סרטון מעולה של ערן ורד
ועוד איך פראנויה ממאגר ביומטר
10.7.09 אביב אילון ב-ynet: "לא ברור מדוע המחוקק ממהר להעביר את חוק הביומטרי בלי ליתן את הדעת למספר לא מבוטל של סוגיות בעייתיות. זאת לא סתם פראנויה"
"... יו"ר הועדה אשר דנה בהצעת החוק והשלכותיה אומר, בזו הלשון: "נניח שיקחו את טביעות האצבעות שלך. מה כבר יעשו איתה? די לפראנויה הזו". ... התחלתי להיות באמת מודאג. הפראנויה שאוחזת בנו, אינה תמוהה. אנו פשוט מודעים לכך שמדינת ישראל אינה ערוכה להחזיק ולנהל מאגר מידע רגיש שכזה. לא צריך לחפש הרבה בשביל להגיע למסקנה זו. מדו"ח מבקר המדינה אשר הדיו עליו עדיין לח, התברר כי הממשל הישראלי אינו מסוגל לבצע מטלות פשוטות אשר נועדו להגן על מידע רגיש המאוחסן במאגר קיים, קל וחומר ככל שנוגע למידע ביומטרי.... מבקר המדינה מצא כי המידע הרגיש אשר כבר נמצא בידי השלטון - נגיש לגורמים בלתי מורשים. חושבים שזה חמור? טעות בידכם. מתברר גם כי אלה אשר מורשים לגשת למידע עושים בו שימוש אסור. מבקר המדינה מסכם באופן שאינו משתמע לשני פנים כי "יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי מדינת ישראל"..... כנראה שחבר הכנסת שטרית אינו מודע למסקנות אלה של מבקר המדינה ולכן אמר קבל עם ועדה "די לפראנויה הזו". אז זהו, שהפראנויה של אלה אשר באמת מכירים את התנהלות המערכות השונות בישראל, הן הטכנולוגיות והן האנושיות, מוצדקת ולא בכדי.
ומה הנימוקים שחבר הכנסת שטרית מספק לקהל בוחריו. נימוקים אשר אמורי להפיס דעתם לגבי העומק המחשבתי שהוקדש לחקיקתו של החוק. הנימוק הראשון מתבסס על כך שקיימים מאגרים ביומטריים במדינות אחרות. אז מה, אם כולם קופצים מהגג גם אנחנו צריכים לקפוץ?
מעבר לכך, בהזדמנות זו אולי כדאי לבדוק האם גם אותן מדינות מתנהלות ברשלנות רבתי כפי שמדינת ישראל מציגה ככל שנוגע לשמירה על וגישה אל מידע רגיש. מעבר לכך, גם במדינות בהן קיימים מאגרים ביומטריים, התברר כי הדברים אינם פשוטים כל כך. נזכיר כי בשנת 2006, בהולנד, מדינה מתוקנת לכל הדעות, נחשף כי ניתן די בקלות לגנוב את המידע הביומטרי ולעשות בו שימוש למטרות התחזות.
...
אינני בטוח כי גם בארצנו יש מקום להציג את שאלת הצורך במאגר ביומטרי במסגרת משאל עם. יחד עם זאת, הגיע הזמן לשים קץ לשיטה הקלוקלת שבה המחוקק מעביר במחטף דברי חקיקה בעלי השלכות הרות גורל, מסיבות לא ברורות ולפעמים אף לא ראויות.
כאשר מיטב המומחים בישראל, אשר להם ידע וניסיון רב בכל הנוגע להגנת הפרטיות, אבטחת מידע, התנהלות ראויה בסביבת מידע רגיש וכיו"ב, חוזרים וקובעים כי מדובר בחוק מסוכן במיוחד. כאשר מבקר המדינה קובע באופן חד משמעי כי המדינה אינה מסוגלת להתמודד עם ניהולו של מידע רגיש פחות. לא ברור מדוע המחוקק מתעלם ועוד יותר לא ברור מדוע אף אחד לא יוצא לרחובות.
כאשר מיטב המומחים בישראל, אשר להם ידע וניסיון רב בכל הנוגע להגנת הפרטיות, אבטחת מידע, התנהלות ראויה בסביבת מידע רגיש וכיו"ב, חוזרים וקובעים כי מדובר בחוק מסוכן במיוחד. כאשר מבקר המדינה קובע באופן חד משמעי כי המדינה אינה מסוגלת להתמודד עם ניהולו של מידע רגיש פחות. לא ברור מדוע המחוקק מתעלם ועוד יותר לא ברור מדוע אף אחד לא יוצא לרחובות.
אמנם השלכות הצעת החוק אינן ממשיות מספיק בכדי להיתפס בדעת הקהל כחמורות כשם שהטלת מע"מ על פירות וירקות נתפס. אך זהו מקסם שווא. לטעויות והמחדלים שייווצרו עם חקיקת חוק מאגר ביומטרי תהינה השלכות כה חמורות ומהותיות שממשיותן ארוכת הטווח לא תפסח על אף אחד מאיתנו.
מדוע שהמחוקק לא יעשה משהו מועיל ויוודא כי התנאים הבסיסיים ביותר בניהול והגנה על מידע רגיש יתקיימו, לפני שהמחוקק יכריח את כל אזרחי המדינה למסור את המפתחות על זהותם לידי גורם רשלן. זו שאלה שכנראה אינה מטרידה כרגע את חבר הכנסת שטרית, הרי מבחינתו – מה כבר יכול לקרות?"
מדוע שהמחוקק לא יעשה משהו מועיל ויוודא כי התנאים הבסיסיים ביותר בניהול והגנה על מידע רגיש יתקיימו, לפני שהמחוקק יכריח את כל אזרחי המדינה למסור את המפתחות על זהותם לידי גורם רשלן. זו שאלה שכנראה אינה מטרידה כרגע את חבר הכנסת שטרית, הרי מבחינתו – מה כבר יכול לקרות?"
ח"כ שטרית גירש צלם שתיעד דיוני חוק הביומטרי
7.7.09 אהוד קינן ב-ynet
"הבוקר (ג') התקיים דיון נוסף על חוק המאגר הביומטרי (PDF) בכנסת. אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על הקמת מאגר הכולל נתונים ביומטריים (טביעות אצבע ותווי פנים) של כל אזרחי ישראל … אזרח שלא יסכים לתת טביעת אצבע צפוי לעונש של שנת מאסר… בתחילת הדיון, יו"ר הועדה שטרית גירש את ערן ורד, במאי עצמאי שצילם את הדיון בווידאו לצורך עריכת סרט דוקומנטרי עליו הוא עובד… "מאיר שטרית מפחד ממצלמות, אבל רוצה שהנתונים הביומטריים שלנו יועלו על קובץ אחד גדול שעוד יסתובב לו חופשי בכל העולם"..
.
המתנגדים למאגר, בהם עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, וחבר הכנסת דב חנין שאינו חבר בוועדה אבל השתתף בדיון - דיברו על כך שיש סכנה שמאגר כזה ידלוף (בעקבות דו"ח מבקר המדינה שציין לחומרה את דליפת מרשם האוכלוסין לאינטרנט), וכי ניתן יהיה לפרוץ אליו ולגנוב זהויות, מה שיהווה בדיוק את ההיפך מהמטרה שלשמו הוקם.
