‏הצגת רשומות עם תוויות דיוני ממשלה וכנסת. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות דיוני ממשלה וכנסת. הצג את כל הרשומות

TheMarker - החוקים שישנו את פני המשפט הישראלי

6.10.09 TheMarker - החוקים שישנו את פני המשפט הישראלי:

תעודת הזהות הביומטרית מרגיזה את המומחים לפרטיות הסיבה לחקיקה: גם אנחנו תמהים מדוע צריך את החוק הזה. מאגר ביומטרי לא קיים בשום מדינה מערבית. משרד הפנים טוען כי המאגר יאפשר למנוע תופעה של זיופי תעודות הזהות הקיימת כיום ואף ישמש בתנאים מסוימים "לצורך גילוי, חקירה או מניעה של עבירות מסוג פשע או לצורך תפיסת עבריינים".

שורה תחתונה: טכנולוגיה יכולה להיות נפלאה לאנשים שמבינים אותה ויודעים להשתמש בה למטרות חיוביות. ספק אם חברי הכנסת שהעלו את ההצעה בקיאים ברזיה של הטכנולוגיה. חבל שילמדו אותם כשכבר יהיה מאוחר מדי.


Shared via AddThis

פנייה לשר המשפטים - חקיקה מסוכנת בשיטת הפרטאצ'

15.7.09 מכתב לשר המשפטים ולחברי ועדת השרים לענייני חקירה
.
1. אנו פונים אליך בבקשה שתציע לחבריך לממשלה לבחון מחדש את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ח-2008 (להלן: "הצעת החוק").

2. כידוע לך, בימים אלה מתקיים בועדת המדע של הכנסת דיון מזורז ודחוס בהצעת החוק, שלפיה יוסמך משרד הפנים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים מכל תושבי ישראל ולשלבם במסמכי זיהוי ובמאגר מידע רגיש. גם על פי דברי ההסבר להצעה – בעצם השימוש בנתונים ביומטריים "טמונים גם סיכונים הכרוכים בהגנת פרטיותו של אדם", ומאגר ביומטרי עלול "לגרום לתושב נזק בלתי הפיך".

3. בפתח הדיון הופיע בוועדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר מלכיאל בלס, וסיפר על הלבטים הקשים שהיו לו ולחבריו בנוגע לחוקתיות של החוק המוצע. מר בלס סיפר גם על עבודת מטה ממושכת ומדוקדקת, שערכו משרדי הממשלה כדי להתמודד עם כל הסכנות וההיבטים הסבוכים של ההצעה.

4. אלא שכבר במהלך הדיונים הספורים שקיימה הוועדה הסתבר שוב ושוב, שהצעת החוק מלאה פִרכות וחוסרים מדאיגים. כך, למשל, הסתבר ששלבים קריטיים בתהליך הטיפול בנתונים הביומטריים לא לובנו דיים ולא עוגנו בהצעה; שאין היא מעגנת את האופן שבו יונפקו מסמכי זיהוי (על כל הרגישות שכרוכה בהעברת המידע הדרושה לשם כך); שקיימת אי בהירות לגבי אופן הנפקת דרכונים רשמיים או דרכונים לאזרחים השוהים בחו"ל; משרד האוצר הודיע שעדיין לא נתן את הדעת בשאלת התקצוב של המנגנונים החיוניים לאבטחת המידע הרגיש, וכן הלאה וכן הלאה.

5. מותר להניח שמדובר רק בקצה הקרחון: עמדת הממשלה מיוצגת בוועדה על ידי יושב הראש, ח"כ מאיר שטרית, ועל ידי סוללה של נציגי משרדי הממשלה, שכולם שרים את ההלל על הפרויקט החדש. בשים לב לעדיפות הברורה במידע ובכוח, שיש להם על פני אותם מעטים, שמעלים שאלות ומבקשים הסברים, ניתן להניח שבדיון מאוזן קצת יותר היו מתגלים פִרכות וכשלים רבים וחמורים עוד יותר.

6. החיפזון והבהילות אינם ראויים לדיון בהצעת חוק, שטומנת בחובה סכנות כה רבות לדמוקרטיה ולזכויות האדם. כל פרט והסדר בחוק המוצע עלול להשליך בצורה מהותית על מידת הסכנה והפגיעה בזכויות שיהיו לחוק בעת יישומו, ועל האיזון הראוי בינן לבין התועלות שאותן מבקשים להשיג. במיוחד לא יהא ראוי, שהממשלה תקדם בבהילות את הצעת החוק עתה, לאחר שמסתבר שיש בה חוסרים מהותיים.

7. דיונים מרתוניים דוגמת הדיון שהתקיים במשרד המשפטים השבוע במטרה לסתום פרצות שהתגלעו ולהטליא טלאים בחוק המוצע, אינם תחליף לבחינה חוזרת, מעמיקה ואחראית. בבחינה מעין זו גם תוכל הממשלה להתייחס להצעות חדשות, שעלו במהלך הדיון בכנסת אך נדחו על הסף ולא נדונו, ואשר יש בהן כדי לצמצם את פגיעתו של הפרויקט הביומטרי המוצע.

8. בשולי הדברים, כיוון שהצעת החוק גובשה עוד בטרם נכנסת לתפקיד, אנו מבקשים ממך לשוב ולשקול את עמדתך לגביה (מצ"ב מכתבים שנשלחו בעניין זה לקודמך בתפקיד על ידינו ועל ידי המועצה הציבורית להגנת הפרטיות). מעבר לתוצאות הרות האסון שעלולות להיות לדליפות מידע ביומטרי ולשימושים שיעשו בו שלא כדין, עניין לנו בריכוז משאב מידע וסמכויות מרחיקות לכת בידי רשויות השלטון. איננו חולקים על המטרות החשובות שאתה מופקד על קידומן – שמירה על שלטון החוק, אכיפתו, והגנה על שלום הציבור. ואולם בה במידה אנו מניחים, שכפרקליט וכאזרח אתה ער לסכנותיו של כוח בלתי מרוסן הנתון בידי גורמי אכיפת החוק, ויודע כי לא פעם אך כפסע מפריד בין יעילות לבין עריצות שלטונית.

