משרד הפנים מעביר מידע אישי לגורמים פרטיים שלא כדין

24.11.08 - משרד הפנים מעביר מידע אישי לגורמים פרטיים שלא כדין. ועכשיו לכו ותתנו להם לנהל מאגר ביומטרי רגיש.

..

בשנת 2004 ניתן פסק דין בעתירת האגודה לזכויות האזרח בעניין העברת מידע ממרשם האוכלוסין (ראו הודעה על פסק הדין), ונקבע, שהעברת מידע ממרשם האוכלוסין לבנקים ולגורמים פרטיים אחרים מהווה פגיעה בפרטיות, ועל כן אין לבצעה ללא היתר בחקיקה. בעקבות זאת חוקקה הכנסת תיקון לחוק מרשם האוכלוסין (ראו הודעה על דיון בוועדת הפנים של הכנסת), שהסדיר את התנאים להעברת מידע לגורמים פרטיים, ובין היתר - התנה אותה בהתקנת תקנות מפורטות.

.

בהתאם לזאת הציע שר הפנים תקנות, ובחודש אוקטובר 2007 אישרה אותן ועדת הפנים של הכנסת. אלא שבבדיקה שערכה האגודה לאחרונה הסתבר, שהתקנות לא פורסמו מעולם ואף לא קיים נוהל של משרד הפנים שמסדיר את הסוגיה. לנוכח זאת דרשנו ממשרד הפנים ב-24.11.08 לחדול מהעברת מידע ממרשם האוכלוסין לגופים הפרטיים (ראו מכתב).

.

חשוב להבהיר - לכאורה מדובר כאן בעניין פורמאלי - חקיקה? תקנות? אבל העניין ה"טכני" הזה, הוא חשוב מאוד, משום שבהעדר כללים מנחים ומחייבים - כל פקיד עושה את הישר בעיניו. בדיונים שנערכו בכנסת על התיקון לחוק ועל התקנות, הוכנסו בהם הוראות חשובות, שמטרתם להבטיח, שהמידע האישי במאגר לא יהיה הפקר, ושהעברתו לגורמים שונים תעשה בצורה מוגבלת ורק בהתאם למטרות הלגיטימיות, שאושרו על ידי הכנסת. זו גם הסיבה שבמהלך ההתדיינות בעתירת האגודה לזכויות האזרח התנגדו אנשי משרד הפנים לדרישה לעגן את העברת המידע בחקיקה - אף אחד לא רוצה שיגבילו אותו, ויפקחו עליו.

.

שוב מתברר, שמשרד הפנים לא נוהג במידע האישי שלנו בצורה זהירה ואחראית. זוהי כמובן רק דוגמא. אבל יחד עם דוגמאות אחרות היא ממחישה לנו, שהגנת הפרטיות ואבטחת מידע אישי אינן מהוות חלק מהתרבות הארגונית במשרד הפנים. ועכשיו לכו ותתנו להם לנהל מאגר ביומטרי.

.

האגודה לזכויות האזרח בפנייה לכנסת - לא למחטף ביומטרי - 20.11.08

עושה רושם שהצעת החוק להקמת מאגר מידע ביומטרי נדחפת על ידי בולדוזר חזק במיוחד. "ההצעה הוגשה ביום ראשון, פורסמה ברשומות, והועברה לחקיקה ביום שלישי" ו"ברור שהחקיקה קודמה והועברה לראש התור" (ראו: הארץ, וגם "החוק הביומטרי נראה כמו מחטף ציבורי"). "מה פשר החיפזון? לא ברור. להצעת החוק יש השלכות קשות על זכות היסוד לפרטיות, היא מורכבת מבחינה טכנולוגית ומינהלית, היא מעוררת שאלות משפטיות-חוקתיות מורכבות, ויש לה השלכות כלכליות, מדיניות וביטחוניות. לציבור יש מה לומר בנושא הזה, ולא היה מקום ל"מחטף ציבורי" (מיכאל בירנהק).

אבל השר שיטרית לא נח לרגע, וחרף הפגרה ומערכת הבחירות הוא פנה אל יו"ר הכנסת ואל יו"ר ועדת החוקה וביקש לקיים דיון מזורז בהצעת החוק במהלך הפגרה, כדי להגיע להצבעה בקריאה שניה ושלישית. בעקבות זאת פניתי בשבוע שעבר בשם האגודה לזכויות האזרח ליו"ר הכנסת, ח"כ דליה איציק ואל יו"ר ועדת החוקה, ח"כ פרופ' מנחם בן ששון, וביקשתי לדחות את בקשות של שר הפנים (למכתב).

מהכנסת נמסר לנו בתגובה, כי בשלב זה אין כוונה לנהל דיון בהצעת החוק.

