‏הצגת רשומות עם תוויות התנגדות ומחאה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות התנגדות ומחאה. הצג את כל הרשומות

ועוד איך פראנויה ממאגר ביומטר

10.7.09 אביב אילון ב-ynet: "לא ברור מדוע המחוקק ממהר להעביר את חוק הביומטרי בלי ליתן את הדעת למספר לא מבוטל של סוגיות בעייתיות. זאת לא סתם פראנויה"
"... יו"ר הועדה אשר דנה בהצעת החוק והשלכותיה אומר, בזו הלשון: "נניח שיקחו את טביעות האצבעות שלך. מה כבר יעשו איתה? די לפראנויה הזו". ... התחלתי להיות באמת מודאג. הפראנויה שאוחזת בנו, אינה תמוהה. אנו פשוט מודעים לכך שמדינת ישראל אינה ערוכה להחזיק ולנהל מאגר מידע רגיש שכזה. לא צריך לחפש הרבה בשביל להגיע למסקנה זו. מדו"ח מבקר המדינה אשר הדיו עליו עדיין לח, התברר כי הממשל הישראלי אינו מסוגל לבצע מטלות פשוטות אשר נועדו להגן על מידע רגיש המאוחסן במאגר קיים, קל וחומר ככל שנוגע למידע ביומטרי.... מבקר המדינה מצא כי המידע הרגיש אשר כבר נמצא בידי השלטון - נגיש לגורמים בלתי מורשים. חושבים שזה חמור? טעות בידכם. מתברר גם כי אלה אשר מורשים לגשת למידע עושים בו שימוש אסור. מבקר המדינה מסכם באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל"..... כנראה שחבר הכנסת שטרית אינו מודע למסקנות אלה של מבקר המדינה ולכן אמר קבל עם ועדה "די לפראנויה הזו". אז זהו, שהפראנויה של אלה אשר באמת מכירים את התנהלות המערכות השונות בישראל, הן הטכנולוגיות והן האנושיות, מוצדקת ולא בכדי.

ומה הנימוקים שחבר הכנסת שטרית מספק לקהל בוחריו. נימוקים אשר אמורי להפיס דעתם לגבי העומק המחשבתי שהוקדש לחקיקתו של החוק. הנימוק הראשון מתבסס על כך שקיימים מאגרים ביומטריים במדינות אחרות. אז מה, אם כולם קופצים מהגג גם אנחנו צריכים לקפוץ?

מעבר לכך, בהזדמנות זו אולי כדאי לבדוק האם גם אותן מדינות מתנהלות ברשלנות רבתי כפי שמדינת ישראל מציגה ככל שנוגע לשמירה על וגישה אל מידע רגיש. מעבר לכך, גם במדינות בהן קיימים מאגרים ביומטריים, התברר כי הדברים אינם פשוטים כל כך. נזכיר כי בשנת 2006, בהולנד, מדינה מתוקנת לכל הדעות, נחשף כי ניתן די בקלות לגנוב את המידע הביומטרי ולעשות בו שימוש למטרות התחזות.
...
אינני בטוח כי גם בארצנו יש מקום להציג את שאלת הצורך במאגר ביומטרי במסגרת משאל עם. יחד עם זאת, הגיע הזמן לשים קץ לשיטה הקלוקלת שבה המחוקק מעביר במחטף דברי חקיקה בעלי השלכות הרות גורל, מסיבות לא ברורות ולפעמים אף לא ראויות.