ח"כ שטרית גירש צלם שתיעד דיוני חוק הביומטרי

7.7.09 אהוד קינן ב-ynet

"הבוקר (ג') התקיים דיון נוסף על חוק המאגר הביומטרי (PDF) בכנסת. אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על הקמת מאגר הכולל נתונים ביומטריים (טביעות אצבע ותווי פנים) של כל אזרחי ישראל … אזרח שלא יסכים לתת טביעת אצבע צפוי לעונש של שנת מאסר… בתחילת הדיון, יו"ר הועדה שטרית גירש את ערן ורד, במאי עצמאי שצילם את הדיון בווידאו לצורך עריכת סרט דוקומנטרי עליו הוא עובד… "מאיר שטרית מפחד ממצלמות, אבל רוצה שהנתונים הביומטריים שלנו יועלו על קובץ אחד גדול שעוד יסתובב לו חופשי בכל העולם"..
.
המתנגדים למאגר, בהם עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, וחבר הכנסת דב חנין שאינו חבר בוועדה אבל השתתף בדיון - דיברו על כך שיש סכנה שמאגר כזה ידלוף (בעקבות דו"ח מבקר המדינה שציין לחומרה את דליפת מרשם האוכלוסין לאינטרנט), וכי ניתן יהיה לפרוץ אליו ולגנוב זהויות, מה שיהווה בדיוק את ההיפך מהמטרה שלשמו הוקם.
.
טענה נוספת שעלתה בדיון נגד המאגר היא חוסר השקיפות. החוק קובע כי הנהלים שיקבעו לתחזוקה של המאגר ועבודה מולו ישאר חסויים. עורך הדין יהונתן קלינגר ציין כי כללים חסויים כאלה לא יהיו ניתנים לביקורת חיצונית, על מנת לוודא כי הם מחמירים מספיק, וכמו כן - שלא ניתן יהיה לעתור נגדם, אם הם בעייתיים.
.
עורך הדין פינצ'וק אמר כי לדעתו, למרות החשיבות לאזן בין שקיפות ההליך לבין הבטחון, על החקיקה להגדיר את התשתית לפיה יוגדרו אמצעי ההגנה. פינצ'וק הזכיר את האימרה "מי ישמור על השומרים?", וציין כי לא מדובר באמירה בעלמא ויש להתייחס לשאלה הזו. "אי אפשר להיות פאראנויד", אמר שטרית. "אני מצוי בטכנולוגיה היטב", אמר עוד שטרית, "ומי שאחראי על הכנת החוק הם אנשי מקצוע... עבדו על זה יותר משנה וזה מדויק ומדוקדק", הוא ציין וביקש להרגיע את הנוכחים באשר להגנה על המאגר. "החוק לא קובע טכנולוגיה", הוא פסק. "הייעוץ להגנת המאגר נעשה על ידי האנשים הטובים בישראל, שמגנים על כל המאגרים הכי רגישים במדינה".
.
עורך הדין יהותנן קלינגר מסביר כי "עצם חסיון הנהלים מעמיד בפני הציבור מכשול מלבדוק האם היתה דליפה או האם היה שימוש לא ראוי, אף עמותה או אגודה לא יכולה להחליף את מיליוני העיניים של הציבור שיכולות להסתכל על דוחות, נהלים ומידע אחר שיפורסם"."

יהונתן קלינגר מדווח על הדיון בכנסת 30.6.09

1.7.09 יהונתן קלינגר Intellect or Insanity

" הדיון שהולך להתנהל בשבועות הקרובים בועדה המיוחד של הכנסת לנושא החוק הביומטרי נועד מראש לכליון: האפשרות שנתנו למאיר שטרית לנהל את הדיון על החוק, למרות שהוא היוזם של החוק, גרמה לכך שבמשל השבועיים הקרובים ינוהלו שישה דיונים על הצעת החוק. סד הזמנים הבלתי אפשרי הזה, שגורם לכך שלחלק מאיתנו (שלא מתפרנסים מלוביזם) תהיה עבודה נוספת, גורם לכך שחלק מהמלחמה יהיה על לתקן את עובדי המדינה שמפיצים דיסאינפורמציה.

עוד סוגיה שעלתה אתמול היא הדרישה של המשטרה (וגורמים אחרים) לקבל מידע. דוד אטיאס ממשטרת ישראל ביקש להסביר כי אין לו כל צורך בשימוש במידע הביומטרי לצרכי חקירת פשעים, אלא רק לזיהוי גופות ומשוטטים אלמוניים. אם כך הדבר, מדוע (1) המשטרה צריכה גישה קבועה בלי צו בית משפט למאגר ו(2) מדוע המשטרה בכלל צריכה את הסמכות להשתמש במאגר לצורך חקירת פשע. למרות הצעתי למחוק את הסעיפים, המשטרה סרבה.

עוד הפרדה ששטרית מסרב לעשות בעקשות היא הפרדה בין תעודות זהות ביומטריות למאגר. היכולת לקבל תעודות חכמות, שיסייעו לתושבי ישראל לקבל שירות טוב יותר אינה תלויה בקיומו של מאגר ביומטרי שעשוי להוביל לתוצאות הרסניות (לפחות לדברי השר מיכאל איתן). בכלל, ההליך בו כללי הגישה למאגר יהיו חסויים, הדיונים בבית המשפט על עברת מידע מהמאגר הם חסויים, מידע על דליפות מידע הוא חסוי וכל מידע אחר שקשור לביומטריה חסוי מראה כמה אין לסמוך על ממשלה שמסתירה מאיתנו דברים.

ברור שכאן האמצעי לא מתאים רציונאלית להשגת התכלית (מאגר לא מונע את ההרכשה הכפולה), הוא לא האמצעי הפחות ביותר להגשים את התכלית (ישנם אמצעים ביומטריים ולא ביומטריים אחרים שמאפשרים את מניעת הזיוף) והוא ביחס ראוי. עכשיו השאלה היא האם באמת תכלית החוק היא למנוע זיופי תעודת זהות או פשוט לקבל מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל?
אנחנו היינו שם, גם אם רק למען הפרוטוקול, ואמרנו שיש אמצעים שפוגעים פחות ושהאמצעי הנבחר אינו האמצעי הטוב ביותר. מאיר שטרית בחר להתעלם.