מחוקקים על אצבע אחת - 17.11.08

אור הירשאוגה "הארץ - The Marker: "הכנסת וממשלת ישראל מציגות: כך מקדמים חוקים בעלי השלכות על חירויות הפרט במהירות בלי דיון ציבורי ראוי, שנייה לפני שהכנסת הנוכחית מסיימת את כהונתה ובחסות תשומת הלב הציבורית שהוסטה למערכות הבחירות בישראל ובארה"ב. "

"איש גם לא ציין בפני חברי הכנסת כי אחת הסיבות שבגינן נבחרו הנתונים הביומטריים כקוד מועדף לזיהוי על ידי הארגון הבינלאומי לתעופה אזרחית, ה-ICAO, וארה"ב, היא מאחר שהוא חוסך את הצורך במאגר מידע משותף.

כיצד קרה, אם כן, שחוק המאגר הביומטרי נהפך בעצם ל'חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים באמצעי זיהוי'? כיצד קרה שמשרד הפנים טורח ומשקיע מאמצים רבים בהעברתו של חוק המחביא בין סעיפיו חוק השייך לפי כל קריטריון לענייניו של המשרד לביטחון פנים?

אז את מי משרת המאגר הביומטרי? את המשרד לביטחון פנים. 'במסגרת תפקידו כשר לביטחון פנים, פנה אבי דיכטר לרוני בר-און בעניין המאגר הביומטרי, בעת ששימש שר הפנים'... לדבריו, המאגר הוא הדרך הוודאית היחידה למנוע הוצאת תעודות זהות כפולות: 'בר-און חשב שזה לא נחוץ, בעיקר בגלל העלות הכבדה. ברגע ששטרית הגיע הוא התחיל לקדם את העניין'...

הבעייה עם המאגר הביומטרי

4.11.08 ד"ר עומר טנא ב"הארץ":

"נשמע מאוד היי-טקי ומתקדם. אז למה רוב המומחים מתנגדים? דברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית מנוסחים לעילא ולעילא ... רואים שהממשלה עשתה שיעורי בית... ואולם, למרות מקצה השיפורים שעברה הצעת החוק מאז פרסום התזכיר, מעורר המאגר הביומטרי בעיות קשות שראוי היה להביא לדיון ציבורי.

.

דיון כזה התנהל בבריטניה במשך שנים עד לחקיקת חוק תעודות זהות מ-2006. בזמן הדיון דחה בית הלורדים לא פחות מארבע פעמים את הצעת הממשלה להקים מאגר ביומטרי. השתיקה סביב ההרצה של הצעת החוק דרך משרדי הממשלה השונים, ואישורה בכנסת ... היא תעודת עניות לשיח הציבורי בישראל.

.

ראשית, המאגר יוצר סכנת אבטחה ראשונה במעלה למדינת ישראל ולאזרחיה. פריצה למאגר הביומטרי או דליפת מידע ממנו עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה במי שהמידע אודותיו דלף. בעוד שמספר כרטיס אשראי אפשר להחליף, טביעת אצבע ותווי פנים מלווים אותנו לאורך כל חיינו. לך תוכיח לממשל האמריקני כי הטרוריסט שהותיר את טביעות האצבע שלך במערכת הוא לא אתה. הרקורד של הרשויות הציבוריות בישראל בעניין זה לא מזהיר. את מאגר מרשם האוכלוסין - גם הוא מאגר ענק תחת השגחת משרד הפנים - אפשר למצוא להורדה באינטרנט; ורק לפני כמה חודשים התבשרנו כי מידע רגיש במיוחד מהמאגר הסודי ביותר של הרשות לאיסור הלבנת הון מצא את דרכו אל שלטונות רוסיה.

.

שנית, החוק אינו פותר את הבעיה העיקרית המעיבה על תוכניות תיעוד ביומטרי: זיוף בשלב ההרכשה הראשונית... שלישית, נראה כי בעוד שהממשלה עשתה את שיעורי הבית המשפטיים, היא לא סיימה לעשות את שיעורי הבית הכלכליים והטכנולוגיים של הפרויקט. האם מישהו יודע כמה בדיוק יעלה החוק? ההערכות בבריטניה נעו בין 5 ל-15 מיליארד ליש"ט (30 עד 90 מיליארד שקל). סכום נאה למימון פרויקט שמטרתו למנוע גניבת זהות. האם הטכנולוגיה מוכנה לפרישה ארצית? ומה היקף שגיאות המערכת - מה שמכונה false positives או false negatives? כשמדובר ב-7 מיליון תעודות, גם אחוז אחד בלבד של טעויות זה 70 אלף אזרחים. שאלות למחשבה ולדיון. ויפה שעה אחת קודם."

דו"ח תקציבי לעלויות הפרויקט הבריטי

1.11.08 - הפרלנמט הבריטי חייב את הממשלה להציג באופן תקופתי הערכות תקציביות על עלות הפרויקט המתוכנן. במסגרת זאת פרסם משרד הפנים בחודש נובמבר הערכה מחודשת של עלויות הפרויקט.

Home office, Identity & Passport Service:

Identity Cards Scheme Cost Report November 2008

Presented to Parliament Pursuant to Section 37 of the Identity Cards Act 2006