כאשר מיטב המומחים בישראל, אשר להם ידע וניסיון רב בכל הנוגע להגנת הפרטיות, אבטחת מידע, התנהלות ראויה בסביבת מידע רגיש וכיו"ב, חוזרים וקובעים כי מדובר בחוק מסוכן במיוחד. כאשר מבקר המדינה קובע באופן חד משמעי כי המדינה אינה מסוגלת להתמודד עם ניהולו של מידע רגיש פחות. לא ברור מדוע המחוקק מתעלם ועוד יותר לא ברור מדוע אף אחד לא יוצא לרחובות.
אמנם השלכות הצעת החוק אינן ממשיות מספיק בכדי להיתפס בדעת הקהל כחמורות כשם שהטלת מע"מ על פירות וירקות נתפס. אך זהו מקסם שווא. לטעויות והמחדלים שייווצרו עם חקיקת חוק מאגר ביומטרי תהינה השלכות כה חמורות ומהותיות שממשיותן ארוכת הטווח לא תפסח על אף אחד מאיתנו.

מדוע שהמחוקק לא יעשה משהו מועיל ויוודא כי התנאים הבסיסיים ביותר בניהול והגנה על מידע רגיש יתקיימו, לפני שהמחוקק יכריח את כל אזרחי המדינה למסור את המפתחות על זהותם לידי גורם רשלן. זו שאלה שכנראה אינה מטרידה כרגע את חבר הכנסת שטרית, הרי מבחינתו – מה כבר יכול לקרות?"

ח"כ שטרית גירש צלם שתיעד דיוני חוק הביומטרי

7.7.09 אהוד קינן ב-ynet

"הבוקר (ג') התקיים דיון נוסף על חוק המאגר הביומטרי (PDF) בכנסת. אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על הקמת מאגר הכולל נתונים ביומטריים (טביעות אצבע ותווי פנים) של כל אזרחי ישראל … אזרח שלא יסכים לתת טביעת אצבע צפוי לעונש של שנת מאסר… בתחילת הדיון, יו"ר הועדה שטרית גירש את ערן ורד, במאי עצמאי שצילם את הדיון בווידאו לצורך עריכת סרט דוקומנטרי עליו הוא עובד… "מאיר שטרית מפחד ממצלמות, אבל רוצה שהנתונים הביומטריים שלנו יועלו על קובץ אחד גדול שעוד יסתובב לו חופשי בכל העולם"..
.
המתנגדים למאגר, בהם עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, וחבר הכנסת דב חנין שאינו חבר בוועדה אבל השתתף בדיון - דיברו על כך שיש סכנה שמאגר כזה ידלוף (בעקבות דו"ח מבקר המדינה שציין לחומרה את דליפת מרשם האוכלוסין לאינטרנט), וכי ניתן יהיה לפרוץ אליו ולגנוב זהויות, מה שיהווה בדיוק את ההיפך מהמטרה שלשמו הוקם.
.
טענה נוספת שעלתה בדיון נגד המאגר היא חוסר השקיפות. החוק קובע כי הנהלים שיקבעו לתחזוקה של המאגר ועבודה מולו ישאר חסויים. עורך הדין יהונתן קלינגר ציין כי כללים חסויים כאלה לא יהיו ניתנים לביקורת חיצונית, על מנת לוודא כי הם מחמירים מספיק, וכמו כן - שלא ניתן יהיה לעתור נגדם, אם הם בעייתיים.
.
עורך הדין פינצ'וק אמר כי לדעתו, למרות החשיבות לאזן בין שקיפות ההליך לבין הבטחון, על החקיקה להגדיר את התשתית לפיה יוגדרו אמצעי ההגנה. פינצ'וק הזכיר את האימרה "מי ישמור על השומרים?", וציין כי לא מדובר באמירה בעלמא ויש להתייחס לשאלה הזו. "אי אפשר להיות פאראנויד", אמר שטרית. "אני מצוי בטכנולוגיה היטב", אמר עוד שטרית, "ומי שאחראי על הכנת החוק הם אנשי מקצוע... עבדו על זה יותר משנה וזה מדויק ומדוקדק", הוא ציין וביקש להרגיע את הנוכחים באשר להגנה על המאגר. "החוק לא קובע טכנולוגיה", הוא פסק. "הייעוץ להגנת המאגר נעשה על ידי האנשים הטובים בישראל, שמגנים על כל המאגרים הכי רגישים במדינה".
.
עורך הדין יהותנן קלינגר מסביר כי "עצם חסיון הנהלים מעמיד בפני הציבור מכשול מלבדוק האם היתה דליפה או האם היה שימוש לא ראוי, אף עמותה או אגודה לא יכולה להחליף את מיליוני העיניים של הציבור שיכולות להסתכל על דוחות, נהלים ומידע אחר שיפורסם"."

