3.1.09. הדיון הפרלמנטרי סביב היוזמה להקים את המאגר הביומטרי עדיין לא החל, אבל משרד הפנים אינו מאבד דקה. בתחילת השבוע פורסם "מכרז צילום ממוחשב וקליטת נתונים ביומטריים מס' 28/2008 ":
.
"משרד הפנים מבקש לקבל הצעות לרכישת מערכת להרכשת תצלומי פנים, דוגמת חתימה ונתונים ביומטריים, והתקנתה בעמדות בלשכות קבלת הקהל של הרשות. המערכת כוללת: מצלמות דיגיטליות, סורקים ממוחשבים, חיישני טביעת אצבע, משטחי חתימה, תוכנה ייעודית לצורך בדיקה של תצלומים דיגיטליים של פנים וטביעות אצבע... אגירה של מידע זה במאגרי המידע של מרשם האוכלוסין כחלק מרשומות האנשים שבמרשם האוכלוסין.
.
מימוש חלקים ממכרז זה מחייב חקיקה בכנסת. תהליך החקיקה צפוי לארוך תקופה מסוימת. ייתכן שבמסגרת תהליך זה ובעקבותיו, יאושרו או לא יאושרו בחקיקה חלקים מהמכרז, כולל שימוש או אי-שימוש ברכיבים מסוימים של הרכשה הביומטרית. ייתכן גם שיבוצעו שינויים מסוימים בדרישות (לרכיבים ו/או לתהליכים המפורטים במכרז)." (ההדגשות שלי - א"פ)
..
בשלב זה שלוש הערות:
.
1. הפרסום מדבר על אגירת המידע "במאגר המידע של מרשם האוכלוסין כחלק מרשומות שבמרשם האוכלוסין". לעומת זאת, בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, נאמר ש"האמצעים והנתונים הביומטריים יישמרו במאגר בנפרד" (בסעיף 8(ב)), שינוהל על ידי "רשות מוסמכת ונפרדת לענין המאגר הביומטרי". ומדוע מאגר נפרד? כי מרשם האוכלוסין מתגלגל ברשת ומשרד הפנים אפילו לא יודע להסביר איך הוא דולף שוב ושוב. במשרד הפנים הבינו שהם בבעיה, ולכן טרחו לשתול הבטחות מרגיעות בדברי ההסבר להצעת החוק: "מכיוון שהמדובר במאגר ייחודי, הכולל מידע ביומטרי רגיש בנוגע לכלל תושבי ישראל, יש להבטיח כי ניהולו ייעשה בידי גורם מקצועי בעל רמת אמינות גבוהה, ובנפרד ממאגרי מידע אחרים, כדוגמת מרשם האוכלוסין." אז נכון שמוקדם עוד להסיק מסקנות על פי הדברים הכלליים שבמכרז, אבל בשלב זה לפחות, לא עושה רושם שיש דגש מיוחד על מאגר "נפרד" כפי שהובטח, להבדיל ממס שפתיים כדי להשתיק את ההתנגדות הציבורית ההולכת וגוברת.
.
2. כדי לדעת אם וכיצד בדיוק מתכוון משרד הפנים להפריד בין המאגר הביומטרי לבין מרשם האוכלוסין יש לעיין במסמכי המכרז. אבל אלה אינם מתפרסמים. הם מוצעים למתמודדים במכרז, תמורת 1000 ש"ח. בפברואר צפוי להתקיים "כנס ספקים" אבל סגור: "השתתפות בכנס הספקים תתאפשר רק לרוכשי המכרז" (סעיף 7.1 להודעה על המכרז). לא ברור מדוע חושבים במשרד הפנים, שהציבור אינו רשאי לעיין במפרט שהוכן לצורך המכרז. כן, יש חוק חופש המידע (ראו, למשל, באתר התנועה לחופש המידע, את דבריו של מי שהיה החשב הכללי ד"ר ירון זליכה על הצורך ב"שימוש מוגבר ברשת האינטרנט, כדי להציג שם מידע על מכרזים ממשלתיים וחוזים"). אבל למה שהרשות תתנדב לתת מידע בלי לנצל את כל ההליכים והסייגים שקיימים בחוק זה? אגב, גם פרטי ההתקשרות עם HP בקשר להנפקת תעודות הזהות לא פורסמו. גם כדי לראות אותם נצטרך, ככל הנראה, לעבור את ההליכים של חוק חופש המידע.
.
3. למרות שבהודעה מצויין, שיתכן ויחולו שינויים בפרטים בעקבות הליכי החקיקה, עדיין, יש טעם לפגם בכך שנכתב מפרט והמכרז יוצא לדרך. כבר יצא לי לא פעם לשמוע (בהקשרים אחרים) שהצעות לבניה שונה של מערכת מחשב אינה אפשרית במערכת המתוכננת. לא שזה בלתי אפשרי לשבת ולתכנן מערכת מחשב שתענה על דרישות, שנוגעות להגנת הפרטיות. אבל כשיש כבר תכנון סגור וחתום, עושים אנשי הרשות את כל שביכולתם להציג אותו כמשהו "אובייקטיבי" שאינו ניתן לשינוי. וכמובן שקל יותר לעשות זאת כאשר פרטי המערכת שכבר תוכננה נמצאים אצלם בכספת ואינם ניתנים לבדיקה ולבחינה על ידי מומחים חיצוניים, וגם אין צורך להסביר אותם להדיוטות, שצריכים להחליט. (בדיוק יצא לשמוע השבוע את ד"ר אלון רוזן, מומחה למחשבים, שאותו הזכרתי בהקשר של בחירות ממוחשבות. קבוצת המדענים שהתריעה מפני התוכניות הקיימות בעניין זה ניסתה לשוא לקבל את פרטי התוכנית. כמו שכבר אמרתי, עושה רושם שבמשרד הפנים אין סבלנות למומחים). ארכיטקטורה של מערכת ממוחשבת אינה נתון "אובייקטיבי", אלא "תרגום" של העדפות ערכיות וחברתיות לשפה הטכנולוגית. המשימה שלנו היא להאבק על כך שההעדפות הערכיות הללו יהיו ראויות. ובשלב ראשון - שההעדפות שהנחו את מי שכתב את המפרט למכרז הזה היו ראויות.
/