פניית האגודה לזכויות האזרח לקראת הדיון בועדת המדע

30.6.09 פניית האגודה לזכויות האזרח לח"כים לקראת הדיון על יוזמת החקיקה להקמת מאגר ביומטרי.
.
1. לקראת הדיון שתקיים מחר הועדה שבראשותך בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, אנו מבקשים להעלות בפני הוועדה את השגותינו על היוזמה להקים מאגר ביומטרי מרכזי של כל תושבי המדינה.
.
2. גם לפי דברי ההסבר של הצעת החוק, המאגר הביומטרי מהווה סכנה גדולה לזכות היסוד לפרטיות, ואף עלול "לגרום לתושב נזק בלתי הפיך" (לסקירה נוספת על הפגיעה החוקתית שיגרום המאגר, ראה: מכתב המועצה הציבורית להגנת הפרטיות, מיום 24.6.08).
.
3. הניסיון מלמד שכל מאגר מידע - לא כל שכן מידע כה רגיש - מהווה "משאב" יקר ערך, שרבים מבקשים, ואף מצליחים, לשים עליו את ידם. שיקול זה הוא כבד משקל במיוחד במקרה שלפנינו, הן בשל רגישותו העצומה של המאגר הביומטרי, והן בשל המציאות העגומה שבה מאגרי מידע רבים דולפים, ובכלל זה מאגר מרשם האוכלוסין שמתגלגל ברשת האינטרנט (ראה דו"ח מבקר המדינה, עמ' 859; עמ' 193 בתקציר; וב"הארץ"). על רקע החסר הגדול שקיים בנושא אבטחת מאגרי המידע במדינה ראוי, ולו בשלב זה, להימנע מהקמת מאגר כה רגיש.
.
4. כמו מאגרי מידע ציבוריים אחרים, צפוי גם המאגר הביומטרי להוות מוקד ללחצים חוזרים ונשנים מצד גורמים ציבוריים ופרטיים, שירחיבו את השימושים שייעשו במידע הרגיש - תופעה המוכרת כ-functional creep. כך אירע, למשל, למאגר הרגיש של הרשות לאיסור הלבנת הון, שאושר במקור כאמצעי למלחמה בהון השחור, ומאז הורחבו השימושים שנעשים בו והוא משמש בעיקר לחקירת עבירות קלות בהרבה. הרחבת השימושים צפויה לגלוש גם למגזר הפרטי, כפי שעלה, למשל, מדברי מנכ"ל חברת HP, שעתידה לקחת חלק בפרויקט המוצע.
.
5. מעבר לסכנות הטמונות בדליפה או בשימוש מופקר במאגר הביומטרי, הקמתו תרכז בידי המדינה כוח עצום ורב, שישבש את האיזונים והבלמים המבטיחים את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט. עלינו להיזהר מגלישה במדרון החלקלק לעבר "מדינת המעקב".
.
6. למאגר המוצע אין אח ורע במדינות העולם החופשי, כפי שמצוין בדברי ההסבר להצעה. כך, למשל, בגרמניה, שבה מכניסים לשימוש תעודות זהות ודרכונים "ביומטריים" (מותקן בה שבב ובו מידע ביומטרי), אוסר החוק על הקמת מאגר; בבריטניה מתקיים כבר כמה שנים פולמוס סביב הנושא, וההכרעה בו נדחתה עד לאחר הבחירות הבאות, לנוכח התנגדות נמרצת בציבור ובאופוזיציה. עובדה זו מלמדת על חוסר הבהירות שקיים במדינות דמוקרטיות בכל הנוגע למלוא המשמעויות של מאגר בהיקף לאומי, ועל הזהירות שבה הן נוקטות בעניין זה.
.
7. אל מול פגיעותיו החוקתיות של המאגר ניצבות מטרות, שניתן להשיגן באמצעים אחרים, פוגעניים הרבה פחות, כפי שהדבר נעשה במדינות דמוקרטיות אחרות: מאגר ביומטרי אינו נחוץ כדי להילחם ב"מכת המדינה" של זיוף מסמכי זהות. בכך מודים גם אנשי משרד הפנים, ואולם לטענתם, מאגר ביומטרי יסייע במניעת "הרכשה כפולה" - מצב שבו אדם מצליח להוציא שתי תעודות זהות תחת שתי "זהויות" שונות. אלא שלמדינת ישראל יש כבר מרשם אוכלוסין ומאגרי מידע עשירים, שבעזרתם ניתן לחסום ביעילות אפשרות של התחזות והנפקה כפולה של מסמכי זיהוי. עוד יצוין, כי למשרד הפנים אין נתונים על היקף התופעה של הרכשה כפולה, ככל שזו בכלל קיימת, ושבמדינות אחרות, שהנהיגו מסמכי זיהוי ביומטריים, נמנעו מהקמת מאגר.
.
8. על פי עדות מומחים, זיהוי חללים ונפגעי אסון או פיגוע המוני לא יכול להיעשות על סמך נתונים שיהיה במאגר המתוכנן. גם שירותי הביטחון הודיעו, כי המאגר אינו נחוץ לצורך מאבק בטרור (ראה למשל דיווח ב-ynet 7.5.09: "מטה הלוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי").
.
9. לאור היתרונות הזניחים שיש למאגר ביומטרי בכל הנוגע למטרות דלעיל, קשה שלא להשתחרר מן הרושם, שהמטרה העיקרית להקמת המאגר, היא יצירת מאגר מידע פולשני נוסף, שיועמד לרשות המשטרה. אלא שגם כאן יתרונות המאגר מחווירים לעומת פגיעותיו: טביעות האצבע שיהיו במאגר לא יועילו הרבה לחקירות המשטרה, אך הן יהפכו את כל התושבים לחשודים בכוח, ויביאו להטרדתם של אנשים רבים חפים מפשע (הדבר עולה בבירור גם מדברי ההסבר לסעיף 2 להצעת החוק, שלפיהם על כל טביעת אצבע שתעביר המשטרה לצורך בדיקת זהות, תתקבל "רשימת מועמדים"): אזרחים תמימים שיזומנו לתחנת המשטרה ויצטרכו לספק הסברים מפורטים על עניינים אינטימיים ואישיים תחת כובדה המעיק של החקירה.
.
10. לבסוף נציין, שהממשלה לא סיפקה לכנסת מבעוד מועד את המידע הדרוש כדי לערוך דיון מושכל ויסודי ביוזמה, שהיא מרחיקת לכת ומסוכנת לזכויות האדם ולדמוקרטיה. עדיין חסר מידע רב על הצדדים הטכנולוגיים של הפרויקט, ובפרט מידע מחוקרים ואנשי טכנולוגיה, שאינם באים מחברות פרטיות, המצפות להפיק רווחים מתעשיית הביומטריה. בדומה לזה, חסר מידע על המשמעויות התקציביות והכלכליות העצומות של הקמת מאגר ביומטרי ואבטחתו. במיוחד בשעה שהכנסת מתבקשת לאשר קיצוצים תקציביים, ראוי שיעמדו לפניה גם נתונים והערכות על המשמעויות התקציביות של הפרויקט המוצע.

"זליגת מאגר ביומטרי - גרועה מאסון צ'רנוביל"