יהונתן קלינגר מדווח על הדיון בכנסת 30.6.09

1.7.09 יהונתן קלינגר Intellect or Insanity

" הדיון שהולך להתנהל בשבועות הקרובים בועדה המיוחד של הכנסת לנושא החוק הביומטרי נועד מראש לכליון: האפשרות שנתנו למאיר שטרית לנהל את הדיון על החוק, למרות שהוא היוזם של החוק, גרמה לכך שבמשל השבועיים הקרובים ינוהלו שישה דיונים על הצעת החוק. סד הזמנים הבלתי אפשרי הזה, שגורם לכך שלחלק מאיתנו (שלא מתפרנסים מלוביזם) תהיה עבודה נוספת, גורם לכך שחלק מהמלחמה יהיה על לתקן את עובדי המדינה שמפיצים דיסאינפורמציה.

עוד סוגיה שעלתה אתמול היא הדרישה של המשטרה (וגורמים אחרים) לקבל מידע. דוד אטיאס ממשטרת ישראל ביקש להסביר כי אין לו כל צורך בשימוש במידע הביומטרי לצרכי חקירת פשעים, אלא רק לזיהוי גופות ומשוטטים אלמוניים. אם כך הדבר, מדוע (1) המשטרה צריכה גישה קבועה בלי צו בית משפט למאגר ו(2) מדוע המשטרה בכלל צריכה את הסמכות להשתמש במאגר לצורך חקירת פשע. למרות הצעתי למחוק את הסעיפים, המשטרה סרבה.

עוד הפרדה ששטרית מסרב לעשות בעקשות היא הפרדה בין תעודות זהות ביומטריות למאגר. היכולת לקבל תעודות חכמות, שיסייעו לתושבי ישראל לקבל שירות טוב יותר אינה תלויה בקיומו של מאגר ביומטרי שעשוי להוביל לתוצאות הרסניות (לפחות לדברי השר מיכאל איתן). בכלל, ההליך בו כללי הגישה למאגר יהיו חסויים, הדיונים בבית המשפט על עברת מידע מהמאגר הם חסויים, מידע על דליפות מידע הוא חסוי וכל מידע אחר שקשור לביומטריה חסוי מראה כמה אין לסמוך על ממשלה שמסתירה מאיתנו דברים.

ברור שכאן האמצעי לא מתאים רציונאלית להשגת התכלית (מאגר לא מונע את ההרכשה הכפולה), הוא לא האמצעי הפחות ביותר להגשים את התכלית (ישנם אמצעים ביומטריים ולא ביומטריים אחרים שמאפשרים את מניעת הזיוף) והוא ביחס ראוי. עכשיו השאלה היא האם באמת תכלית החוק היא למנוע זיופי תעודת זהות או פשוט לקבל מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל?
אנחנו היינו שם, גם אם רק למען הפרוטוקול, ואמרנו שיש אמצעים שפוגעים פחות ושהאמצעי הנבחר אינו האמצעי הטוב ביותר. מאיר שטרית בחר להתעלם.

