הכנסת אישרה דין רציפות - שטרית מנסה עוד מחטף

הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק. ברוב של 66 ח"כ נגד 10 (ראו דיווח של אהוד קינן ב-ynet)

ח"כ שטרית מנסה לנצל את ההזדמנות ומבקש להעביר את הדיון בהצעת החוק לועדת המדע שבראשותו. היו"ר רבלין שמכיר את תקנון הכנסת, אומר לו שעליו לפנות בעניין זה לועדת הכנסת.

.

כמו שכבר אמרנו: שטרית לוקח את המאגר הביומטרי באופן אישי - המהלך הנוכחי הוא בלתי ראוי.

בזמנו, כשהיה שר הפנים והביא את הצעת החוק לממשלה ולכנסת, הוא ביקש מהכנסת "להעבירה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" (דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).

אז מה קרה פתאום שעכשיו הוא אומר "בזמנו העברתי אותו לוועדת החוקה, אף-על-פי שזה לא המקום שלו, המקום הטבעי שלו הוא ועדת המדע". פתאום הוא נזכר ש"זה לא המקום שלו"? למה מה?

.

ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי. לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.

..

קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.

בלתי ניתן לזיוף? הנה דוגמא נוספת.

תודה למיכה שפיר, שהעביר לי את הלינק.

קריאה לפעולה - לקראת דיון שתקיים הכנסת בשבוע הבא

פנו לחברי הכנסת ובקשו מהם להגיש התנגדות ולהשתתף בדיון שתקיים הכנסת בבקשה להחיל "דין רציפות" על הצעת החוק הביומטרי.

.
12.5.09 ביום ד' שעבר, הודיעה הממשלה לכנסת, כי היא מבקשת להחיל דין רציפות על הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי. על פי החוק, הצבעה על "רציפות" היא תנאי להמשך טיפול בהצעת החוק, שהכנסת הקודמת לא השלימה את הליכי החקיקה שלהם.
.
אין ספק שהממשלה בחרה בעיתוי "מושלם" לחדש את ההליכים להקמתו של הקמת מאגר ביומטרי מסוכן - בדיוק ביום שבו קבע מבקר המדינה, ש"יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"
.
בתוך שבועיים, כלומר - עד ליום ד' הבא (20.5.09) יכולים חברי הכנסת להגיש התנגדות ולהרשם לדיון.
.
למרות שרוב הסיכויים שהרוב הקואליציוני יאשר את בקשת הממשלה (שאז תעבור הצעת החוק לדיון בועדת החוקה של הכנסת), חשוב מאוד שיתקיים במליאה דיון קולני, ושחברי כנסת יתריעו בפני המליאה ובפני הציבור כולו על הסכנות הגדולות הטמונות בהקמת מאגר ביומטרי.
.
פנו לחברי ולחברות הכנסת - ובקשו מהם להתנגד לחוק האח הענק, למאגר ביומטרי, ולשלטון שיודע כול.
.
את רשימת הח"כים תמצאו כאן (הקלקה על שם תוביל אתכם לפרטי קשר).

את הפנייה אפשר לפתוח כך:

לכבוד ח"כ ...

אני פונה אליך בבקשה שתתנגד לבקשת הממשלה לחדש את הדיון בהצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי רגיש ומסוכן (הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט 2008; הדיון בהחלת רציפות על הצעת החוק צפוי בשבוע הבא)

וכאן אפשר להביא טיעונים קצרים, שאותם תוכלו לקחת ממכתבים שונים שכבר פורסמו בעניין זה - כאן או באתר no2bio (אפשר להשתמש בנוסח הקצר שמציעים שם; ואפשר להוסיף פסקאות נוספות).
.

להלן נוסחים לדוגמא (אפשר לשנות, לאלתר, להוסיף - מה שתמצאו לנכון):

.

מאגר המידע הביומטרי, שמתוכנן על פי הצעת החוק, עתיד לכלול טביעות אצבע ותמונה "ביומטרית" של כלל תושבי ישראל. מדובר במאגר רגיש מאין כמוהו, אשר אין לו אח ורע באף מדינה בעולם החופשי, והוא טומן בחובו סכנה ל"נזק בלתי הפיך לאזרחים" כפי שנאמר במפורש בהצעת החוק. חשוב להזכיר בקשר זה, כי רק בשבוע שעבר קבע מבקר המדינה כי "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה."