30.6.09 ניב ליליאן ב-ynet

""השר לשירות הציבורי, מיכאל איתן, שהצביע בעד החוק, פתח את דבריו וביקש מחברי הכנסת שלא יהיו מקובעים, כי הפתרון הוא לא חד משמעי. "אי אפשר להגיד 'רק הטכנולוגיה מעניינת ולא מעניינת הזכות לפרטיות'", אמר איתן. "מידת הסיכון הגבוהה מתחילה בהחזקת מאגרים", טוען איתן. "מה התוספת של מאגר על סיכוניו? האם ניתנת לנו תוספת מבחינת היעילות להגן על האינטרסים הקולקטיביים, ביטחון, פשיעה וטיפול בחולי אלצהיימר?
"מידת הסיכון הגבוהה מתחילה בהחזקת מאגרים", טוען איתן. "מה התוספת של מאגר על סיכוניו? האם ניתנת לנו תוספת מבחינת היעילות להגן על האינטרסים הקולקטיביים, ביטחון, פשיעה וטיפול בחולי אלצהיימר? "...המאגר אמור למנוע "הרכשה כפולה" (הנפקה של שתי תעודות זהות לאותו אזרח). מניעה של "הרכשה כפולה" היא לא אולטימטיבית על ידי מאגר המידע... אפשר למנוע אותה עם בדיקות לא מודרניות. יותר קל ובטוח עם המאגר. אבל אני צריך לדעת מה אני משלם?" שאל איתן. "זליגה של המאגר היא גרועה מאסון צ'רנוביל", טוען איתן. "ביום שיסתובבו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים ויסחרו, הדבר ישנה את פניה של החברה. אני מתפלא שגורמי הביטחון לא נותנים את דעתם על הנושא. מדובר בסכנה גדולה מאוד לחברה בישראל ומדובר בדבר בלתי הפיך", טען בלהט איתן.
הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי ומומחה אבטחה, טוען כי הוספת ביומטריה לתיעוד ממשלתי היא דבר רצוי, אך השימוש בביומטריה הוא לא פתרון קסם. שקמוני טוען כי אין תוספת כוח בהקמת מאגר, ואין בו צורך כדי למנוע זיופים או הרכשה כפולה. אפשר למנוע הרכשה כפולה על ידי ביטול תעודות קודמות. הנזק בדליפת המאגר הוא נזק בלתי הפיך, הזהיר שקמוני. נדרש כשל אחד בלבד, כדי שהמידע הביומטרי של כל תושבי המדינה ייחשף ותיקונו ייארך בין 80 ל-90 שנה.
חברת הוועדה, חברת הכנסת פרופ' יולי תמיר, אמרה בדיון כי הדבר שהכי מדאיג אותה הוא מספר הנושאים שהושארו לתקנות שיקבע החוק. "אני חוששת שההפרדה בין החוק לכללים תביא לחוסר תשומת לב הראויה מצד הציבור", אמרה תמיר. "יש כאן פירצה מאוד מאוד מדאיגה. אני לא בטוחה שאני שקטה שהם (שר הפנים - נ.ל.) יקבעו את הכללים והתקנות. כשאתה מביא חקיקה, שחלק מהותי ממנה לא הוגדר – אתה פורץ כאן את המערכת באופן שלהערכתי הוא מאוד מסוכן".
חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שהוסה בתחילת הדיון על ידי יושב הראש שטרית, כאשר ניסה לשאול את גלס שאלות, הסב את תשומת לב הנוכחים כי כל חברי הוועדה המשותפת תומכים בחוק - והמצב בעייתי. "הבעיה שהקמת מאגר עלול לגרום נזק בלתי הפיך", טוען הורוביץ. "לך תפצה אנשים על הנזק שייגרם להם. לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת. מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי, ואנחנו לא כל כך מסכנים בתחום של הגירת מידע. יש כאן יכולות אדירות לגורמי השלטון ויכולות מתקדמות", אמר חבר הכנסת מטעם מרצ."

השר איתן: "דליפה ממאגר ביומטרי אחיד לכל תושבי המדינה - מסוכנת פי עשרה מאסון צ'רנוביל"

30.6.09 יהודה קונפורטס "אנשים ומחשבים" (pdf)
"ויכוח חריף פרץ בדיון המשותף לוועדות הפנים והמדע והטכנולוגיה, שהמשיכה לדון היום (ג') בהצעת חוק הביומטריה של ח"כ מאיר שטרית ● לדברי השר איתן, הוא לא משוכנע שנעשו כל המהלכים שימנעו זליגת מידע - שיכולה להיות הרת אסון ● בתגובה, הטיח ח"כ שטרית: "אתה מהלך אימים לשווא על הציבור, בין היתר מחוסר הבנה וחוסר ידיעה של העובדות" ● דורון שקמוני, יועץ אבטחה: אין הכרח להקים מאגר מרכזי.
איתן אמר, כי סביר להניח שגם אם החוק יאושר לאחר דיונים מעמיקים בכנסת, יש סיכוי סביר שהוא יגיע לבג"צ. לדבריו, תפקידה של הוועדה הוא למצוא איזונים ופתרונות לשאלות ששופטי בג"צ עשויים להעלות כאשר ידונו בסוגיה. איתן קרא לחברי הוועדה המשותפת ולמומחים שזומנו אליה, שלא להיכנס לדיון עם דעות קדומות, להאזין לכל ההשלכות שיש לחוק ולזכור שבמקרה של תקלה - מדובר בנזק בלתי הפיך. בנקודה זו פרץ ויכוח בין השר איתן לבין ח"כ מאיר שטרית, יו"ר הוועדה, שהטיח בו, כי הוא זורע פחד והיסטריה בציבור ללא כל סיבה, וכי חלק מדבריו נובעים מחוסר בידיעת הפרטים והכרת החוק. השר איתן נשאר בדעתו, ואמר, כי יש לפנות לאנשי טכנולוגיה כדי למצוא דרכים להפריד פיסית בין המאגרים, על מנת למנוע אפשרות גישה של אדם אחד לכל המאגר.
דורון שקמוני, יועץ לאבטחת מידע וחבר הנהלת איגוד האינטרנט אמר, כי אין שום קשר בין תהליך הנפקת התעודה הדיגיטלית לבין המאגר המרכזי: "הזיקה שמנסים ליצור בנושא זה היא מלאכותית. לכאורה, אין זה מחויב המציאות להקים מאגר מרכזי לצורך יישום הביומטריה, בין היתר מפני שלכל תושב במדינת ישראל יש מספר תעודת זהות, וניתן לשלוט בקלות על מציאות שבה לא יונפקו שתי תעודות לאותו המספר", אמר שקמוני. הוא הסכים עם השר איתן, שהזהיר מפני הסכנות הטמונות בהקמת מאגר ביומטרי, "בין היתר מפני שאנחנו לא ידועים כמצטיינים במיוחד בשמירה על מאגרי מידע". "

התנגדות עזה לחוק המאגר הביומטרי בדיון בכנסת

30.6.09 אור הירשאוגה ב"הארץ"

"האם "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים", הידוע יותר בשם "חוק המאגר הביומטרי", מתחיל להזיז לנבחרי העם? תחילתו של החוק מעורר המחלוקת ביוזמה של יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ מאיר שטרית, בעת שכיהן כשר הפנים.

בדיון הראשון שנערך היום בוועדה משותפת לוועדות הפנים והמדע בעיצוב החוק כבר סערו הרוחות. בפעם הראשונה בכנסת עלו קריאות נגד הקמתו של המאגר הביומטרי. "זליגה של המאגר גרועה מאסון צ'רנוביל", טען מיכאל איתן, השר לשירות ציבורי, והוסיף כי "ביום בו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים יסחרו פני החברה ישתנו. מדובר בסכנה גדולה לחברה בישראל ובדבר בלתי הפיך".