.
טענה נוספת שעלתה בדיון נגד המאגר היא חוסר השקיפות. החוק קובע כי הנהלים שיקבעו לתחזוקה של המאגר ועבודה מולו ישאר חסויים. עורך הדין יהונתן קלינגר ציין כי כללים חסויים כאלה לא יהיו ניתנים לביקורת חיצונית, על מנת לוודא כי הם מחמירים מספיק, וכמו כן - שלא ניתן יהיה לעתור נגדם, אם הם בעייתיים.
.
עורך הדין פינצ'וק אמר כי לדעתו, למרות החשיבות לאזן בין שקיפות ההליך לבין הבטחון, על החקיקה להגדיר את התשתית לפיה יוגדרו אמצעי ההגנה. פינצ'וק הזכיר את האימרה "מי ישמור על השומרים?", וציין כי לא מדובר באמירה בעלמא ויש להתייחס לשאלה הזו. "אי אפשר להיות פאראנויד", אמר שטרית. "אני מצוי בטכנולוגיה היטב", אמר עוד שטרית, "ומי שאחראי על הכנת החוק הם אנשי מקצוע... עבדו על זה יותר משנה וזה מדויק ומדוקדק", הוא ציין וביקש להרגיע את הנוכחים באשר להגנה על המאגר. "החוק לא קובע טכנולוגיה", הוא פסק. "הייעוץ להגנת המאגר נעשה על ידי האנשים הטובים בישראל, שמגנים על כל המאגרים הכי רגישים במדינה".
.
עורך הדין יהותנן קלינגר מסביר כי "עצם חסיון הנהלים מעמיד בפני הציבור מכשול מלבדוק האם היתה דליפה או האם היה שימוש לא ראוי, אף עמותה או אגודה לא יכולה להחליף את מיליוני העיניים של הציבור שיכולות להסתכל על דוחות, נהלים ומידע אחר שיפורסם"."
"הבוקר (ג') התקיים דיון נוסף על חוק המאגר הביומטרי (PDF) בכנסת. אם החוק יעבור, משרד הפנים יהיה אחראי על הקמת מאגר הכולל נתונים ביומטריים (טביעות אצבע ותווי פנים) של כל אזרחי ישראל … אזרח שלא יסכים לתת טביעת אצבע צפוי לעונש של שנת מאסר… בתחילת הדיון, יו"ר הועדה שטרית גירש את ערן ורד, במאי עצמאי שצילם את הדיון בווידאו לצורך עריכת סרט דוקומנטרי עליו הוא עובד… "מאיר שטרית מפחד ממצלמות, אבל רוצה שהנתונים הביומטריים שלנו יועלו על קובץ אחד גדול שעוד יסתובב לו חופשי בכל העולם"..
.
המתנגדים למאגר, בהם עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, וחבר הכנסת דב חנין שאינו חבר בוועדה אבל השתתף בדיון - דיברו על כך שיש סכנה שמאגר כזה ידלוף (בעקבות דו"ח מבקר המדינה שציין לחומרה את דליפת מרשם האוכלוסין לאינטרנט), וכי ניתן יהיה לפרוץ אליו ולגנוב זהויות, מה שיהווה בדיוק את ההיפך מהמטרה שלשמו הוקם.
.
טענה נוספת שעלתה בדיון נגד המאגר היא חוסר השקיפות. החוק קובע כי הנהלים שיקבעו לתחזוקה של המאגר ועבודה מולו ישאר חסויים. עורך הדין יהונתן קלינגר ציין כי כללים חסויים כאלה לא יהיו ניתנים לביקורת חיצונית, על מנת לוודא כי הם מחמירים מספיק, וכמו כן - שלא ניתן יהיה לעתור נגדם, אם הם בעייתיים.
.
עורך הדין פינצ'וק אמר כי לדעתו, למרות החשיבות לאזן בין שקיפות ההליך לבין הבטחון, על החקיקה להגדיר את התשתית לפיה יוגדרו אמצעי ההגנה. פינצ'וק הזכיר את האימרה "מי ישמור על השומרים?", וציין כי לא מדובר באמירה בעלמא ויש להתייחס לשאלה הזו. "אי אפשר להיות פאראנויד", אמר שטרית. "אני מצוי בטכנולוגיה היטב", אמר עוד שטרית, "ומי שאחראי על הכנת החוק הם אנשי מקצוע... עבדו על זה יותר משנה וזה מדויק ומדוקדק", הוא ציין וביקש להרגיע את הנוכחים באשר להגנה על המאגר. "החוק לא קובע טכנולוגיה", הוא פסק. "הייעוץ להגנת המאגר נעשה על ידי האנשים הטובים בישראל, שמגנים על כל המאגרים הכי רגישים במדינה".
.
עורך הדין יהותנן קלינגר מסביר כי "עצם חסיון הנהלים מעמיד בפני הציבור מכשול מלבדוק האם היתה דליפה או האם היה שימוש לא ראוי, אף עמותה או אגודה לא יכולה להחליף את מיליוני העיניים של הציבור שיכולות להסתכל על דוחות, נהלים ומידע אחר שיפורסם"."
יהונתן קלינגר מדווח על הדיון בכנסת 30.6.09
1.7.09 יהונתן קלינגר Intellect or Insanity
" הדיון שהולך להתנהל בשבועות הקרובים בועדה המיוחד של הכנסת לנושא החוק הביומטרי נועד מראש לכליון: האפשרות שנתנו למאיר שטרית לנהל את הדיון על החוק, למרות שהוא היוזם של החוק, גרמה לכך שבמשל השבועיים הקרובים ינוהלו שישה דיונים על הצעת החוק. סד הזמנים הבלתי אפשרי הזה, שגורם לכך שלחלק מאיתנו (שלא מתפרנסים מלוביזם) תהיה עבודה נוספת, גורם לכך שחלק מהמלחמה יהיה על לתקן את עובדי המדינה שמפיצים דיסאינפורמציה.
עוד סוגיה שעלתה אתמול היא הדרישה של המשטרה (וגורמים אחרים) לקבל מידע. דוד אטיאס ממשטרת ישראל ביקש להסביר כי אין לו כל צורך בשימוש במידע הביומטרי לצרכי חקירת פשעים, אלא רק לזיהוי גופות ומשוטטים אלמוניים. אם כך הדבר, מדוע (1) המשטרה צריכה גישה קבועה בלי צו בית משפט למאגר ו(2) מדוע המשטרה בכלל צריכה את הסמכות להשתמש במאגר לצורך חקירת פשע. למרות הצעתי למחוק את הסעיפים, המשטרה סרבה.
עוד הפרדה ששטרית מסרב לעשות בעקשות היא הפרדה בין תעודות זהות ביומטריות למאגר. היכולת לקבל תעודות חכמות, שיסייעו לתושבי ישראל לקבל שירות טוב יותר אינה תלויה בקיומו של מאגר ביומטרי שעשוי להוביל לתוצאות הרסניות (לפחות לדברי השר מיכאל איתן). בכלל, ההליך בו כללי הגישה למאגר יהיו חסויים, הדיונים בבית המשפט על עברת מידע מהמאגר הם חסויים, מידע על דליפות מידע הוא חסוי וכל מידע אחר שקשור לביומטריה חסוי מראה כמה אין לסמוך על ממשלה שמסתירה מאיתנו דברים.