"זליגת מאגר ביומטרי - גרועה מאסון צ'רנוביל"

30.6.09 ניב ליליאן ב-ynet

""השר לשירות הציבורי, מיכאל איתן, שהצביע בעד החוק, פתח את דבריו וביקש מחברי הכנסת שלא יהיו מקובעים, כי הפתרון הוא לא חד משמעי. "אי אפשר להגיד 'רק הטכנולוגיה מעניינת ולא מעניינת הזכות לפרטיות'", אמר איתן. "מידת הסיכון הגבוהה מתחילה בהחזקת מאגרים", טוען איתן. "מה התוספת של מאגר על סיכוניו? האם ניתנת לנו תוספת מבחינת היעילות להגן על האינטרסים הקולקטיביים, ביטחון, פשיעה וטיפול בחולי אלצהיימר?
"מידת הסיכון הגבוהה מתחילה בהחזקת מאגרים", טוען איתן. "מה התוספת של מאגר על סיכוניו? האם ניתנת לנו תוספת מבחינת היעילות להגן על האינטרסים הקולקטיביים, ביטחון, פשיעה וטיפול בחולי אלצהיימר? "...המאגר אמור למנוע "הרכשה כפולה" (הנפקה של שתי תעודות זהות לאותו אזרח). מניעה של "הרכשה כפולה" היא לא אולטימטיבית על ידי מאגר המידע... אפשר למנוע אותה עם בדיקות לא מודרניות. יותר קל ובטוח עם המאגר. אבל אני צריך לדעת מה אני משלם?" שאל איתן. "זליגה של המאגר היא גרועה מאסון צ'רנוביל", טוען איתן. "ביום שיסתובבו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים ויסחרו, הדבר ישנה את פניה של החברה. אני מתפלא שגורמי הביטחון לא נותנים את דעתם על הנושא. מדובר בסכנה גדולה מאוד לחברה בישראל ומדובר בדבר בלתי הפיך", טען בלהט איתן.
הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי ומומחה אבטחה, טוען כי הוספת ביומטריה לתיעוד ממשלתי היא דבר רצוי, אך השימוש בביומטריה הוא לא פתרון קסם. שקמוני טוען כי אין תוספת כוח בהקמת מאגר, ואין בו צורך כדי למנוע זיופים או הרכשה כפולה. אפשר למנוע הרכשה כפולה על ידי ביטול תעודות קודמות. הנזק בדליפת המאגר הוא נזק בלתי הפיך, הזהיר שקמוני. נדרש כשל אחד בלבד, כדי שהמידע הביומטרי של כל תושבי המדינה ייחשף ותיקונו ייארך בין 80 ל-90 שנה.
חברת הוועדה, חברת הכנסת פרופ' יולי תמיר, אמרה בדיון כי הדבר שהכי מדאיג אותה הוא מספר הנושאים שהושארו לתקנות שיקבע החוק. "אני חוששת שההפרדה בין החוק לכללים תביא לחוסר תשומת לב הראויה מצד הציבור", אמרה תמיר. "יש כאן פירצה מאוד מאוד מדאיגה. אני לא בטוחה שאני שקטה שהם (שר הפנים - נ.ל.) יקבעו את הכללים והתקנות. כשאתה מביא חקיקה, שחלק מהותי ממנה לא הוגדר – אתה פורץ כאן את המערכת באופן שלהערכתי הוא מאוד מסוכן".
חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שהוסה בתחילת הדיון על ידי יושב הראש שטרית, כאשר ניסה לשאול את גלס שאלות, הסב את תשומת לב הנוכחים כי כל חברי הוועדה המשותפת תומכים בחוק - והמצב בעייתי. "הבעיה שהקמת מאגר עלול לגרום נזק בלתי הפיך", טוען הורוביץ. "לך תפצה אנשים על הנזק שייגרם להם. לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת. מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי, ואנחנו לא כל כך מסכנים בתחום של הגירת מידע. יש כאן יכולות אדירות לגורמי השלטון ויכולות מתקדמות", אמר חבר הכנסת מטעם מרצ."