התנגדות מסויימת לחוק הגיעה גם מכיוונם של יולי תמיר וניצן הורוביץ. תמיר הביעה תהיות על הכללתם של כללים ותקנות שטרם נוסחו בהצעת החוק. "לאשר החלטה במהירות שמתבקשת כרגע זה יהיה בלתי אחראי", היא אמרה. הורוביץ התייחס ישירות לנחיצות הקמתו של המאגר. "לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת", אמר הורוביץ, "מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי"."

הכנסת אישרה דין רציפות - שטרית מנסה עוד מחטף

הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק. ברוב של 66 ח"כ נגד 10 (ראו דיווח של אהוד קינן ב-ynet)
ח"כ שטרית מנסה לנצל את ההזדמנות ומבקש להעביר את הדיון בהצעת החוק לועדת המדע שבראשותו. היו"ר רבלין שמכיר את תקנון הכנסת, אומר לו שעליו לפנות בעניין זה לועדת הכנסת.
.
כמו שכבר אמרנו: שטרית לוקח את המאגר הביומטרי באופן אישי - המהלך הנוכחי הוא בלתי ראוי.
בזמנו, כשהיה שר הפנים והביא את הצעת החוק לממשלה ולכנסת, הוא ביקש מהכנסת "להעבירה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" (דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).
אז מה קרה פתאום שעכשיו הוא אומר "בזמנו העברתי אותו לוועדת החוקה, אף-על-פי שזה לא המקום שלו, המקום הטבעי שלו הוא ועדת המדע". פתאום הוא נזכר ש"זה לא המקום שלו"? למה מה?
.
ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי. לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.
..
קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.

דו"ח הכנסת: ישראל היחידה בעולם שרוצה ת.ז. ביומטרית - פרט להונג קונג

שחר אילן מדווח בהארץ על הדו"ח אהדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ( (PDF; תמצית שלי כאן).

"בשום מדינה מערבית לא הונהגה עדין תעודת זהות ביומטרית, כפי שמתכננת ישראל לעשות. זאת, למרות שרבות ממדינות המערב מנפיקות דרכונים ביומטריים. המדינה היחידה שבה כן הונהגה תעודה כזו היא הונג קונג. באף מדינה מערבית ודמוקרטית אין מאגר מידע ביומטרי של כלל האזרחים והתושבים, כפי שמתכננת ישראל. כך עולה ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת תחילת הדיונים בחוק תעודות הזהות הביומטריות שיוזם משרד הפנים, ומעורר התנגדות חריפה ביותר של ארגוני זכויות האדם.

... השימוש בת.ז. ביומטריות בעולם כמעט לא קיים, אם כי בכמה מדינות באירופה מתקיים דיון ציבורי בתוכניות להנפקת תעודות כאלו. עם זאת, הולכת ומתרחבת הדרישה לדרכונים ביומטריים. דרכון, בניגוד לתעודת זהות, הוא מסמך שקבלתו התנדבותית בדרך כלל ואין חובה לקחתו. "

סקירה משווה של מרכז מחקר ומידע של הכנסת

מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיחרר סקירה משווה שהוכנה ע"י ליאור בן- דוד ואתי וייסבלאי בנושא: "אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע ממשלתיים" (PDF).

"דומה כי בשנים האחרונות מתרחש תהליך הדרגתי של התרבות הצרכים והמטרות שלשמם הטכנולוגיה הביומטרית משמשת כאמצעי לזיהוי ואימות נתונים על זהותו של אדם; בד בבד, מתרחבות קבוצות האוכלוסין שהשימוש בטכנולוגיה זו מכוון כלפיהן… יובהר כי הנפקת תעודה ביומטרית, דהיינו מסמך שיש בו שבב אלקטרוני ובו נתונים ביומטריים, אינה מחייבת את שימורם של אותם נתונים במאגר מידע מרכזי. מהסקירה עולה כי הכללת טביעה ביומטרית במאגרי מידע לאומיים היא סוגיה הנדונה בשנים האחרונות בכמה מדינות. כיום אין מדינה מערבית ודמוקרטית שבה יש מאגר מידע שבו שמורות טביעות ביומטריות של כלל אזרחי המדינה או תושביה.
… כפי שאפשר להתרשם מן הסקירה שלהלן, בדיון בסוגיות אלו עולות שאלות חשובות, ובהן האם המדינה רשאית לחייב אזרחים ושאינם אזרחים למסור טביעה ביומטרית; האם יש צורך לשמור טביעה ביומטרית במאגר מידע; כמה זמן יישמר המידע הביומטרי; ההגנה על מאגר מידע מסוג זה; למי תהיה גישה למידע ולאילו מטרות.

[בבריטניה]… תוכניות הממשלה עוררו חששות כבדים שנוגעים למידת הדיוק והנכונות של מערכות הזיהוי הביומטריות, לפוטנציאל הפגיעה בהן ולסוגיות של חדירה לפרטיות, וכן לעלויות הכרוכות במימוש התוכניות האמורות. בין השאר נטען כי הטכנולוגיה שמערכות אלו מבוססות עליה טרם נבדקה כהלכה ומאגר המידע שבו שמורים נתוניו של כל מי שמחזיק בתעודת זהות כאמור עלול להפוך ליעד עיקרי לפעילות ביטחונית עוינת…