ברור שכאן האמצעי לא מתאים רציונאלית להשגת התכלית (מאגר לא מונע את ההרכשה הכפולה), הוא לא האמצעי הפחות ביותר להגשים את התכלית (ישנם אמצעים ביומטריים ולא ביומטריים אחרים שמאפשרים את מניעת הזיוף) והוא ביחס ראוי. עכשיו השאלה היא האם באמת תכלית החוק היא למנוע זיופי תעודת זהות או פשוט לקבל מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל?
אנחנו היינו שם, גם אם רק למען הפרוטוקול, ואמרנו שיש אמצעים שפוגעים פחות ושהאמצעי הנבחר אינו האמצעי הטוב ביותר. מאיר שטרית בחר להתעלם.
" הדיון שהולך להתנהל בשבועות הקרובים בועדה המיוחד של הכנסת לנושא החוק הביומטרי נועד מראש לכליון: האפשרות שנתנו למאיר שטרית לנהל את הדיון על החוק, למרות שהוא היוזם של החוק, גרמה לכך שבמשל השבועיים הקרובים ינוהלו שישה דיונים על הצעת החוק. סד הזמנים הבלתי אפשרי הזה, שגורם לכך שלחלק מאיתנו (שלא מתפרנסים מלוביזם) תהיה עבודה נוספת, גורם לכך שחלק מהמלחמה יהיה על לתקן את עובדי המדינה שמפיצים דיסאינפורמציה.
עוד סוגיה שעלתה אתמול היא הדרישה של המשטרה (וגורמים אחרים) לקבל מידע. דוד אטיאס ממשטרת ישראל ביקש להסביר כי אין לו כל צורך בשימוש במידע הביומטרי לצרכי חקירת פשעים, אלא רק לזיהוי גופות ומשוטטים אלמוניים. אם כך הדבר, מדוע (1) המשטרה צריכה גישה קבועה בלי צו בית משפט למאגר ו(2) מדוע המשטרה בכלל צריכה את הסמכות להשתמש במאגר לצורך חקירת פשע. למרות הצעתי למחוק את הסעיפים, המשטרה סרבה.
עוד הפרדה ששטרית מסרב לעשות בעקשות היא הפרדה בין תעודות זהות ביומטריות למאגר. היכולת לקבל תעודות חכמות, שיסייעו לתושבי ישראל לקבל שירות טוב יותר אינה תלויה בקיומו של מאגר ביומטרי שעשוי להוביל לתוצאות הרסניות (לפחות לדברי השר מיכאל איתן). בכלל, ההליך בו כללי הגישה למאגר יהיו חסויים, הדיונים בבית המשפט על עברת מידע מהמאגר הם חסויים, מידע על דליפות מידע הוא חסוי וכל מידע אחר שקשור לביומטריה חסוי מראה כמה אין לסמוך על ממשלה שמסתירה מאיתנו דברים.
ברור שכאן האמצעי לא מתאים רציונאלית להשגת התכלית (מאגר לא מונע את ההרכשה הכפולה), הוא לא האמצעי הפחות ביותר להגשים את התכלית (ישנם אמצעים ביומטריים ולא ביומטריים אחרים שמאפשרים את מניעת הזיוף) והוא ביחס ראוי. עכשיו השאלה היא האם באמת תכלית החוק היא למנוע זיופי תעודת זהות או פשוט לקבל מאגר ביומטרי של אזרחי ישראל?
אנחנו היינו שם, גם אם רק למען הפרוטוקול, ואמרנו שיש אמצעים שפוגעים פחות ושהאמצעי הנבחר אינו האמצעי הטוב ביותר. מאיר שטרית בחר להתעלם.
פניית האגודה לזכויות האזרח לקראת הדיון בועדת המדע
30.6.09 פניית האגודה לזכויות האזרח לח"כים לקראת הדיון על יוזמת החקיקה להקמת מאגר ביומטרי.
.
1. לקראת הדיון שתקיים מחר הועדה שבראשותך בהצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, אנו מבקשים להעלות בפני הוועדה את השגותינו על היוזמה להקים מאגר ביומטרי מרכזי של כל תושבי המדינה.
.
2. גם לפי דברי ההסבר של הצעת החוק, המאגר הביומטרי מהווה סכנה גדולה לזכות היסוד לפרטיות, ואף עלול "לגרום לתושב נזק בלתי הפיך" (לסקירה נוספת על הפגיעה החוקתית שיגרום המאגר, ראה: מכתב המועצה הציבורית להגנת הפרטיות, מיום 24.6.08).
.
3. הניסיון מלמד שכל מאגר מידע - לא כל שכן מידע כה רגיש - מהווה "משאב" יקר ערך, שרבים מבקשים, ואף מצליחים, לשים עליו את ידם. שיקול זה הוא כבד משקל במיוחד במקרה שלפנינו, הן בשל רגישותו העצומה של המאגר הביומטרי, והן בשל המציאות העגומה שבה מאגרי מידע רבים דולפים, ובכלל זה מאגר מרשם האוכלוסין שמתגלגל ברשת האינטרנט (ראה דו"ח מבקר המדינה, עמ' 859; עמ' 193 בתקציר; וב"הארץ"). על רקע החסר הגדול שקיים בנושא אבטחת מאגרי המידע במדינה ראוי, ולו בשלב זה, להימנע מהקמת מאגר כה רגיש.
.
4. כמו מאגרי מידע ציבוריים אחרים, צפוי גם המאגר הביומטרי להוות מוקד ללחצים חוזרים ונשנים מצד גורמים ציבוריים ופרטיים, שירחיבו את השימושים שייעשו במידע הרגיש - תופעה המוכרת כ-functional creep. כך אירע, למשל, למאגר הרגיש של הרשות לאיסור הלבנת הון, שאושר במקור כאמצעי למלחמה בהון השחור, ומאז הורחבו השימושים שנעשים בו והוא משמש בעיקר לחקירת עבירות קלות בהרבה. הרחבת השימושים צפויה לגלוש גם למגזר הפרטי, כפי שעלה, למשל, מדברי מנכ"ל חברת HP, שעתידה לקחת חלק בפרויקט המוצע.
.
5. מעבר לסכנות הטמונות בדליפה או בשימוש מופקר במאגר הביומטרי, הקמתו תרכז בידי המדינה כוח עצום ורב, שישבש את האיזונים והבלמים המבטיחים את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט. עלינו להיזהר מגלישה במדרון החלקלק לעבר "מדינת המעקב".
.