השר איתן: "דליפה ממאגר ביומטרי אחיד לכל תושבי המדינה - מסוכנת פי עשרה מאסון צ'רנוביל"

30.6.09 יהודה קונפורטס "אנשים ומחשבים" (pdf)
"ויכוח חריף פרץ בדיון המשותף לוועדות הפנים והמדע והטכנולוגיה, שהמשיכה לדון היום (ג') בהצעת חוק הביומטריה של ח"כ מאיר שטרית ● לדברי השר איתן, הוא לא משוכנע שנעשו כל המהלכים שימנעו זליגת מידע - שיכולה להיות הרת אסון ● בתגובה, הטיח ח"כ שטרית: "אתה מהלך אימים לשווא על הציבור, בין היתר מחוסר הבנה וחוסר ידיעה של העובדות" ● דורון שקמוני, יועץ אבטחה: אין הכרח להקים מאגר מרכזי.
איתן אמר, כי סביר להניח שגם אם החוק יאושר לאחר דיונים מעמיקים בכנסת, יש סיכוי סביר שהוא יגיע לבג"צ. לדבריו, תפקידה של הוועדה הוא למצוא איזונים ופתרונות לשאלות ששופטי בג"צ עשויים להעלות כאשר ידונו בסוגיה. איתן קרא לחברי הוועדה המשותפת ולמומחים שזומנו אליה, שלא להיכנס לדיון עם דעות קדומות, להאזין לכל ההשלכות שיש לחוק ולזכור שבמקרה של תקלה - מדובר בנזק בלתי הפיך. בנקודה זו פרץ ויכוח בין השר איתן לבין ח"כ מאיר שטרית, יו"ר הוועדה, שהטיח בו, כי הוא זורע פחד והיסטריה בציבור ללא כל סיבה, וכי חלק מדבריו נובעים מחוסר בידיעת הפרטים והכרת החוק. השר איתן נשאר בדעתו, ואמר, כי יש לפנות לאנשי טכנולוגיה כדי למצוא דרכים להפריד פיסית בין המאגרים, על מנת למנוע אפשרות גישה של אדם אחד לכל המאגר.
דורון שקמוני, יועץ לאבטחת מידע וחבר הנהלת איגוד האינטרנט אמר, כי אין שום קשר בין תהליך הנפקת התעודה הדיגיטלית לבין המאגר המרכזי: "הזיקה שמנסים ליצור בנושא זה היא מלאכותית. לכאורה, אין זה מחויב המציאות להקים מאגר מרכזי לצורך יישום הביומטריה, בין היתר מפני שלכל תושב במדינת ישראל יש מספר תעודת זהות, וניתן לשלוט בקלות על מציאות שבה לא יונפקו שתי תעודות לאותו המספר", אמר שקמוני. הוא הסכים עם השר איתן, שהזהיר מפני הסכנות הטמונות בהקמת מאגר ביומטרי, "בין היתר מפני שאנחנו לא ידועים כמצטיינים במיוחד בשמירה על מאגרי מידע". "

התנגדות עזה לחוק המאגר הביומטרי בדיון בכנסת

30.6.09 אור הירשאוגה ב"הארץ"

"האם "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים", הידוע יותר בשם "חוק המאגר הביומטרי", מתחיל להזיז לנבחרי העם? תחילתו של החוק מעורר המחלוקת ביוזמה של יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ מאיר שטרית, בעת שכיהן כשר הפנים.

בדיון הראשון שנערך היום בוועדה משותפת לוועדות הפנים והמדע בעיצוב החוק כבר סערו הרוחות. בפעם הראשונה בכנסת עלו קריאות נגד הקמתו של המאגר הביומטרי. "זליגה של המאגר גרועה מאסון צ'רנוביל", טען מיכאל איתן, השר לשירות ציבורי, והוסיף כי "ביום בו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים יסחרו פני החברה ישתנו. מדובר בסכנה גדולה לחברה בישראל ובדבר בלתי הפיך".