הודעת מזכיר הממשלה בתום ישיבת הממשלה שאישרה את החוק

.
נושא ההחלטה : טיוטת-חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטריים, התשס"ח-2008 - הסמכת ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק
.
מחליטים: א. לאשר עקרונית את טיוטת-חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטריים, התשס"ח-2008, המצורפת (דפים 48-13). ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על-דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק ולהגישה מיד לכנסת."
ב. הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטריים, התשס"ח-2008, והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על דעתה את נוסחה הסופי של הצעת החוק ולהניחה על שולחן הכנסת.
בשנים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל עם תופעה קשה של זיוף תעודות הזהות והדרכונים המונפקים בידי משרד הפנים. זיוף תעודות אלה מאפשר שימוש בהן לרעה בידי גורמים שונים לצורך הגירה בלתי חוקית, לביצוע עבירות פליליות וכלכליות, ולפעילות הפוגעת בביטחון המדינה.תעודות הזהות ומסמכי הנסיעה המונפקים כיום הינם מסמכים קלים לזיוף, כאשר ישנן קבוצות אוכלוסיה רבות המעוניינות בזיוף, לצרכים המפורטים לעיל, וכאשר מחיריהן של תעודות זהות מזויפות זולים יחסים (כך למשל, לפי נתוני משטרת ישראל בנוגע לשנת 2006, המחירים נעים בין אלפי דולרים לתעודה "מקורית" ועד לכמה מאות ש"ח - שלושת אלפים ש"ח לתעודה מזויפת). על כך יש להוסיף כי זיוף תעודות נעשה הן על ידי גורמים עבריינים, ולעתים נעשה ניסיון להסתייע בעובדי מדינה לצורך כך.
מנתוני משרד הפנים עולה כי בשנת 2007 דווח למשרד הפנים על אבדן, גניבה והשחתה של 155,572 תעודות זהות, בשנת 2006 דווח על 150,556 מקרים כאמור, ובשנת 2005 על 152,417. עוד עולה כי במהלך השנים 2003 – 2007 התבקש משרד הפנים על ידי 58,169 תושבים להנפיק תעודות זהות חדשות בגין אבדן או גניבה שאירעו להם פעמיים במהלך שנים אלה, 7,665 תושבים ביקשו להנפיק בגין אבדן או גניבה שאירעו להם שלוש פעמים במהלך שנים אלה, 1,497 – ארבע פעמים, ו- 12 תושבים ביקשו הנפקה חוזרת בגין 10 – 13 אובדנים או גניבות. עוד יצוין כי מנתוני משטרת ישראל עולה כי 52 אחוזים מבין מחליפי תעודות זהות בשנים 1995 – 2006 הינם בעלי עבר פלילי, כאשר מעל ל- 10 אחוזים מתוכם הינם בעלי עבר פלילי של זיוף מסמכים והפצתם.
יצוין כי אין בישראל נתונים מדויקים על היקף התופעה המכונה "גניבת זהות", קרי, מצבים שבהם אדם אחד לוקח לעצמו זהות של אדם אחר, ופועל כאילו הוא היה אותו אדם, לאורך זמן, ומתחייב בשמו התחייבויות כספיות ואחרות (כגון – פתיחת חשבון בנק על שם הזהות הגנובה, חתימה על שיקים על שם האדם ממנו נגנבה הזהות והתחזות לאותו אדם לאורך זמן). ישנן עדויות נקודתיות, שחלקן אף מגיעות מפעם לפעם לידיעת הציבור באמצעות התקשורת, אך אין כיום סטטיסטיקה מפורטת של תופעה זאת על פי תלונות ומקרים של אנשים שזהותם נגנבה ואשר נפגעו מתופעה זו. יחד עם זאת, תופעת "גניבת הזהות" קיימת, ועל פי ניסיונן של חברות מערביות שונות, עלולה רק להתגבר בעידן שבו חלק גדל והולך של הפעילות הכלכלית, מבוסס על האינטרנט ותקשורת אחרת להבדיל מקשר של "פנים אל פנים".מטרת החוק היא לקבוע הסדרים אשר יאפשרו אימות וזיהוי של תושבי ישראל תוך שימוש באמצעים ביומטריים שיהיו בתעודות הזהות, במסמכי נסיעה ובמאגר ביומטרי מרכזי, באופן שיקשה מאוד על זיוף ושימוש בזהות אחרת. כלומר, החוק מתמודד הן עם בעיית זיוף התיעוד לאחר שנופק, הן עם בעיית ניפוק במרמה של תיעוד כפול לאותו אדם, והן עם בעיית "גניבת הזהות", כפי שהוסברה לעיל.
בהתייחס לנושא ציין ראש הממשלה כי שתי מטרות יש לשינוי מבורך זה – האחת – התמודדות כאמור עם זיופים רבים של תעודות זהות ודרכונים ישראלים, והשנייה, החשובה לא פחות – שיפור השירות הניתן לאזרחי ישראל.
המידע הביומטרי שנבחר על ידי משרד הפנים לשילוב בתעודת הזהות ובמסמך הנסיעה הינם תמונה הכוללת את תווי הפנים ושתי טביעות אצבע של אדם, שכן מדובר באמצעים הביומטריים המאפשרים רמת דיוק ואמינות גבוהים, בהתאם לבדיקות שנעשו על ידי משרד הפנים, על פי חוות דעת של מומחים, ולאור הניסיון המצטבר בארץ ובעולם בנושא זה.
בנוסף, תעודת הזהות תהיה מבוססת על טכנולוגיה של "כרטיס חכם", הכולל שבב שבו ייכללו (בנוסף למידע הביומטרי) תעודות דיגיטליות לאימות ולחתימה אלקטרונית. הוספת נתונים אלה תאפשר לתושבי ישראל לבצע פעולות מול גורמי ממשלה באמצעים אלקטרוניים, וזאת כחלק מתפיסת "ממשל זמין". יחד עם שיפור השירות הניתן לאזרח דרך אתרי האינטרנט הממשלתיים, זוהי עוד בשורה בדרך לשירות טוב יותר וזמין יותר.

החלטת ממשלה מספר בק/12 מיום כ"ט בחשון התשס"ז-20.11.2006

החלטה מספר בק/12 מיום כ"ט בחשון התשס"ז-20.11.2006

יו"ר ועדת השרים פותח ומפרט את ההיבטים השונים של שילוב המרכיבים הביומטריים בתעודות הזהות ובדרכונים.

יו"ר הצוות הבינמשרדי לעניין השימוש ביישומים ביומטריים מציג תמונת מצב לגבי הטיפול בנושא בשירות המדינה.

השר לביטחון הפנים מתאר את השימוש בטכנולוגיות מתקדמות ואמצעים ביומטריים בדרכונים במדינות שונות בעולם ובמיוחד בארצות הברית. מדגיש את החשיבות והצורך לפעול ללא דיחוי לשילוב אמצעים ביומטרים במסמכים הרשמיים המונפקים על ידי משרד הפנים.

נציגי משרד הביטחון, משרד האוצר, משרד החוץ, משטרת ישראל, משרד המשפטים, המטה ללוחמה בטרור, שירות הביטחון הכללי, המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, רשות שדות התעופה ומשרד הפנים מציגים את עמדתם בעניין המשמעויות השונות לשילוב מרכיבים ביומטריים בתעודות זהות ובדרכונים.

יו"ר ועדת השרים מסכם:

א. נושא הזיהוי הביומטרי הוא בעל חשיבות לאומית עליונה. השימוש בטכנולוגיות מתקדמות בתעודות זהות ובדרכונים הוא חשוב והכרחי, ויש להתקדם בעניין זה בהתאם להתפתחויות ולקצב הנהגת השימוש בזיהוי ביומטרי בעולם הרחב.

ב. הנושא נוגע למשרדי הממשלה וגורמים אחרים בשירות הציבורי, וכולל היבטים ומרכיבים שונים, לרבות הגדרת צרכי המשתמשים, שינויי חקיקה, הקצאת המשאבים הנדרשים (הנפקת התעודה שתיקבע ומאפיניה, ופריסת ציוד הקצה לקריאתה), שיפור השירות לאזרח ומניעת זיוף והתחזות לשם ביצוע פעולות פליליות, מירמה ופגיעה בביטחון המדינה.

ג. מודיע כי יזמן ללשכתו את אנשי המקצוע העוסקים בנושא בגופים הממשלתיים השונים, לשם גיבוש מסמך מסכם, שיכלול את עיקרי המדיניות לשילוב מרכיבים ביומטריים בתעודות זהות ובדרכונים, ההקצאה התקציבית הנדרשת ודרך מימונה, תיקוני החקיקה הנדרשים, דרכי הפעולה, סדרי העדיפויות ולוח זמנים לביצוע.