6. למאגר המוצע אין אח ורע במדינות העולם החופשי, כפי שמצוין בדברי ההסבר להצעה. כך, למשל, בגרמניה, שבה מכניסים לשימוש תעודות זהות ודרכונים "ביומטריים" (מותקן בה שבב ובו מידע ביומטרי), אוסר החוק על הקמת מאגר; בבריטניה מתקיים כבר כמה שנים פולמוס סביב הנושא, וההכרעה בו נדחתה עד לאחר הבחירות הבאות, לנוכח התנגדות נמרצת בציבור ובאופוזיציה. עובדה זו מלמדת על חוסר הבהירות שקיים במדינות דמוקרטיות בכל הנוגע למלוא המשמעויות של מאגר בהיקף לאומי, ועל הזהירות שבה הן נוקטות בעניין זה.
.
7. אל מול פגיעותיו החוקתיות של המאגר ניצבות מטרות, שניתן להשיגן באמצעים אחרים, פוגעניים הרבה פחות, כפי שהדבר נעשה במדינות דמוקרטיות אחרות: מאגר ביומטרי אינו נחוץ כדי להילחם ב"מכת המדינה" של זיוף מסמכי זהות. בכך מודים גם אנשי משרד הפנים, ואולם לטענתם, מאגר ביומטרי יסייע במניעת "הרכשה כפולה" - מצב שבו אדם מצליח להוציא שתי תעודות זהות תחת שתי "זהויות" שונות. אלא שלמדינת ישראל יש כבר מרשם אוכלוסין ומאגרי מידע עשירים, שבעזרתם ניתן לחסום ביעילות אפשרות של התחזות והנפקה כפולה של מסמכי זיהוי. עוד יצוין, כי למשרד הפנים אין נתונים על היקף התופעה של הרכשה כפולה, ככל שזו בכלל קיימת, ושבמדינות אחרות, שהנהיגו מסמכי זיהוי ביומטריים, נמנעו מהקמת מאגר.
.
8. על פי עדות מומחים, זיהוי חללים ונפגעי אסון או פיגוע המוני לא יכול להיעשות על סמך נתונים שיהיה במאגר המתוכנן. גם שירותי הביטחון הודיעו, כי המאגר אינו נחוץ לצורך מאבק בטרור (ראה למשל דיווח ב-ynet 7.5.09: "מטה הלוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי").
.
9. לאור היתרונות הזניחים שיש למאגר ביומטרי בכל הנוגע למטרות דלעיל, קשה שלא להשתחרר מן הרושם, שהמטרה העיקרית להקמת המאגר, היא יצירת מאגר מידע פולשני נוסף, שיועמד לרשות המשטרה. אלא שגם כאן יתרונות המאגר מחווירים לעומת פגיעותיו: טביעות האצבע שיהיו במאגר לא יועילו הרבה לחקירות המשטרה, אך הן יהפכו את כל התושבים לחשודים בכוח, ויביאו להטרדתם של אנשים רבים חפים מפשע (הדבר עולה בבירור גם מדברי ההסבר לסעיף 2 להצעת החוק, שלפיהם על כל טביעת אצבע שתעביר המשטרה לצורך בדיקת זהות, תתקבל "רשימת מועמדים"): אזרחים תמימים שיזומנו לתחנת המשטרה ויצטרכו לספק הסברים מפורטים על עניינים אינטימיים ואישיים תחת כובדה המעיק של החקירה.
.
10. לבסוף נציין, שהממשלה לא סיפקה לכנסת מבעוד מועד את המידע הדרוש כדי לערוך דיון מושכל ויסודי ביוזמה, שהיא מרחיקת לכת ומסוכנת לזכויות האדם ולדמוקרטיה. עדיין חסר מידע רב על הצדדים הטכנולוגיים של הפרויקט, ובפרט מידע מחוקרים ואנשי טכנולוגיה, שאינם באים מחברות פרטיות, המצפות להפיק רווחים מתעשיית הביומטריה. בדומה לזה, חסר מידע על המשמעויות התקציביות והכלכליות העצומות של הקמת מאגר ביומטרי ואבטחתו. במיוחד בשעה שהכנסת מתבקשת לאשר קיצוצים תקציביים, ראוי שיעמדו לפניה גם נתונים והערכות על המשמעויות התקציביות של הפרויקט המוצע.
"זליגת מאגר ביומטרי - גרועה מאסון צ'רנוביל"
30.6.09 ניב ליליאן ב-ynet
""השר לשירות הציבורי, מיכאל איתן, שהצביע בעד החוק, פתח את דבריו וביקש מחברי הכנסת שלא יהיו מקובעים, כי הפתרון הוא לא חד משמעי. "אי אפשר להגיד 'רק הטכנולוגיה מעניינת ולא מעניינת הזכות לפרטיות'", אמר איתן. "מידת הסיכון הגבוהה מתחילה בהחזקת מאגרים", טוען איתן. "מה התוספת של מאגר על סיכוניו? האם ניתנת לנו תוספת מבחינת היעילות להגן על האינטרסים הקולקטיביים, ביטחון, פשיעה וטיפול בחולי אלצהיימר?
"מידת הסיכון הגבוהה מתחילה בהחזקת מאגרים", טוען איתן. "מה התוספת של מאגר על סיכוניו? האם ניתנת לנו תוספת מבחינת היעילות להגן על האינטרסים הקולקטיביים, ביטחון, פשיעה וטיפול בחולי אלצהיימר? "...המאגר אמור למנוע "הרכשה כפולה" (הנפקה של שתי תעודות זהות לאותו אזרח). מניעה של "הרכשה כפולה" היא לא אולטימטיבית על ידי מאגר המידע... אפשר למנוע אותה עם בדיקות לא מודרניות. יותר קל ובטוח עם המאגר. אבל אני צריך לדעת מה אני משלם?" שאל איתן. "זליגה של המאגר היא גרועה מאסון צ'רנוביל", טוען איתן. "ביום שיסתובבו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים ויסחרו, הדבר ישנה את פניה של החברה. אני מתפלא שגורמי הביטחון לא נותנים את דעתם על הנושא. מדובר בסכנה גדולה מאוד לחברה בישראל ומדובר בדבר בלתי הפיך", טען בלהט איתן.
הנהלת איגוד האינטרנט הישראלי ומומחה אבטחה, טוען כי הוספת ביומטריה לתיעוד ממשלתי היא דבר רצוי, אך השימוש בביומטריה הוא לא פתרון קסם. שקמוני טוען כי אין תוספת כוח בהקמת מאגר, ואין בו צורך כדי למנוע זיופים או הרכשה כפולה. אפשר למנוע הרכשה כפולה על ידי ביטול תעודות קודמות. הנזק בדליפת המאגר הוא נזק בלתי הפיך, הזהיר שקמוני. נדרש כשל אחד בלבד, כדי שהמידע הביומטרי של כל תושבי המדינה ייחשף ותיקונו ייארך בין 80 ל-90 שנה.
חברת הוועדה, חברת הכנסת פרופ' יולי תמיר, אמרה בדיון כי הדבר שהכי מדאיג אותה הוא מספר הנושאים שהושארו לתקנות שיקבע החוק. "אני חוששת שההפרדה בין החוק לכללים תביא לחוסר תשומת לב הראויה מצד הציבור", אמרה תמיר. "יש כאן פירצה מאוד מאוד מדאיגה. אני לא בטוחה שאני שקטה שהם (שר הפנים - נ.ל.) יקבעו את הכללים והתקנות. כשאתה מביא חקיקה, שחלק מהותי ממנה לא הוגדר – אתה פורץ כאן את המערכת באופן שלהערכתי הוא מאוד מסוכן".