התנגדות מסויימת לחוק הגיעה גם מכיוונם של יולי תמיר וניצן הורוביץ. תמיר הביעה תהיות על הכללתם של כללים ותקנות שטרם נוסחו בהצעת החוק. "לאשר החלטה במהירות שמתבקשת כרגע זה יהיה בלתי אחראי", היא אמרה. הורוביץ התייחס ישירות לנחיצות הקמתו של המאגר. "לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת", אמר הורוביץ, "מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי"."

קריאה לפעולה - לקראת דיון שתקיים הכנסת בשבוע הבא

פנו לחברי הכנסת ובקשו מהם להגיש התנגדות ולהשתתף בדיון שתקיים הכנסת בבקשה להחיל "דין רציפות" על הצעת החוק הביומטרי.

.
12.5.09 ביום ד' שעבר, הודיעה הממשלה לכנסת, כי היא מבקשת להחיל דין רציפות על הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי. על פי החוק, הצבעה על "רציפות" היא תנאי להמשך טיפול בהצעת החוק, שהכנסת הקודמת לא השלימה את הליכי החקיקה שלהם.
.
אין ספק שהממשלה בחרה בעיתוי "מושלם" לחדש את ההליכים להקמתו של הקמת מאגר ביומטרי מסוכן - בדיוק ביום שבו קבע מבקר המדינה, ש"יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"
.
בתוך שבועיים, כלומר - עד ליום ד' הבא (20.5.09) יכולים חברי הכנסת להגיש התנגדות ולהרשם לדיון.
.
למרות שרוב הסיכויים שהרוב הקואליציוני יאשר את בקשת הממשלה (שאז תעבור הצעת החוק לדיון בועדת החוקה של הכנסת), חשוב מאוד שיתקיים במליאה דיון קולני, ושחברי כנסת יתריעו בפני המליאה ובפני הציבור כולו על הסכנות הגדולות הטמונות בהקמת מאגר ביומטרי.
.
פנו לחברי ולחברות הכנסת - ובקשו מהם להתנגד לחוק האח הענק, למאגר ביומטרי, ולשלטון שיודע כול.
.
את רשימת הח"כים תמצאו כאן (הקלקה על שם תוביל אתכם לפרטי קשר).

את הפנייה אפשר לפתוח כך:


לכבוד ח"כ ...


אני פונה אליך בבקשה שתתנגד לבקשת הממשלה לחדש את הדיון בהצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי רגיש ומסוכן (הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט 2008; הדיון בהחלת רציפות על הצעת החוק צפוי בשבוע הבא)



וכאן אפשר להביא טיעונים קצרים, שאותם תוכלו לקחת ממכתבים שונים שכבר פורסמו בעניין זה - כאן או באתר no2bio (אפשר להשתמש בנוסח הקצר שמציעים שם; ואפשר להוסיף פסקאות נוספות).
.

להלן נוסחים לדוגמא (אפשר לשנות, לאלתר, להוסיף - מה שתמצאו לנכון):

.

מאגר המידע הביומטרי, שמתוכנן על פי הצעת החוק, עתיד לכלול טביעות אצבע ותמונה "ביומטרית" של כלל תושבי ישראל. מדובר במאגר רגיש מאין כמוהו, אשר אין לו אח ורע באף מדינה בעולם החופשי, והוא טומן בחובו סכנה ל"נזק בלתי הפיך לאזרחים" כפי שנאמר במפורש בהצעת החוק. חשוב להזכיר בקשר זה, כי רק בשבוע שעבר קבע מבקר המדינה כי "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה."

(כאן אפשר להפנות לכמה לינקים שתבחרו מכאן: ynet, דיווח ב"הארץ", ד"ר עומר טנא, סקירה על ממצאי הדו"ח). .