המסמך המפורט שיגובש יובא לאישור ועדת השרים.

החלטת ממשלה מספר בק/99 מיום 11 אוק' 2005

החלטה מספר בק/99 מיום 11.10.2005
דיווח על ביצוע החלטה מספר 3506 (בק/82) מיום 7.4.2005
יו"ר ועדת השרים מסכם ומבקש כי משרד המשפטים יגיש לאישור הכנסת, מיד עם פתיחת מושב החורף הקרוב, את התיקון לחוק מרשם האוכלוסין (סיעף 25) כך שניתן יהיה לכלול צילום ממוחשב בתעודות זהות ובתעודות מסע (כפי שנהוג לפי רשיונות נהיגה).
משרד המשפטים ידווח לוועדת השרים, תוך 3 חודשים, לגבי מצב הטיפול בנושא.
יו"ר ועדת השרים מודה על סיום הכנת נוסח הצעת חוק הקמת מאגר מרשם אוכלוסין ביומטרי, התשס"ו-2005, ועל קידום הטיפול לקראת הבאתו לאישור הכנסת.
.
מעקב על ביצוע החלטה:
(עמוד 427 לדו"ח הערות רה"מ 56ב)
בשנת 2005 קיים צוות היישומים הביומטריים של הממשלה (להלן – הצוות) תשע ישיבות.
בין היתר נדונו הנושאים הבאים:
הקמת מעבדה לאומית לתקינה ביומטרית; היבטים משפטיים של שימוש במסמכי מסע ותעודות זהות ביומטריות; ביצוע פיילוט ביומטרי; יישום ביומטריה לשירות התעסוקה; יישום ביומטריה במוסד לביטוח לאומי; ביצוע פיילוט להנפקת מסמכי מסע ותעודת זהות ביומטריים; חקיקה בנושאי ביומטריה; מאגר תמונות לאומי; תקני "אצבע סרוקה" (שלושה דיונים).
.
בישיבת ועדת השרים לענייני ביקורת המדינה מיום 11.10.2005, הציג משרד הפנים הצעת תזכיר הצעת חוק, לשינויי החקיקה הנדרשים להכללת מזהים ביומטריים בדרכונים ובמסמכי מסע אחרים. התזכיר הועבר ליועץ המשפטי לממשלה.
.
בהתאם להחלטת הממשלה, הוקם צוות משנה, המורכב מנציגי משרדים שונים, להכנת פיילוט לפרויקט תעודת הזהות. הצוות קיים ארבע ישיבות, בהן נדונו, בין היתר, היקפי הפיילוט, גודל האוכלוסייה שתשתתף בו, מיקומו, חלופות טכניות אפשריות והיבטים משפטיים.
תזכיר הצעת החוק להכללת מזהים ביומטריים בדרכונים ובמסמכי מסע אחרים, הועבר כאמור ליועץ המשפטי לממשלה. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה קיים עד כה שני דיונים, במגמה לקדם את הסדרת החקיקה הישראלי בכל הנוגע ליישומים ביומטריים. במהלך הדיונים נבחנו הניסיון בישראל ובעולם.

החלטת ממשלה מספר 3506 מיום 7 באפריל 2005

א. החלטה מס' 3506 מ-07.04.2005
"... משרד הפנים יכין עד 30.9.2005, תזכיר חוק, שיכלול את שינויי החקיקה הנדרשים להכללת מזהים ביומטריים ב"תעודת הזהות החכמה", בדרכונים ובמסמכי מסע אחרים. מזהים אלה יותאמו לדרישות הממשל של ארה"ב והאיחוד האירופי, ויהיו בהתאם להנחיות הטכניות של I.C.A.O ולפי תקני I.S.O וN.I.S.T-, בהתאם לעניין. משרד הפנים ומשטרת ישראל, יתאימו את מערכות המחשוב של ביקורת הגבולות, לבדיקת אימות הזהות באמצעות המזהים הביומטריים. משרד הפנים, בשיתוף משטרת ישראל, יערכו ניסוי מבוקר להנפקת תעודות זהות ודרכונים, הכוללים מידע ביומטרי, במסגרת הניסוי שעורך החשב הכללי (פרויקט ממשל זמין) ובמימונו, בהנהלת בתי-המשפט או בפרויקט אחר, בהתאם לכללים שיקבעו על-ידי הצוות הבינמשרדי לעניין יישומים ביומטריים."

החלטת ממשלה - בק/82 מיום 16 מרץ 2005

החלטת ממשלה - בק/82 – 16.3.2005
בהמשך להחלטות מספר 2858 (תמ/66) מיום 2.1.2003 ומספר 444 (תמ/12) מיום 3.7.2003.
א. תעודות זהות.
1) משרד הפנים יכין עד 30.9.2005, תזכיר חוק, שיכלול את שינויי החקיקה הנדרשים להכללת מזהים ביומטרים ב"תעודת הזהות החכמה".
הכנת תזכיר החוק כאמור, לא תעכב את תהליך הטיפול בהנפקת תעודת הזהות החכמה.
2) המזהים הביומטריים שיקבעו על ידי משרד הפנים, יהיו על פיתקי ISO ותקנים מחייבים אחרים.
ב. דרכון ומסמכי מסע אחרים
1) משרד הפנים יכין עם 30.8.2005, תזכיר חוק, שיכלול את שינויי החקיקה הנדרשים להכללת מזהים ביומטריים, בדרכונים ובמסמכי מסע אחרים.
2) מזהים אלה יותאמו לדרישות הממשל של ארה"ב והאיחוד האירופי, ויהיו בתהאם להנחיות הטכניות של ICAO ולפי תקני ISO ו-NIST, בהתאם לענין.
3) לוח הזמנים להנפקת הדרכון הישראלי, ייקבע בהתחשב בלוחות הזמנים המקבילים, שיקבעו בענין על ידי הממשל בארה"ב ובאיחוד האירופי.
4) משרד הפנים ומשטרת ישראל יתאימו את מערכות המחשוב של ביקורת הגבולות, לבדיקת אימות הזהות באמצעות המזהים הביומטריים.
5) משרד ראש הממשלה יהיה שותף לתהליך החקיקה, בכל הנוגע לנושא טביעות אצבע.
ג. הנתונים הביומטריים שיילקחו מאזרחי ישראל ותושביה בשלב הרישום למערכת, ישמרו במאגר מרכזי, ולא ייעשה בהם שימוש, אלא בהתאם להוראות שייקבעו בחוק.
ד. משרד הפנים, בשיתוף משטרת ישראל, יערכו ניסוי מבוקר להנפקת תעודות זהות ודרכונים, הכוללים מידע ביומטרי, במסגרת הניסוי שעורך החשב הכללי (פרויקט ממשל זמין) ובמימונו, ובהנהלת בתי המשפט או בפרויקט אחר, בהתאם לכללים שיקבעו על ידי הצוות הבינמשרדי לעניין ישומים ביומטריים.
ה. הצוות הבינמשרדי לענין ישומים ביומטריים, יעקוב אחר ביצוע החלטה זו, וידווח על כך לוועדת השרים.