חבר הכנסת ניצן הורוביץ, שהוסה בתחילת הדיון על ידי יושב הראש שטרית, כאשר ניסה לשאול את גלס שאלות, הסב את תשומת לב הנוכחים כי כל חברי הוועדה המשותפת תומכים בחוק - והמצב בעייתי. "הבעיה שהקמת מאגר עלול לגרום נזק בלתי הפיך", טוען הורוביץ. "לך תפצה אנשים על הנזק שייגרם להם. לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת. מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי, ואנחנו לא כל כך מסכנים בתחום של הגירת מידע. יש כאן יכולות אדירות לגורמי השלטון ויכולות מתקדמות", אמר חבר הכנסת מטעם מרצ."
השר איתן: "דליפה ממאגר ביומטרי אחיד לכל תושבי המדינה - מסוכנת פי עשרה מאסון צ'רנוביל"
30.6.09 יהודה קונפורטס "אנשים ומחשבים" (pdf)
"ויכוח חריף פרץ בדיון המשותף לוועדות הפנים והמדע והטכנולוגיה, שהמשיכה לדון היום (ג') בהצעת חוק הביומטריה של ח"כ מאיר שטרית ● לדברי השר איתן, הוא לא משוכנע שנעשו כל המהלכים שימנעו זליגת מידע - שיכולה להיות הרת אסון ● בתגובה, הטיח ח"כ שטרית: "אתה מהלך אימים לשווא על הציבור, בין היתר מחוסר הבנה וחוסר ידיעה של העובדות" ● דורון שקמוני, יועץ אבטחה: אין הכרח להקים מאגר מרכזי.
איתן אמר, כי סביר להניח שגם אם החוק יאושר לאחר דיונים מעמיקים בכנסת, יש סיכוי סביר שהוא יגיע לבג"צ. לדבריו, תפקידה של הוועדה הוא למצוא איזונים ופתרונות לשאלות ששופטי בג"צ עשויים להעלות כאשר ידונו בסוגיה. איתן קרא לחברי הוועדה המשותפת ולמומחים שזומנו אליה, שלא להיכנס לדיון עם דעות קדומות, להאזין לכל ההשלכות שיש לחוק ולזכור שבמקרה של תקלה - מדובר בנזק בלתי הפיך. בנקודה זו פרץ ויכוח בין השר איתן לבין ח"כ מאיר שטרית, יו"ר הוועדה, שהטיח בו, כי הוא זורע פחד והיסטריה בציבור ללא כל סיבה, וכי חלק מדבריו נובעים מחוסר בידיעת הפרטים והכרת החוק. השר איתן נשאר בדעתו, ואמר, כי יש לפנות לאנשי טכנולוגיה כדי למצוא דרכים להפריד פיסית בין המאגרים, על מנת למנוע אפשרות גישה של אדם אחד לכל המאגר.
דורון שקמוני, יועץ לאבטחת מידע וחבר הנהלת איגוד האינטרנט אמר, כי אין שום קשר בין תהליך הנפקת התעודה הדיגיטלית לבין המאגר המרכזי: "הזיקה שמנסים ליצור בנושא זה היא מלאכותית. לכאורה, אין זה מחויב המציאות להקים מאגר מרכזי לצורך יישום הביומטריה, בין היתר מפני שלכל תושב במדינת ישראל יש מספר תעודת זהות, וניתן לשלוט בקלות על מציאות שבה לא יונפקו שתי תעודות לאותו המספר", אמר שקמוני. הוא הסכים עם השר איתן, שהזהיר מפני הסכנות הטמונות בהקמת מאגר ביומטרי, "בין היתר מפני שאנחנו לא ידועים כמצטיינים במיוחד בשמירה על מאגרי מידע". "
התנגדות עזה לחוק המאגר הביומטרי בדיון בכנסת
30.6.09 אור הירשאוגה ב"הארץ"
"האם "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים", הידוע יותר בשם "חוק המאגר הביומטרי", מתחיל להזיז לנבחרי העם? תחילתו של החוק מעורר המחלוקת ביוזמה של יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ מאיר שטרית, בעת שכיהן כשר הפנים.
בדיון הראשון שנערך היום בוועדה משותפת לוועדות הפנים והמדע בעיצוב החוק כבר סערו הרוחות. בפעם הראשונה בכנסת עלו קריאות נגד הקמתו של המאגר הביומטרי. "זליגה של המאגר גרועה מאסון צ'רנוביל", טען מיכאל איתן, השר לשירות ציבורי, והוסיף כי "ביום בו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים יסחרו פני החברה ישתנו. מדובר בסכנה גדולה לחברה בישראל ובדבר בלתי הפיך".
התנגדות מסויימת לחוק הגיעה גם מכיוונם של יולי תמיר וניצן הורוביץ. תמיר הביעה תהיות על הכללתם של כללים ותקנות שטרם נוסחו בהצעת החוק. "לאשר החלטה במהירות שמתבקשת כרגע זה יהיה בלתי אחראי", היא אמרה. הורוביץ התייחס ישירות לנחיצות הקמתו של המאגר. "לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת", אמר הורוביץ, "מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי"."
"האם "חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים", הידוע יותר בשם "חוק המאגר הביומטרי", מתחיל להזיז לנבחרי העם? תחילתו של החוק מעורר המחלוקת ביוזמה של יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ מאיר שטרית, בעת שכיהן כשר הפנים.
בדיון הראשון שנערך היום בוועדה משותפת לוועדות הפנים והמדע בעיצוב החוק כבר סערו הרוחות. בפעם הראשונה בכנסת עלו קריאות נגד הקמתו של המאגר הביומטרי. "זליגה של המאגר גרועה מאסון צ'רנוביל", טען מיכאל איתן, השר לשירות ציבורי, והוסיף כי "ביום בו תקליטורים עם טביעות אצבע ותווי פנים של האזרחים יסחרו פני החברה ישתנו. מדובר בסכנה גדולה לחברה בישראל ובדבר בלתי הפיך".
התנגדות מסויימת לחוק הגיעה גם מכיוונם של יולי תמיר וניצן הורוביץ. תמיר הביעה תהיות על הכללתם של כללים ותקנות שטרם נוסחו בהצעת החוק. "לאשר החלטה במהירות שמתבקשת כרגע זה יהיה בלתי אחראי", היא אמרה. הורוביץ התייחס ישירות לנחיצות הקמתו של המאגר. "לא לחינם המילה מאגר היא זו שמעוררת את המחלוקת", אמר הורוביץ, "מאגר כזה לא קיים במדינות אחרות בעולם החופשי"."
הכנסת אישרה דין רציפות - שטרית מנסה עוד מחטף
הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק. ברוב של 66 ח"כ נגד 10 (ראו דיווח של אהוד קינן ב-ynet)
ח"כ שטרית מנסה לנצל את ההזדמנות ומבקש להעביר את הדיון בהצעת החוק לועדת המדע שבראשותו. היו"ר רבלין שמכיר את תקנון הכנסת, אומר לו שעליו לפנות בעניין זה לועדת הכנסת.
