15.7.09 מכתב לשר המשפטים ולחברי ועדת השרים לענייני חקירה
.
1. אנו פונים אליך בבקשה שתציע לחבריך לממשלה לבחון מחדש את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ח-2008 (להלן: "הצעת החוק").
2. כידוע לך, בימים אלה מתקיים בועדת המדע של הכנסת דיון מזורז ודחוס בהצעת החוק, שלפיה יוסמך משרד הפנים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים מכל תושבי ישראל ולשלבם במסמכי זיהוי ובמאגר מידע רגיש. גם על פי דברי ההסבר להצעה – בעצם השימוש בנתונים ביומטריים "טמונים גם סיכונים הכרוכים בהגנת פרטיותו של אדם", ומאגר ביומטרי עלול "לגרום לתושב נזק בלתי הפיך".
3. בפתח הדיון הופיע בוועדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר מלכיאל בלס, וסיפר על הלבטים הקשים שהיו לו ולחבריו בנוגע לחוקתיות של החוק המוצע. מר בלס סיפר גם על עבודת מטה ממושכת ומדוקדקת, שערכו משרדי הממשלה כדי להתמודד עם כל הסכנות וההיבטים הסבוכים של ההצעה.
4. אלא שכבר במהלך הדיונים הספורים שקיימה הוועדה הסתבר שוב ושוב, שהצעת החוק מלאה פִרכות וחוסרים מדאיגים. כך, למשל, הסתבר ששלבים קריטיים בתהליך הטיפול בנתונים הביומטריים לא לובנו דיים ולא עוגנו בהצעה; שאין היא מעגנת את האופן שבו יונפקו מסמכי זיהוי (על כל הרגישות שכרוכה בהעברת המידע הדרושה לשם כך); שקיימת אי בהירות לגבי אופן הנפקת דרכונים רשמיים או דרכונים לאזרחים השוהים בחו"ל; משרד האוצר הודיע שעדיין לא נתן את הדעת בשאלת התקצוב של המנגנונים החיוניים לאבטחת המידע הרגיש, וכן הלאה וכן הלאה.
5. מותר להניח שמדובר רק בקצה הקרחון: עמדת הממשלה מיוצגת בוועדה על ידי יושב הראש, ח"כ מאיר שטרית, ועל ידי סוללה של נציגי משרדי הממשלה, שכולם שרים את ההלל על הפרויקט החדש. בשים לב לעדיפות הברורה במידע ובכוח, שיש להם על פני אותם מעטים, שמעלים שאלות ומבקשים הסברים, ניתן להניח שבדיון מאוזן קצת יותר היו מתגלים פִרכות וכשלים רבים וחמורים עוד יותר.
6. החיפזון והבהילות אינם ראויים לדיון בהצעת חוק, שטומנת בחובה סכנות כה רבות לדמוקרטיה ולזכויות האדם. כל פרט והסדר בחוק המוצע עלול להשליך בצורה מהותית על מידת הסכנה והפגיעה בזכויות שיהיו לחוק בעת יישומו, ועל האיזון הראוי בינן לבין התועלות שאותן מבקשים להשיג. במיוחד לא יהא ראוי, שהממשלה תקדם בבהילות את הצעת החוק עתה, לאחר שמסתבר שיש בה חוסרים מהותיים.
7. דיונים מרתוניים דוגמת הדיון שהתקיים במשרד המשפטים השבוע במטרה לסתום פרצות שהתגלעו ולהטליא טלאים בחוק המוצע, אינם תחליף לבחינה חוזרת, מעמיקה ואחראית. בבחינה מעין זו גם תוכל הממשלה להתייחס להצעות חדשות, שעלו במהלך הדיון בכנסת אך נדחו על הסף ולא נדונו, ואשר יש בהן כדי לצמצם את פגיעתו של הפרויקט הביומטרי המוצע.
