליליים, כלומר אין סיבה מעשית לציבור לעשות בו שימוש יומיומי. אולם לאחר הפיכתו של זה לאמצעי זיהוי של אדם, תגדל המוטיבציה להפוך את הזיוף שלו לזמין, שהשפעתו הרסנית לרשות השופטת ורשויות אכיפת החוק לעניין קשירת אדם למקום או ארוע בהסתמך על טביעת אצבעותיו או כל ראיה ביומטרית אחרת שיעשה בה שימוש רחב…

.

מידע ביומטרי דוגמת טביעת אצבעות ניתן בקלות לזייף או ליירט ללא ידע או. מיומנות מיוחדת… הנימוק המרכזי לנחיצות מאגר מידע ביומטרי - 'מניעת הרכשה כפולה' מטעה…כל פתרון טכנולוגי שנוסה כמו שימוש ב RFID בכרטיס אשראי נכשל התופעה בוודאי תחזור על עצמה כאשר יהפוך כרטיס הכחם לכלי נפוץ כמו תעודת זהות. ככל שהטכנולוגיה הופכת למתוחכמת יותר המוטיבציה לפריצתה הופכת לאתגר גדול יותר."

.