.
כמו שכבר אמרנו: שטרית לוקח את המאגר הביומטרי באופן אישי - המהלך הנוכחי הוא בלתי ראוי.
בזמנו, כשהיה שר הפנים והביא את הצעת החוק לממשלה ולכנסת, הוא ביקש מהכנסת "להעבירה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" (דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).
אז מה קרה פתאום שעכשיו הוא אומר "בזמנו העברתי אותו לוועדת החוקה, אף-על-פי שזה לא המקום שלו, המקום הטבעי שלו הוא ועדת המדע". פתאום הוא נזכר ש"זה לא המקום שלו"? למה מה?
.
ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי. לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.
..
קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.
קריאה לפעולה - לקראת דיון שתקיים הכנסת בשבוע הבא
.פנו לחברי הכנסת ובקשו מהם להגיש התנגדות ולהשתתף בדיון שתקיים הכנסת בבקשה להחיל "דין רציפות" על הצעת החוק הביומטרי.
12.5.09 ביום ד' שעבר, הודיעה הממשלה לכנסת, כי היא מבקשת להחיל דין רציפות על הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי. על פי החוק, הצבעה על "רציפות" היא תנאי להמשך טיפול בהצעת החוק, שהכנסת הקודמת לא השלימה את הליכי החקיקה שלהם.
.
אין ספק שהממשלה בחרה בעיתוי "מושלם" לחדש את ההליכים להקמתו של הקמת מאגר ביומטרי מסוכן - בדיוק ביום שבו קבע מבקר המדינה, ש"יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"
.
בתוך שבועיים, כלומר - עד ליום ד' הבא (20.5.09) יכולים חברי הכנסת להגיש התנגדות ולהרשם לדיון.
.
למרות שרוב הסיכויים שהרוב הקואליציוני יאשר את בקשת הממשלה (שאז תעבור הצעת החוק לדיון בועדת החוקה של הכנסת), חשוב מאוד שיתקיים במליאה דיון קולני, ושחברי כנסת יתריעו בפני המליאה ובפני הציבור כולו על הסכנות הגדולות הטמונות בהקמת מאגר ביומטרי.
.
פנו לחברי ולחברות הכנסת - ובקשו מהם להתנגד לחוק האח הענק, למאגר ביומטרי, ולשלטון שיודע כול.
.
את רשימת הח"כים תמצאו כאן (הקלקה על שם תוביל אתכם לפרטי קשר).
את הפנייה אפשר לפתוח כך:
לכבוד ח"כ ...
אני פונה אליך בבקשה שתתנגד לבקשת הממשלה לחדש את הדיון בהצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי רגיש ומסוכן (הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט 2008; הדיון בהחלת רציפות על הצעת החוק צפוי בשבוע הבא)
וכאן אפשר להביא טיעונים קצרים, שאותם תוכלו לקחת ממכתבים שונים שכבר פורסמו בעניין זה - כאן או באתר no2bio (אפשר להשתמש בנוסח הקצר שמציעים שם; ואפשר להוסיף פסקאות נוספות).
.
להלן נוסחים לדוגמא (אפשר לשנות, לאלתר, להוסיף - מה שתמצאו לנכון):
.
מאגר המידע הביומטרי, שמתוכנן על פי הצעת החוק, עתיד לכלול טביעות אצבע ותמונה "ביומטרית" של כלל תושבי ישראל. מדובר במאגר רגיש מאין כמוהו, אשר אין לו אח ורע באף מדינה בעולם החופשי, והוא טומן בחובו סכנה ל"נזק בלתי הפיך לאזרחים" כפי שנאמר במפורש בהצעת החוק. חשוב להזכיר בקשר זה, כי רק בשבוע שעבר קבע מבקר המדינה כי "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה."
(כאן אפשר להפנות לכמה לינקים שתבחרו מכאן: ynet, דיווח ב"הארץ", ד"ר עומר טנא, סקירה על ממצאי הדו"ח). .
..
מעבר לסכנות הטמונות בדליפה או בשימוש לרעה במאגר הביומטרי, הקמתו תחולל שינוי דרמטי ומסוכן ביחסים שבין המדינה לבין אזרחיה, ותרכז בידי המדינה כוח עצום ורב, שישבש את האיזונים והבלמים המבטיחים את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט..אל מול הסכנות הגדולות ניצבות מטרות מצומצמות בהיקפן, שניתן להשיגן באמצעים אחרים, פוגעניים הרבה פחות, כפי שהדבר נעשה במדינות דמוקרטיות אחרות.
כאן אפשר להפנות, למשל, לדיווח של אהוד קינן ב-ynet: "המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי" ; מכתב של המועצה להגנת הפרטיות - לינק;
.
. .גם משרד הפנים מאשר בדברי ההסבר להצעת החוק, שהמאגר אינו נחוץ כדי להלחם במכת הזיופים של ת"ז. מדינות דמוקרטיות שמנפיקות תעודות זהות ביומטריות, נמנעות מהקמת מאגר ביומטרי.
.אנא הודע/הודיעי למזכירות כנסת על התנגדות לבקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, והצבע/הצביעי נגדה במהלך הדיון במליאה.
שיטרית לוקח את המאגר הביומטרי באופן אישי
12.5.09 חבר הכנסת מאיר שיטרית, שבהיותו שר הפנים הגיש לכנסת את הצעת החוק להקמת המאגר הביומטרי, וניסה להריץ אותה בהליך בזק בתקופת הפגרה, אינו נח ממקום מושבו באופוזיציה. אחד הדברים הראשונים שהוא עשה, היה להגיש הצעת חוק זהה בנוסח להצעת החוק הממשלתית: הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט–2009.
ההצעה הונחה אתמול על שולחן הכנסת.
במקביל מפעיל ח"כ שיטרית לחצים כדי להעביר את הטיפול בהצעת החוק הממשלתית לטיפול ועדת המדע, שבראשה הוא עומד. זהו מהלך מוזר ביותר, בהתחשב בעובדה שבהיותו שר, עמד ח"כ שיטרית על כך שהטיפול בהצעת החוק יעבור לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (ראו דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שיטרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).
מהלך זה, בכל הכבוד, היה נכון וראוי: הגם שהצעת החוק נוגעת בעניינים, הנוגעים גם לסמכויותיהן של ועדות אחרות (ועדת הפנים, למשל, מוסמכת לדון, בין היתר, בכניסה לישראל, במרשם האוכלוסין ובאזרחות - נושאים מרכזיים בהצעת החוק; ראו סעיף 13(א)(5) לתקנון הכנסת), הרי שההשלכות שיש לה על זכויות היסוד החוקתיות ועל המשטר הדמוקרטי הן הרות גורל ומשקלן עולה לאין שיעור על היבטיה האחרים.
לא ברור מה גרם לשיטרית לשנות את דעתו, אבל יש טעם לפגם בכך שהצעת חוק שהוגשה על ידו בהיותו שר, תטופל על ידו כמחוקק: ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי.
לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.
קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שיטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.
ההצעה הונחה אתמול על שולחן הכנסת.
