מאגר ביומטרי זה לא גאדג'ט

15.12.08 - אבנר פינצ'וק (גרסה מלאה למאמר שהתפרסם היום ב-ynet):
.
לכל מי ששואל אני חוזר ומסביר, שאנחנו לא טכנופובים. הטכנולוגיה יכולה להביא ברכה לפרטים ולחברה, אבל היא גם עלולה להזיק. מה שעושה את כל ההבדל זה מחשבה תחילה והסדרה קפדנית של השימוש שייעשה בטכנולוגיה. אבל במדינת ישראל ממהרים: למאגר ביומטרי מהסוג שמשרד הפנים מבקש להקים, צפויות להיות השלכות קשות על זכות היסוד לפרטיות, ולטענת מומחים לאבטחת מידע – גם על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור (ראו, למשל, ד"ר מיכאל בירנהק, וגם בדברי ההסבר להצעת החוק). החלטה על מהלך כה מורכב ושנוי במחלוקת, מצריכה לימוד מעמיק ודיון ציבורי. במקומות מסודרים, כמו בבריטניה למשל, דנים בנושא כבר מספר שנים ועדיין לא התקבלה שם הכרעה.
.
אבל אצלנו? שועטים קדימה: אחרי שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במחטף ציבורי, הודיע השר שיטרית בשבוע שעבר, שהוא "יותר מנחוש" להעביר את הצעת החוק המסוכנת כבר במהלך הפגרה. זאת למרות שבימים אלה חברי הכנסת והציבור מרוכזים במערכת הבחירות, ואינם פנויים לדיון רציני ביוזמה הביומטרית (ראו פניות המועצה להגנת הפרטיות והאגודה לזכויות האזרח ורשימות קודמות כאן).
.
קלות דעת מאפיינת גם פרויקט טכנולוגי אחר שמריץ משרד הפנים - בחירות ממוחשבות. גם כאן מדובר בעסק לא פשוט והתקלות שהתגלו בשבועות האחרונים בפריימריז במפלגת העבודה, או בליכוד מגלות רק קצה קרחון של הבעיות שעלולות לצוץ משימוש נמהר בטכנולוגיה. כפי שמסביר, למשל, אור הירשאוגה: "ליתרונות המרובים של בחירות ממוחשבות נלוות דאגות חדשות. התקשורת בארה"ב מציינת חדשות לבקרים מחקרים שונים שתוצאותיהם מצביעות על כשלי אבטחה של הבחירות הממוחשבות, הנובעים מהאוטומציה של התהליך. רוב המחקרים הללו נוגעים לקלות הפריצה לתחנות הממוחשבות להצבעה וליכולת לשתול בהן וירוסים. בבחירות האחרונות בארה"ב דווח על מספר עצום של תקלות שנגעו לאימותן של מערכות ההצבעה. דאגות כאלה לא פסחו גם על ממשלות באירופה: בהולנד, למשל, בחרה הממשלה לבטל מהלך למחשובן של הבחירות במדינה".
.
מכאן לא נובע כמובן, שהטכנולוגיה לא תוכל בעתיד לסייע בהליך ההצבעה האלקטרוני, כמו שחוזה, למשל, ניב ליליאן, אבל לעת הזאת היא "טרם הגיעה לפרקה, וככל הנראה יעברו מספר שנים לפני שתאומץ באופן נרחב במחוזותינו בבחירות כלליות". אלא שבמשרד הפנים כבר החליטו על המודל הטכנולוגי של בחירות ממוחשבות בישראל, ודוחפים אותו קדימה.
.
בחודש יולי השנה התכנסה בטכניון קבוצה של מדעני מחשב, ולאחר שלמדה על תוכנית הבחירות הממוחשבות של משרד הפנים היא התריעה מפני סכנותיה (ראו: אהוד קינן ynet). לאחר שמשרד הפנים התעלם מהם, פנו המדענים לציבור: "אם אתם מרגישים שהתהליך של מעבר לבחירות נטולות נייר נעשה בחופזה וללא הדיון הציבורי המתבקש, פעלו וחתמו על המכתב נגד החקיקה המוצעת".
.
"בחופזה"? "ללא דיון ציבורי" – זה בדיוק מה מה שקורה גם עם היוזמה הביומטרית. אבל עושה רושם שלשר שיטרית אין סבלנות למומחים: בשבוע שעבר, בעקבות כשלון הפריימריז הממוחשבים בליכוד, הוא התראיין אצל יעל דן בגל"צ, ואמר ש"זה ממש מביש שבישראל, מעצמת הייטק, נכשלים עם דבר כל כך אלמנטרי ופשוט של קיום בחירות". וכשנשאל שמא הוא נוקט בקו יומרני מדי השיב: "שיהיה לבריאות, אני איש שמקדם בחירות ממוחשבות… היו תקלות בפריימריז? זה מצחיק…".
.
ואז ביקשה המראיינת להעלות לשידור את ד"ר אלון רוזן, מרצה למדעי המחשב, ואחד מקבוצת החוקרים, שהזהירה מפני מהלכים נמהרים. אבל שיטרית הפטיר "כן, נפגשתי איתם, שמעתי אותם…" ונעלם מהקו – אולי הספיק לשר ממומחים ואולי מערכות התקשורת של גל"צ אינן משוכללות כמו מערכת ההצבעה האלקטרונית של משרד הפנים.
.
איני מתיימר להיות ידען גדול בטכנולוגיה, אבל גם השר שיטרית אינו כזה, למרות "ההשכלה האקדמית המיוחדת שלו". המעט שאני יכול לעשות זה להקשיב למומחים בתחום ולנסות לקיים בעזרתם דיון מלומד וזהיר לפני שמחליטים האם וכיצד נשתמש בטכנולוגיה בצורה מועילה וללא נזקים.