(כאן אפשר להפנות לכמה לינקים שתבחרו מכאן: ynet, דיווח ב"הארץ", ד"ר עומר טנא, סקירה על ממצאי הדו"ח). .

מעבר לסכנות הטמונות בדליפה או בשימוש לרעה במאגר הביומטרי, הקמתו תחולל שינוי דרמטי ומסוכן ביחסים שבין המדינה לבין אזרחיה, ותרכז בידי המדינה כוח עצום ורב, שישבש את האיזונים והבלמים המבטיחים את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט.

.

אל מול הסכנות הגדולות ניצבות מטרות מצומצמות בהיקפן, שניתן להשיגן באמצעים אחרים, פוגעניים הרבה פחות, כפי שהדבר נעשה במדינות דמוקרטיות אחרות.

..

כאן אפשר להפנות, למשל, לדיווח של אהוד קינן ב-ynet: "המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי" ; מכתב של המועצה להגנת הפרטיות - לינק;

.

גם משרד הפנים מאשר בדברי ההסבר להצעת החוק, שהמאגר אינו נחוץ כדי להלחם במכת הזיופים של ת"ז. מדינות דמוקרטיות שמנפיקות תעודות זהות ביומטריות, נמנעות מהקמת מאגר ביומטרי.

.

אנא הודע/הודיעי למזכירות כנסת על התנגדות לבקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, והצבע/הצביעי נגדה במהלך הדיון במליאה.

. .

שיטרית לוקח את המאגר הביומטרי באופן אישי

12.5.09 חבר הכנסת מאיר שיטרית, שבהיותו שר הפנים הגיש לכנסת את הצעת החוק להקמת המאגר הביומטרי, וניסה להריץ אותה בהליך בזק בתקופת הפגרה, אינו נח ממקום מושבו באופוזיציה. אחד הדברים הראשונים שהוא עשה, היה להגיש הצעת חוק זהה בנוסח להצעת החוק הממשלתית: הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט–2009.

ההצעה הונחה אתמול על שולחן הכנסת.

במקביל מפעיל ח"כ שיטרית לחצים כדי להעביר את הטיפול בהצעת החוק הממשלתית לטיפול ועדת המדע, שבראשה הוא עומד. זהו מהלך מוזר ביותר, בהתחשב בעובדה שבהיותו שר, עמד ח"כ שיטרית על כך שהטיפול בהצעת החוק יעבור לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (ראו דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שיטרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).

מהלך זה, בכל הכבוד, היה נכון וראוי: הגם שהצעת החוק נוגעת בעניינים, הנוגעים גם לסמכויותיהן של ועדות אחרות (ועדת הפנים, למשל, מוסמכת לדון, בין היתר, בכניסה לישראל, במרשם האוכלוסין ובאזרחות - נושאים מרכזיים בהצעת החוק; ראו סעיף 13(א)(5) לתקנון הכנסת), הרי שההשלכות שיש לה על זכויות היסוד החוקתיות ועל המשטר הדמוקרטי הן הרות גורל ומשקלן עולה לאין שיעור על היבטיה האחרים.

לא ברור מה גרם לשיטרית לשנות את דעתו, אבל יש טעם לפגם בכך שהצעת חוק שהוגשה על ידו בהיותו שר, תטופל על ידו כמחוקק: ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי.

לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.

קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שיטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.

המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי

7.5.09, אהוד קינן ב-ynet מדווח על דיון, שהתקיים הבוקר באונ' תל אביב בהנחייתו של ד"ר מיכאל בירנהק, בהשתתפות נציגי הכנסת, הממשלה ואנשי חוק ואקדמיה. במפגש נידונו היבטי הפרטיות של החוק, וכן המצב החוקי של מאגרים ומסמכי זיהוי ביומטריים בעולם, על פי מסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

נטלתי חלק בדיון, ולהלן כמה דברים שנאמרו - לפי הדיווח של קינן עם תוספות והתאמות שלי:

עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת החוקה של הכנסת הצביעה על הסעיף שקובע ש"לא ייעשה שימוש במאגר", אבל מייד לאחר מכן מונה סייגים שונים, שהם בעצם העיקר - המאגר נועד לשמש לא רק את משרד הפנים לצורך רישום אוכלוסין אלא גם את משטרה והשב"כ.