במקביל מפעיל ח"כ שיטרית לחצים כדי להעביר את הטיפול בהצעת החוק הממשלתית לטיפול ועדת המדע, שבראשה הוא עומד. זהו מהלך מוזר ביותר, בהתחשב בעובדה שבהיותו שר, עמד ח"כ שיטרית על כך שהטיפול בהצעת החוק יעבור לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (ראו דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שיטרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).
מהלך זה, בכל הכבוד, היה נכון וראוי: הגם שהצעת החוק נוגעת בעניינים, הנוגעים גם לסמכויותיהן של ועדות אחרות (ועדת הפנים, למשל, מוסמכת לדון, בין היתר, בכניסה לישראל, במרשם האוכלוסין ובאזרחות - נושאים מרכזיים בהצעת החוק; ראו סעיף 13(א)(5) לתקנון הכנסת), הרי שההשלכות שיש לה על זכויות היסוד החוקתיות ועל המשטר הדמוקרטי הן הרות גורל ומשקלן עולה לאין שיעור על היבטיה האחרים.
לא ברור מה גרם לשיטרית לשנות את דעתו, אבל יש טעם לפגם בכך שהצעת חוק שהוגשה על ידו בהיותו שר, תטופל על ידו כמחוקק: ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי.
לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.
קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שיטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.
המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי
7.5.09, אהוד קינן ב-ynet מדווח על דיון, שהתקיים הבוקר באונ' תל אביב בהנחייתו של ד"ר מיכאל בירנהק, בהשתתפות נציגי הכנסת, הממשלה ואנשי חוק ואקדמיה. במפגש נידונו היבטי הפרטיות של החוק, וכן המצב החוקי של מאגרים ומסמכי זיהוי ביומטריים בעולם, על פי מסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת.
נטלתי חלק בדיון, ולהלן כמה דברים שנאמרו - לפי הדיווח של קינן עם תוספות והתאמות שלי:
עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת החוקה של הכנסת הצביעה על הסעיף שקובע ש"לא ייעשה שימוש במאגר", אבל מייד לאחר מכן מונה סייגים שונים, שהם בעצם העיקר - המאגר נועד לשמש לא רק את משרד הפנים לצורך רישום אוכלוסין אלא גם את משטרה והשב"כ.
דסי גרינברג מהמטה ללוחמה בטרור, אמרה שעמדתם העקרונית של המטה ושל שירותי הביטחון היא שהם יכולים לפעול גם ללא מאגר - הם לא ממש חייבים אותו, והוא מציב סכנות, אבל אפשר לחיות איתן, ולכן אם המשטרה כל כך רוצה - שיהיה.
נטלתי חלק בדיון, ולהלן כמה דברים שנאמרו - לפי הדיווח של קינן עם תוספות והתאמות שלי:
עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת החוקה של הכנסת הצביעה על הסעיף שקובע ש"לא ייעשה שימוש במאגר", אבל מייד לאחר מכן מונה סייגים שונים, שהם בעצם העיקר - המאגר נועד לשמש לא רק את משרד הפנים לצורך רישום אוכלוסין אלא גם את משטרה והשב"כ.
דסי גרינברג מהמטה ללוחמה בטרור, אמרה שעמדתם העקרונית של המטה ושל שירותי הביטחון היא שהם יכולים לפעול גם ללא מאגר - הם לא ממש חייבים אותו, והוא מציב סכנות, אבל אפשר לחיות איתן, ולכן אם המשטרה כל כך רוצה - שיהיה.
"הדאגות לגבי אבטחת המאגר מבוססות על המציאות, אומר יורם הכהן ראש הרשות למשפט וטכנולוגית מידע במשרד המשפטים. 'בניגוד למרשם אוכלוסין, מידע ביומטרי שהולך לאיבוד זה טוטאל לוס. לא ניתן לתקן את זה אם זה הולך לאיבוד. לא ניתן לשנות מידע ביומטרי של אדם', הוא אומר, 'האתגר של אבטחת המידע הוא עצום, והכלל אומר שאם אין לך מידע לא צריך לאבטח אותו'.
"המאגר הזה הולך לדלוף, זה ברור לכולנו”, פוסק פרופ' אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ותיאר תרחיש לפיו ניתן יהיה להפליל אנשים על ידי לקיחת טביעות אצבע. “אני לא רואה שום דרך שאפשר להגן על מאגר כזה".
עו"ד אבנר פינצ'וק מציע לחכות ליישום של חוקים ומאגרים דומים במדינו אחרות בעולם לפני היישום שלו בישראל לאור הרקורד העלוב, לדבריו, שעולה מדו"ח המבקר.
* * *
מידע חשוב ומדאיג שהתברר במהלך המפגש: מסתבר שח"כ מאיר שיטרית, מי שהריץ בחיפזון ובאגרסיביות את הצעת החוק בהיותו שר הפנים, ומשמש עתה כיו"ר ועדת המדע של הכנסת, ביקש להעביר את הדיון בהצעה לועדה שבראשותו. מדובר בהצעת חוק שיש לה השלכות חמורות על זכויות הפרט ועל הדמוקרטיה וראוי לדון בה בועדת החוקה. אגב, כשהגיש את הצעת החוק לכנסת, ביקש שיטרית שהיא תידון בועדת החוקה. הצעות חוק כל כך רגישה - זה לא עניין אישי של ח"כ כזה או אחר. בשערורייה הזו ננסה לטפל מחר.
והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעות האצבע שלנו
6.5.09 שוב איני מצליח להתאפק ושם בכותרת גניבה ספרותית מיהונתן קלינגר.
.
לאחר שמבקר המדינה קבע, שמשרד הפנים נכשל באופן חמור בהגנה על פרטיותם של אזרחי המדינה, יש לעצור לאלתר את המהלכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי (לסקירה שלי; לדיווחים ב-ynet, הארץ, ולרשימה של ד"ר עומר טנא).
.
ממצאיו של מבקר המדינה חמורים כשלעצמם, אבל גם מעוררים חרדה לנוכח פעילותו הנמרצת של משרד הפנים להקים מאגר מידע ביומטרי, שיכלול את טביעות האצבע ותמונות בסטנדרט ביומטרי של אוכלוסיית מדינת ישראל.
.
בהצעת החוק שהגיש לכנסת אישר משרד הפנים את החששות בקשר למאגר, ואומר שהקמתו יוצרת סיכונים רבים, ו"עלולה לגרום לתושב נזק בלתי הפיך". בשל סכנות אלו נמנעו מדינות מערביות אחרות להקים מאגר ביומטרי, ואולם משרד הפנים מתעקש שביכולתו להחזיק את המאגר המסוכן, ומבטיח לתת"מענה אבטחתי הולם לסיכון הצפוי מהקמת המאגר, דבר שיקטין ביותר את פוטנציאל הפגיעה בזכויות" (ראו דברי הסבר לסעיף 8 להצעת החוק).
.