בחירות ממוחשבות או מאגר ביומטרי הם לא גאדג'טים. גם אני שמעתי שישראל היא "מעצמת היי-טק", כמו שאומר השר שיטרית. אבל השאלה שעומדת על הפרק אינה מה אנו מסוגלים לעשות אלא מה ראוי נעשה, ועל כן הכרעה חברתית רציונאלית בשאלות מוסריות וחוקתיות היא תנאי מוקדם והכרחי לניצול של טכנולוגיה, הן במקרה של בחירות ממוחשבות והן במקרה של המאגר הביומטרי.
.
למקורות נוספים על בחירות ממוחשבות ראו בתחתית הרשימה המקבילה ב-pratiut.com.
.

6 תגובות:

Shaffer אמר/ה...

אני מבין את טענתך ומסכים איתה, אך בכל זאת יש לי בעיה עם מספר נושאים שהועלו כאן. הראשון, שאין להשוות טכנולוגיה אחת באחרת, והעובדה שהצבעות אלקטרוניות רוויות תקלות אינה מבציעה על כך שהמאגר הביומטרי יהיה גם הוא, רק מעצם זה שגם הוא טכנולוגיה. שנית, ויותר עקרונית, מדוע הנך מבטל לחלוטין את רעיון המאגר הביומטרי, ולא את מתכונתו הנוכחית? הרי ציינת שהטכנולוגיה המוצעת כאן היא הבעייה המרכזית, בניגוד לעיקרון. יש להחליט. ולבסוף, מנין הידיעה על בתי החולים? דוא"ל משולח בלתי מוכר? אשמח לדעת את מקורו.

תודה רבה ובהצלחה,
עמרי שפר

האח הקטן אמר/ה...

עמרי, אין כאן גזרה שווה בין שתי טכנולוגיות. כמו שאמרתי אני מומחה קטן מאוד בטכנולוגיה. עוד אמרתי שיתכןשביום מן הימים הטכנולוגיה תשתפר וניתן יהיה לבצע בחירות ממוחשבות. כל שאמרתי הוא שאצלנו נחפזים להשתמש בטכנולוגיה לפני שבודקים היטב את כל הבאגים ואת כל ההשלכות וחרף הזהרות חריפות של מומחים בתחום. אני מתנגד למאגר לא רק בגלל הטכנולוגיה שבה רוצים לבנות אותו (וכאמור, לפי מומחים, אין עדיין טכנולוגיה טובה דייה כדי לאבטח מאגר מסוג זה), אני חושב שסכנותיו וחסרונותיו עולים פי עשרות מונים על יתרונותיו.

אנונימי אמר/ה...

מה עם קריאה לחרם על מוצרי hp?

אנונימי אמר/ה...

נפתחפורום לריכוז הפעילויות והעידכונים הקשורים למאגר.
אתם מוזמנים לפורום

http://www.tapuz.co.il/communa/userCommuna.asp?communaID=36078&r=1

אנונימי אמר/ה...

מה יש לאזרח הגון לחשוש ממאגר של טביעות אצבעות? מה, יגנבו לו את האצבע.
סביר להניח שיקשה על פושעים לזייף את תעודת הזהות שלו.
כמומחה לטכנולוגיה אני טוען שהיתרונות גדולים מסכנת הבאגים. באגים ניתנים לתיקון; פשעים אינם ניתנים לתיקון, אלא רק לענישה.
ההיסטוריה הוכיחה לנו שדיקטטורות התקיימו יפה בלא מאגר ביומטרי, וכך טענת "האח הגדול" היא סיסמה נאה אך ריקה מתוכן.

האח הקטן אמר/ה...

לאנונימי. מה יש לאזרח הגון לחשוש? סתם דוגמא: כוחם המשחית של מאגרי המידע http://acri-antibiometric.blogspot.com/2009/11/blog-post_26.html
ואתה יכול ללכת גם למאמר במכון לדמוקרטיה (החל מטקסט לה"ש 95).http://www.idi.org.il/BreakingNews/Pages/148.aspx

No REAL ID