דסי גרינברג מהמטה ללוחמה בטרור, אמרה שעמדתם העקרונית של המטה ושל שירותי הביטחון היא שהם יכולים לפעול גם ללא מאגר - הם לא ממש חייבים אותו, והוא מציב סכנות, אבל אפשר לחיות איתן, ולכן אם המשטרה כל כך רוצה - שיהיה.

"הדאגות לגבי אבטחת המאגר מבוססות על המציאות, אומר יורם הכהן ראש הרשות למשפט וטכנולוגית מידע במשרד המשפטים. 'בניגוד למרשם אוכלוסין, מידע ביומטרי שהולך לאיבוד זה טוטאל לוס. לא ניתן לתקן את זה אם זה הולך לאיבוד. לא ניתן לשנות מידע ביומטרי של אדם', הוא אומר, 'האתגר של אבטחת המידע הוא עצום, והכלל אומר שאם אין לך מידע לא צריך לאבטח אותו'.

"המאגר הזה הולך לדלוף, זה ברור לכולנו”, פוסק פרופ' אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ותיאר תרחיש לפיו ניתן יהיה להפליל אנשים על ידי לקיחת טביעות אצבע. “אני לא רואה שום דרך שאפשר להגן על מאגר כזה".

עו"ד אבנר פינצ'וק מציע לחכות ליישום של חוקים ומאגרים דומים במדינו אחרות בעולם לפני היישום שלו בישראל לאור הרקורד העלוב, לדבריו, שעולה מדו"ח המבקר.

* * *

מידע חשוב ומדאיג שהתברר במהלך המפגש: מסתבר שח"כ מאיר שיטרית, מי שהריץ בחיפזון ובאגרסיביות את הצעת החוק בהיותו שר הפנים, ומשמש עתה כיו"ר ועדת המדע של הכנסת, ביקש להעביר את הדיון בהצעה לועדה שבראשותו. מדובר בהצעת חוק שיש לה השלכות חמורות על זכויות הפרט ועל הדמוקרטיה וראוי לדון בה בועדת החוקה. אגב, כשהגיש את הצעת החוק לכנסת, ביקש שיטרית שהיא תידון בועדת החוקה. הצעות חוק כל כך רגישה - זה לא עניין אישי של ח"כ כזה או אחר. בשערורייה הזו ננסה לטפל מחר.

והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעות האצבע שלנו

6.5.09 שוב איני מצליח להתאפק ושם בכותרת גניבה ספרותית מיהונתן קלינגר.
.
לאחר שמבקר המדינה קבע, שמשרד הפנים נכשל באופן חמור בהגנה על פרטיותם של אזרחי המדינה, יש לעצור לאלתר את המהלכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי (לסקירה שלי; לדיווחים ב-ynet, הארץ, ולרשימה של ד"ר עומר טנא).
.
ממצאיו של מבקר המדינה חמורים כשלעצמם, אבל גם מעוררים חרדה לנוכח פעילותו הנמרצת של משרד הפנים להקים מאגר מידע ביומטרי, שיכלול את טביעות האצבע ותמונות בסטנדרט ביומטרי של אוכלוסיית מדינת ישראל.
.
בהצעת החוק שהגיש לכנסת אישר משרד הפנים את החששות בקשר למאגר, ואומר שהקמתו יוצרת סיכונים רבים, ו"עלולה לגרום לתושב נזק בלתי הפיך". בשל סכנות אלו נמנעו מדינות מערביות אחרות להקים מאגר ביומטרי, ואולם משרד הפנים מתעקש שביכולתו להחזיק את המאגר המסוכן, ומבטיח לתת"מענה אבטחתי הולם לסיכון הצפוי מהקמת המאגר, דבר שיקטין ביותר את פוטנציאל הפגיעה בזכויות" (ראו דברי הסבר לסעיף 8 להצעת החוק).
.
דו"ח מבקר המדינה מהיום מלמד שההבטחות הללו של משרד הפנים הן החלטות נבובות וסתמיות. במשך שנים מפגין משרד הפנים יכולת עלובה ביותר בהגנה על מאגרי מידע רגישים הרבה פחות. ללא ספק נדרשת מידה רבה של תעוזה וחוצפה כדי לדרוש מאיתנו, האזרחים, להסכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי רגיש, שגם לשיטת משרד הפנים עלול לגרום לנו "נזק בלתי הפיך" המסקנה החד משמעית שיש להסיק מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום, היא הליקויים החמורים שמצא מבקר המדינה בתחום אבטחת המידע במשרד הפנים, בקשר למאגר מידע רגיש הרבה פחות.
.
ראו עוד: הודעה של האגודה לזכויות האזרח ולמכתב שהוצאנו לשר הפנים, ח"כ אלי ישי.
/

מבקר המדינה: "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"

משרד הפנים דוחף להקמתו של מאגר ביומטרי רגיש ומבטיח שידע לשמור עליו, אבל דו"ח מבקר המדינה, מלמד שהמשרד אינו עומד במשימות פשוטות הרבה יותר (לדו"ח המלא; לתקציר).