דו"ח מבקר המדינה מהיום מלמד שההבטחות הללו של משרד הפנים הן החלטות נבובות וסתמיות. במשך שנים מפגין משרד הפנים יכולת עלובה ביותר בהגנה על מאגרי מידע רגישים הרבה פחות. ללא ספק נדרשת מידה רבה של תעוזה וחוצפה כדי לדרוש מאיתנו, האזרחים, להסכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי רגיש, שגם לשיטת משרד הפנים עלול לגרום לנו "נזק בלתי הפיך" המסקנה החד משמעית שיש להסיק מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום, היא הליקויים החמורים שמצא מבקר המדינה בתחום אבטחת המידע במשרד הפנים, בקשר למאגר מידע רגיש הרבה פחות.
.
ראו עוד: הודעה של האגודה לזכויות האזרח ולמכתב שהוצאנו לשר הפנים, ח"כ אלי ישי.
/
.
לאחר שמבקר המדינה קבע, שמשרד הפנים נכשל באופן חמור בהגנה על פרטיותם של אזרחי המדינה, יש לעצור לאלתר את המהלכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי (לסקירה שלי; לדיווחים ב-ynet, הארץ, ולרשימה של ד"ר עומר טנא).
.
ממצאיו של מבקר המדינה חמורים כשלעצמם, אבל גם מעוררים חרדה לנוכח פעילותו הנמרצת של משרד הפנים להקים מאגר מידע ביומטרי, שיכלול את טביעות האצבע ותמונות בסטנדרט ביומטרי של אוכלוסיית מדינת ישראל.
.
בהצעת החוק שהגיש לכנסת אישר משרד הפנים את החששות בקשר למאגר, ואומר שהקמתו יוצרת סיכונים רבים, ו"עלולה לגרום לתושב נזק בלתי הפיך". בשל סכנות אלו נמנעו מדינות מערביות אחרות להקים מאגר ביומטרי, ואולם משרד הפנים מתעקש שביכולתו להחזיק את המאגר המסוכן, ומבטיח לתת"מענה אבטחתי הולם לסיכון הצפוי מהקמת המאגר, דבר שיקטין ביותר את פוטנציאל הפגיעה בזכויות" (ראו דברי הסבר לסעיף 8 להצעת החוק).
.
דו"ח מבקר המדינה מהיום מלמד שההבטחות הללו של משרד הפנים הן החלטות נבובות וסתמיות. במשך שנים מפגין משרד הפנים יכולת עלובה ביותר בהגנה על מאגרי מידע רגישים הרבה פחות. ללא ספק נדרשת מידה רבה של תעוזה וחוצפה כדי לדרוש מאיתנו, האזרחים, להסכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי רגיש, שגם לשיטת משרד הפנים עלול לגרום לנו "נזק בלתי הפיך" המסקנה החד משמעית שיש להסיק מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום, היא הליקויים החמורים שמצא מבקר המדינה בתחום אבטחת המידע במשרד הפנים, בקשר למאגר מידע רגיש הרבה פחות.
.
ראו עוד: הודעה של האגודה לזכויות האזרח ולמכתב שהוצאנו לשר הפנים, ח"כ אלי ישי.
/
מבקר המדינה: "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"
משרד הפנים דוחף להקמתו של מאגר ביומטרי רגיש ומבטיח שידע לשמור עליו, אבל דו"ח מבקר המדינה, מלמד שהמשרד אינו עומד במשימות פשוטות הרבה יותר (לדו"ח המלא; לתקציר).
.
רשות האוכלוסין במשרד הפנים מחזיקה מידע רגיש על כל אחת ואחד מתושבי ישראל – מערכת מידע שהוגדרה כ"קריטית" על ידי גורמי הביטחון במשרד ראש הממשלה. אבל דו"ח מבקר המדינה מלמד על שורה של ליקויים חמורים בשמירת המאגרים, שמעמידים בסכנה את הפרטיות של כל אחת ואחד מאיתנו ואף את הביטחון. נמצא שהמשרד אינו עומד בדרישות בסיסיות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות, כמו למשל מינוי אחראי לאבטחת מידע (עמוד 865) – מחדל שמהווה עבירה פלילית שגוררת אחריה עונש מאסר בן שנה (ראו סעיף 31א(א) וסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות).
.
המחדלים החמורים באבטחת מאגר המידע הביאו לדליפת מאגר מרשם האוכלוסין בשלמותו. מאגר מידע שהוגדר כ"קריטי" מתגלגל ברשת האינטרנט, אבל לפי מבקר המדינה, המשטרה ומשרד הפנים לא שיתפו פעולה כדי לנסות לקדם חקירה בעניין ובסופו של דבר היא נזנחה (עמוד 865 ו-866 תקציר עמוד 194). על רקע זה קובע מבקר המדינה:
.
"יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי המדינה."
.
רק לפני כשנה החל משרד הפנים לנהל מערכת מחשב שיכולה לעקוב אחר השימוש שעושים פקידי רשות האוכלוסין במאגר המידע, אך גם אז לא טרח לעשות בה שימוש שיטתי כדי לוודא שהמאגר אינו מנוצל לרעה מבקר המדינה בדק ומצא ששאילתות מידע רבות נעשו באמצעות סיסמאות של משתמשים מורשים, שנפטרו או ששהו בחו"ל, כלומר, שגורמים בלתי מורשים נכנסים למערכת באמצעות סיסמאות שהועברו או נגנבו (עמוד 866). עוד הסתבר, שפקידים מורשים מציגים שאילתות חוזרות ונשנות על אנשים מפורסמים, ועל פני הדברים מנצלים את המאגר לצרכים שאינם קשורים לביצוע עבודתם:
.
"משרד מבקר המדינה מעיר, שיש לראות בחומרה את המחדלים שנמצאו בתחום השימוש בשאילתות. הצעדים שמשרד הפנים נקט לתיקון המצב הינם חלקיים בלבד ועליו ועל האחראים לאבטחת מידע אצל כל לקוח חיצוני שיש לו גישה למאגר המידע, בין היתר, לבדוק אם כל השאילתות היו לצורכי העבודה. אם יימצא שמשתמשים אלה הציגו שאילתות שלא לצורכי עבודה, יש לנקוט נגדם בצעדים משמעתיים או להגיש תלונה במשטרה." (עמוד 867)
.
בדיקה שיטתית של מערך אבטחת המידע של מרשם האוכלוסין ("סקר סיכונים") העלתה ממצאים חמורים נוספים "החושפים את המערכת לסיכונים … מהותיים בתחום אבטחת המידע ותפעול המערכות". לגבי ליקויים מסויימים מציין מבקר המדינה כי הם מהווים "סיכון ביטחוני ובטיחותי כאחד". יצויין, כי מטעמים בלתי ברורים הטיל משרד הפנים מגבלות על הבדיקה וקרוב לוודאי שאם היה מאפשר לבצע אותה כהלכה היינו עדים לממצאים קשים עוד יותר (עמוד 868).
.
ראו עוד:
המבקר: כישלון חמור בהגנה על פרטיות האזרחים - אהוד קינן ynet 6.5.09
מידע אישי על אזרחי המדינה חשוף לפריצות במחשבי משרד הפנים וביטוח לאומי - ליאור דטל, הארץ 6.5.09
ד"ר עומר טנא הפקרת מידע במשרד הפנים - הארץ 12.5.09
הירשם ל-
רשומות (Atom)