מעבר לסכנות הטמונות בדליפה או בשימוש לרעה במאגר הביומטרי, הקמתו תחולל שינוי דרמטי ומסוכן ביחסים שבין המדינה לבין אזרחיה, ותרכז בידי המדינה כוח עצום ורב, שישבש את האיזונים והבלמים המבטיחים את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט.
.
אל מול הסכנות הגדולות ניצבות מטרות מצומצמות בהיקפן, שניתן להשיגן באמצעים אחרים, פוגעניים הרבה פחות, כפי שהדבר נעשה במדינות דמוקרטיות אחרות.
..
כאן אפשר להפנות, למשל, לדיווח של אהוד קינן ב-ynet: "המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי" ; מכתב של המועצה להגנת הפרטיות - לינק;
.

גם משרד הפנים מאשר בדברי ההסבר להצעת החוק, שהמאגר אינו נחוץ כדי להלחם במכת הזיופים של ת"ז. מדינות דמוקרטיות שמנפיקות תעודות זהות ביומטריות, נמנעות מהקמת מאגר ביומטרי.

.
אנא הודע/הודיעי למזכירות כנסת על התנגדות לבקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, והצבע/הצביעי נגדה במהלך הדיון במליאה.
. .

מטה המאבק הבריטי - N2ID

הוא מטה המאבק נגד פרויקט ת"ז ביומטרית בבריטניה. תוכלו להיכנס לאתר ולראות מה נעשה שם. הבריטים, אגב, מזועזעים מעצם המחשבה על הנהגת תעודת זהות והחובה החוקית להציגה בפני שוטרים, ללמדכם שגם נקודת המוצא שממנה אנחנו מתחילים אינה דבר ברור מאליו בדמוקרטיה.

טענות נגד קידום מהיר מדי של הפרויקט הבריטי מחווירות לעומת מה שקורה אצלנו

2.12.08 - ארגון הזכויות הבריטי libery מתלונן שמכניסים את תעודת הזהות הביומטרית קודם זמנה ובדלת האחורית.

מדהים. אצלנו רוצים להעביר את החקיקה בתוך שבועות או חודשים. בבריטניה זה תהליך ארוך. התחיל לפני שנתיים שלוש, וצפוי להסתיים... משהו בין 2012 ל-2017. בשלב זה החקיקה הקיימת אינה מחייבת אזרחים להחזיק בתעודת הזהות. מדוע? סוכם בעבר, שרק אחרי הבחירות הבאות יצביעו על הזה. ואצלם עדיין לא יודעים בכלל מתי יהיו בחירות (למרות שזה כנראה קרוב. בראון צריך להחליט בקרוב מאוד האם הוא מנצל את הסמכות החוקית שיש לו כראה"מ חדש ולהכריז על בחירות).

אבל גם שם יש לחצים וחריגים. הארגונים שמתנגדים לפרויקט משגיחים בשבע עיניים ומתרעמים על כל חקיקה עקיפה, שמקדמת ולו במעט את הפרויקט, בדלת האחורית. ראו: New Citizenship Bill to bring compulsory ID cards via the back door.

רק שכל מה שקורה שם מחוויר לעומת החובבנות והברוטאליות, שמתרחשת אצלנו.
12.8.08 רונאל פישר בגלובס: "אכרות אצבעותיי ואשחית את פניי כשפקיד משרד הפנים ידפוק על דלתי ויבקש, מגובה ב"חוק שטרית", את טביעת אצבעי".
.
"החוק החדש של שטרית הוא דוגמה לתפרים הגסים של הדמוקרטיה הישראלית, ולכך שלעיתים מרד עממי הוא הדרך היחידה והלגיטימית כדי לעצור פגיעה אנושה בנו.
.
… מאגרי מידע היו מאז ומעולם סיפור מסובך מאוד, שאינו מתיישב על נקלה עם הגנת הפרטיות והחירות הדרושה לאדם על מנת לשמור על ייחודו בתוך ההמון… מדובר במינימום הכרחי, שדורש גם הוא הנמקה מאסיבית. העילה עמה הופיע שר הפנים כדי ליטול את טביעות האצבע שלי ושל ילדיי, נמוכה מגובה עשב. היא השפלה לשכל האנושי… לא יורים פצצת אטום על זבוב…
.
…לא משום שיש לנו מה להסתיר, אלא מפני שחובת הציות לחוק, כל חוק, מאבדת מתוקפה כאשר נרמסות עד עפר זכויות יסוד, והחוק הזה נראה כלקוח מסרט רע או מתקופה חשוכה בהיסטוריה האנושית.
.
איך שלא הופכים את זה, אין דרך לכבד חוק המותח את גבולות ההסכמה החברתית, שממילא רעועה אצלנו, מעבר לכוח הסיבולת של האזרחים. לא בבחינת גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, אלא גזירה שהציבור חייב לא לעמוד בה. עד ששטרית יעשה חשבון נפש וירוץ לקנות את הספר שהמלצתי לפניו, עיזבונו של ג'ורג' אורוול יוכל לרשום לעצמו הישג מרשים. הוא חזה את מה שאנחנו חיים ... "
.