8. בשולי הדברים, כיוון שהצעת החוק גובשה עוד בטרם נכנסת לתפקיד, אנו מבקשים ממך לשוב ולשקול את עמדתך לגביה (מצ"ב מכתבים שנשלחו בעניין זה לקודמך בתפקיד על ידינו ועל ידי המועצה הציבורית להגנת הפרטיות). מעבר לתוצאות הרות האסון שעלולות להיות לדליפות מידע ביומטרי ולשימושים שיעשו בו שלא כדין, עניין לנו בריכוז משאב מידע וסמכויות מרחיקות לכת בידי רשויות השלטון. איננו חולקים על המטרות החשובות שאתה מופקד על קידומן – שמירה על שלטון החוק, אכיפתו, והגנה על שלום הציבור. ואולם בה במידה אנו מניחים, שכפרקליט וכאזרח אתה ער לסכנותיו של כוח בלתי מרוסן הנתון בידי גורמי אכיפת החוק, ויודע כי לא פעם אך כפסע מפריד בין יעילות לבין עריצות שלטונית.
3 תגובות:
למה לא כתבתם ששיטרית כיהן בעבר כשר פנים, ואז הוא חתם על חוזה בשווי 270 מיליון ש"ח עם חברת HP ? יש כאן ניגוד עניינים. מי שהיה שר בממשלה בעבר עכשיו מקדם את אותו חוק כראש ועדת כנסת. איפה הצד שמנגד? הוא מושתק.
עצם העובדה ששר הפנים חתם על הסכם חברת HP אינה הבעיה. מקובל עלי ששר הפנים מקדם פרויקטים של משרדו, ולצורך כך יחתום על חוזים כדי להוציא את הפרויקט מן הכוח אל הפועל.
ועדיין, יש כאן בעיה מבחינת עקרון הפרדת הרשויות. הכנסת אמורה לבחון ולבקר הצעות חוק של הממשלה, לשאול שאלות קשות, להציע סייגים ושיפורים. קשה מאוד לצפות ממי שגיבש את הצעת החוק בתור שר הפנים, שיעשה זאת בתור חבר כנסת.
נכון, במהלך הדיונים הוכנסו שינויים בהצעת החקיקה, במיוחד לאחר שהתברר שיוזמי החוק לא חשבו על כל מה שצריך היה להיכלל בו. ח"כ שטרית גם אפשר לנו להעלות שאלות והסתגייגויות. אבל הוא סרב לדון בסוגיה המרכזית: האם בכלל צריכים להקים מאגר, והאם התרומה שהוא יתרום למשרד הפנים ולמשטרה היא אכן כל כך רבה, עד ששווה לנו כחברה לשאת ב"מחיר" - מחיר כלכלי, ועוד יותר מזה, מחיר של פגיעה בזכויותינו.
סעיף 6 נראה שמנוסח בלשון המעטה: -
איש אינו יכול לטעון לחפזון ולבהילות, וגם לא להעדר הצרך בבדיקה יסודית.
- לא נראה שבידי הממשלה, או כל גורם אחר המעוניין בקידום החוק - להצדיק בהילות או לחלק על הצרך בפעולה יסודית ביותר ללא כל חיפזון.
- גם הגורמים המעוניינים בקידום החוק ודאי אינם חולקים, ואינם מסוגלים לחלק, על הצרך בבדיקה יסודית למשעי, ועל חשיבותה החורגת של כל הכרעה בנושא, - וניתן להניח כי ודאי אין בידם עילות לזירוז התהליך - אשר גורמו העיקרי ודאי החשש לכשלונם.
- אין המדובר על שאינו "ראוי". - נראה כי שכרה של לשון ההמעטה הננקטת עשוי, ולמעלה מכך - לצאת בהפסדה. - המדובר הינו על הצדקות לדקדקנות - ויתכן אף מופלגת - אשר לא נראה שניתן לחלק עליהן בתום לב ובאמינות, - ומנגד - על העדר כל אפשרות להעלאת עילה או הצדקה סבירה לדחיפות.
- האפשרות לאי אישורו של החוק ע"י הכנסת - הדוחפת ודאי את הממשלה, ואת חה"כ שיטרית - יתכן ועשויה להוות עילה לבדיקה נוספת דוקא - אבל ככל שתהפך בה אינה עשויה להוות עילה לזירוז הליכים תוך ויתור דוקא על כזו.
- לציון מ-26 ביולי: -
לא ברור כיצד יתכן שיו"ר היועדה מסרב לדון בסוגייה המרכזית מבלי שקיים כל כלי שניתן להנקט בנוגע לכך. (אלא במידה והעלה טענה כי נסתיים הדיון בה בשלב מוקדם יותר, או דומה.)
הוסף רשומת תגובה