.

רשות האוכלוסין במשרד הפנים מחזיקה מידע רגיש על כל אחת ואחד מתושבי ישראל – מערכת מידע שהוגדרה כ"קריטית" על ידי גורמי הביטחון במשרד ראש הממשלה. אבל דו"ח מבקר המדינה מלמד על שורה של ליקויים חמורים בשמירת המאגרים, שמעמידים בסכנה את הפרטיות של כל אחת ואחד מאיתנו ואף את הביטחון. נמצא שהמשרד אינו עומד בדרישות בסיסיות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות, כמו למשל מינוי אחראי לאבטחת מידע (עמוד 865) – מחדל שמהווה עבירה פלילית שגוררת אחריה עונש מאסר בן שנה (ראו סעיף 31א(א) וסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות).

.

המחדלים החמורים באבטחת מאגר המידע הביאו לדליפת מאגר מרשם האוכלוסין בשלמותו. מאגר מידע שהוגדר כ"קריטי" מתגלגל ברשת האינטרנט, אבל לפי מבקר המדינה, המשטרה ומשרד הפנים לא שיתפו פעולה כדי לנסות לקדם חקירה בעניין ובסופו של דבר היא נזנחה (עמוד 865 ו-866 תקציר עמוד 194). על רקע זה קובע מבקר המדינה:

.

"יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי המדינה."

.

רק לפני כשנה החל משרד הפנים לנהל מערכת מחשב שיכולה לעקוב אחר השימוש שעושים פקידי רשות האוכלוסין במאגר המידע, אך גם אז לא טרח לעשות בה שימוש שיטתי כדי לוודא שהמאגר אינו מנוצל לרעה מבקר המדינה בדק ומצא ששאילתות מידע רבות נעשו באמצעות סיסמאות של משתמשים מורשים, שנפטרו או ששהו בחו"ל, כלומר, שגורמים בלתי מורשים נכנסים למערכת באמצעות סיסמאות שהועברו או נגנבו (עמוד 866). עוד הסתבר, שפקידים מורשים מציגים שאילתות חוזרות ונשנות על אנשים מפורסמים, ועל פני הדברים מנצלים את המאגר לצרכים שאינם קשורים לביצוע עבודתם:

.

"משרד מבקר המדינה מעיר, שיש לראות בחומרה את המחדלים שנמצאו בתחום השימוש בשאילתות. הצעדים שמשרד הפנים נקט לתיקון המצב הינם חלקיים בלבד ועליו ועל האחראים לאבטחת מידע אצל כל לקוח חיצוני שיש לו גישה למאגר המידע, בין היתר, לבדוק אם כל השאילתות היו לצורכי העבודה. אם יימצא שמשתמשים אלה הציגו שאילתות שלא לצורכי עבודה, יש לנקוט נגדם בצעדים משמעתיים או להגיש תלונה במשטרה." (עמוד 867)

.

בדיקה שיטתית של מערך אבטחת המידע של מרשם האוכלוסין ("סקר סיכונים") העלתה ממצאים חמורים נוספים "החושפים את המערכת לסיכונים … מהותיים בתחום אבטחת המידע ותפעול המערכות". לגבי ליקויים מסויימים מציין מבקר המדינה כי הם מהווים "סיכון ביטחוני ובטיחותי כאחד". יצויין, כי מטעמים בלתי ברורים הטיל משרד הפנים מגבלות על הבדיקה וקרוב לוודאי שאם היה מאפשר לבצע אותה כהלכה היינו עדים לממצאים קשים עוד יותר (עמוד 868).

.

ראו עוד:

המבקר: כישלון חמור בהגנה על פרטיות האזרחים - אהוד קינן ynet 6.5.09

מידע אישי על אזרחי המדינה חשוף לפריצות במחשבי משרד הפנים וביטוח לאומי - ליאור דטל, הארץ 6.5.09

ד"ר עומר טנא הפקרת מידע במשרד הפנים - הארץ 12.5.09