מיכאל שפיר - עתירה ציבורית נגד מאגר ביומטרי

מיכאל שפיר עוסק בפיתוח ומחקר ביומטרי, ממציא ויזם סידרתי בעיקר בפיתוח טכנולוגיות עתידיות ומשמש כטכנולוג, מדען ראשי ויזם במספר רב של חברות היי טק העוסקות בעיקר ברשתות תקשורת, אבטחת מידע, ביומטריה, ציוד רפואי, ומחקרים ביו טכנולוגים.
.
חיבר "עתירה ציבורית" נגד החוק הביומטרי. הוא סוקר היסטוריה של הפקרות מצד משרד הפנים בשמירה על מאגרי מידע אישי ושואל:
.
"האם יעלה על הדעת שאזרח במדינה דמוקרטית שלא "יהין" למסור את מאפיניו הביומטריים למשרד פנים עם היסטוריה חוזרת של אבדן מידע ולחברה ש"זכתה" במכרז ב"נסיבות מתמיהות"?, האם אזרח זה ראוי שייאסר למשך שנה?... האם לא ראוי לבטל את המכרז להעמיד לדין את האחראים למחדלים? האם אזרח החרד לפרטיותו ו/או לגורל מידע רגיש ואישי שיכפה עליו למסור, ישלם על מחדלים בחרותו? …
.
.הטענה שאיסוף מידע ביומטרי "נועד למנוע זיוף" לא זו בלבד שאינה נכונה היא אפילו מטעה ויתרה מזאת 'היפכא מסתברא', קל מאוד לזייף מידע ביומטרי. המידע הביומטרי כיום (לפני התחלת האיסוף) הוא בבחינת נתון אנונימי שמשמש רק לצרכים פליליים, כלומר אין סיבה מעשית לציבור לעשות בו שימוש יומיומי. אולם לאחר הפיכתו של זה לאמצעי זיהוי של אדם, תגדל המוטיבציה להפוך את הזיוף שלו לזמין, שהשפעתו הרסנית לרשות השופטת ורשויות אכיפת החוק לעניין קשירת אדם למקום או ארוע בהסתמך על טביעת אצבעותיו או כל ראיה ביומטרית אחרת שיעשה בה שימוש רחב…
.
מידע ביומטרי דוגמת טביעת אצבעות ניתן בקלות לזייף או ליירט ללא ידע או. מיומנות מיוחדת… הנימוק המרכזי לנחיצות מאגר מידע ביומטרי - 'מניעת הרכשה כפולה' מטעה…כל פתרון טכנולוגי שנוסה כמו שימוש ב RFID בכרטיס אשראי נכשל התופעה בוודאי תחזור על עצמה כאשר יהפוך כרטיס הכחם לכלי נפוץ כמו תעודת זהות. ככל שהטכנולוגיה הופכת למתוחכמת יותר המוטיבציה לפריצתה הופכת לאתגר גדול יותר."
.
We The People Will Not Be Chipped-Resistance is NOT futile , we will NOT be assimilated

No REAL ID