החלטה מספר בק/12 מיום ט"ו בסיון תשס"ג - 15 ליוני 2003

החלטה מספר בק/12 מיום ט"ו בסיון תשס"ג - 15 ליוני 2003

מחליטים:

א. בהמשך להחלטה מספר 2858 (תמ/66) מיום 2.1.2003, לרשום את דו"ח הביניים של הצוות הבינמשרדי לעניין ישומים ביומטריים בשירות המדינה, כדלקמן:

1. בקרות ביומטריות בכניסות לישראל

יש מקום לשלב ישומים ביומטריים בתהליכי ביקורת הכניסה לישראל, במעברי הגבול: בים, ביבשה (כולל מעברים שטרם נפתחו) ובשדות התעופה. הצוות בוחן טכנולוגיות רלבנטיות לכל אחד מהמעברים.

2. א) מרכז מידע בנושאים ביומטריים - רפא"ל
רפא"ל תקים במסגרתה מרכז מידע לטכנולוגיות, ליישומים ולתוצאות הבדיקה שלהם. מידע זה יועמד לרשות נציגי הממשלה.

ב) מרכז בחינה למוצרים ביומטריים - רפא"ל
בהתאם לתקנים רלבנטים ממקורות חוץ, ישאף הצוות להכין תקנים ישראלים למוצרים ביומטריים. גורמי הממשלה יקיימו בדיקה, לגבי כל ישום שיש כוונה להשתמש בו, כדי לייעל את התהליך, למזער הוצאות, ולאפשר שיתוף מידע בין הגורמים. הכוונה להגיע לרשימת מוצרים מאושרים, אשר גופים ממשלתיים יוכלו להשתמש בהם בעתיד, מבלי להזדקק לבדיקות משלהם.

3. אמצעים ביומטריים לזיהוי משתמשים במערכות ממוחשבות

נציג מלמ"ב במשרד הביטחון יכין בתוך חודש ימים נייר מטה שיפרט העקרונות לשימוש באמצעים ביומטריים, לבקרת כניסה למערכות ממוחשבות.

4. ישומים ביומטריים ב"תעודת הזהות החכמה"

יש לשלב ב"תעודת הזהות החכמה" המופקת בימים אלה, אמצעי זיהוי ביומטריים ולהקשיח את המעבד. ללא אמצעים ביומטריים, זיוף התעודה ושימוש בה לפעולות לא חוקיות, יהיו קלים. בנושא זה יש לדעת הצוות לקבל החלטת ממשלה.

5. מאגר תמונות ביומטריות בממשלה

משרד המשפטים (רשמת מאגרי מידע) יכין נוהל בינמשרדי, שעניינו שימוש בצילומים דיגיטליים, הנעשים על ידי גורמים ממשלתיים והעמדת מאגרי התמונות לשימוש המשרדים.

התמונות שיצולמו בעתיד, יהיו באיכות שתאפשר שימוש ביומטרי.

ב. הצוות הבינמשרדי לעניין ישומים ביומטריים בשירות המדינה, יכין בתוך ששה חדשים הצעה מתואמת לגבי יישומים ביומטריים שיוטמעו בחלק מהמסמכים שבאחריות משרד הפנים במגמה להגביר את יכולת הזיהוי והאימות של נושאיהן.

ג. הממונה על התקציבים במשרד האוצר, ביחד עם מרכז הצוות הבינמשרדי (המפקח הכללי במשרד ראש הממשלה), יגבשו מסגרת תפעולית להפעלת מספר פרויקטים מובילים בממשלה (PILOT). הפרויקטים יהיו בתחומים הבאים:
1. פרויקטים בתחום שיפור בקרת הכניסה לישראל ובמעברי קו התפר, לרבות הכללת אנשים מנועי כניסה לישראל.

2. פרויקטים לזיהוי עובדים זרים לישראל.

3. פרויקטים למניעת הונאות ולהגברת אפשרויות הזיהוי של מקבלי תשלומים מהמדינה.

4. פרויקטים בתחום בקרות כניסה למערכות ממוחשבות.

ד. מרכז הצוות הבינמשרדי (המפקח הכללי במשרד ראש הממשלה), ימסור דיווח לועדת השרים בתוך שלושה חודשים. הדיווח יכלול פירוט תכניות העבודה בתחומים השונים, לרבות יעדים, תקציבים ומקורות המימון ולוחות זמנים לביצוע.

החלטת ממשלה - תמ/66 – 16.12.2002

החלטה מספר תמ/66 מיום י"א בטבת התשס"ג - 16 לדצמבר 2002

מחליטים:

א. צוות בהשתתפות נציגי המשרד לביטחון הפנים - משטרת ישראל, שב"כ, משרד האוצר, משרד המשפטים, משרד הפנים, משרד הביטחון, צה"ל וראש האגף לביקורת המדינה במשרד ראש הממשלה (מרכז הצוות), יבחן את הצורך והאפשרות, תוך התיחסות לאיזון הנדרש בין התכלית לעקרונות אחרים כגון הגנת הפרטיות, לשימוש ביישומים ביומטריים בשירות המדינה, למניעת הונאות ולשיפור האבטחה במשרדי הממשלה ותאגידים ממשלתיים.

הצוות יעבוד בתיאום עם צוות החשב הכללי במשרד האוצר, האחראי על מערכת פיתוח ותחזוקה למיחשוב הציבורי ולכרטיסים החכמים בממשלה.

ב. הצוות יבדוק את היישומים הביומטריים התקניים הקיימים, ויקבע כללים מנחים למשרדי הממשלה לאימוץ ישומים ביומטריים.

ג. הצוות יבחן כל יישום לגופו על ידי המשרד הנוגע בדבר ובהתחשב בצרכיו הייחודיים.

ד. אין בהחלטה זו כדי לעכב כל עבודה המתבצעת לקידום השימוש ביישומים ביומטריים במשרדי הממשלה, לרבות קבוצות העבודה הבינמשרדיות המקדמות את התכנית ליישום אפליקציות ביומטריות בנושא עובדים זרים, או ברשויות אכיפת החוק.

ה. הצוותים הבינמשרדיים העוסקים בקידום השימוש ביישומים ביומטריים במשרדי הממשלה, יעדכנו את הצוות הבינמשרדי, כאמור בסעיף א' לעיל, על ההתקדמות בעבודתם.

ו. הצוות הבינמשרדי לעניין השימוש ביישומים ביומטריים בשירות המדינה ידווח על מסקנותיו והמלצותיו מידי שישה חודשים לוועדת השרים לענייני תיאום, מינהל וביקורת המדינה.
We The People Will Not Be Chipped-Resistance is NOT futile , we will NOT be assimilated

No REAL ID