הכנסת אישרה דין רציפות - שטרית מנסה עוד מחטף

הכנסת אישרה את בקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק. ברוב של 66 ח"כ נגד 10 (ראו דיווח של אהוד קינן ב-ynet)

ח"כ שטרית מנסה לנצל את ההזדמנות ומבקש להעביר את הדיון בהצעת החוק לועדת המדע שבראשותו. היו"ר רבלין שמכיר את תקנון הכנסת, אומר לו שעליו לפנות בעניין זה לועדת הכנסת.

.

כמו שכבר אמרנו: שטרית לוקח את המאגר הביומטרי באופן אישי - המהלך הנוכחי הוא בלתי ראוי.

בזמנו, כשהיה שר הפנים והביא את הצעת החוק לממשלה ולכנסת, הוא ביקש מהכנסת "להעבירה להכנה לקריאה שנייה ולקריאה שלישית לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת" (דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).

אז מה קרה פתאום שעכשיו הוא אומר "בזמנו העברתי אותו לוועדת החוקה, אף-על-פי שזה לא המקום שלו, המקום הטבעי שלו הוא ועדת המדע". פתאום הוא נזכר ש"זה לא המקום שלו"? למה מה?

.

ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי. לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.

..

קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.

בלתי ניתן לזיוף? הנה דוגמא נוספת.

תודה למיכה שפיר, שהעביר לי את הלינק.

קריאה לפעולה - לקראת דיון שתקיים הכנסת בשבוע הבא

פנו לחברי הכנסת ובקשו מהם להגיש התנגדות ולהשתתף בדיון שתקיים הכנסת בבקשה להחיל "דין רציפות" על הצעת החוק הביומטרי.

.
12.5.09 ביום ד' שעבר, הודיעה הממשלה לכנסת, כי היא מבקשת להחיל דין רציפות על הצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי. על פי החוק, הצבעה על "רציפות" היא תנאי להמשך טיפול בהצעת החוק, שהכנסת הקודמת לא השלימה את הליכי החקיקה שלהם.
.
אין ספק שהממשלה בחרה בעיתוי "מושלם" לחדש את ההליכים להקמתו של הקמת מאגר ביומטרי מסוכן - בדיוק ביום שבו קבע מבקר המדינה, ש"יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"
.
בתוך שבועיים, כלומר - עד ליום ד' הבא (20.5.09) יכולים חברי הכנסת להגיש התנגדות ולהרשם לדיון.
.
למרות שרוב הסיכויים שהרוב הקואליציוני יאשר את בקשת הממשלה (שאז תעבור הצעת החוק לדיון בועדת החוקה של הכנסת), חשוב מאוד שיתקיים במליאה דיון קולני, ושחברי כנסת יתריעו בפני המליאה ובפני הציבור כולו על הסכנות הגדולות הטמונות בהקמת מאגר ביומטרי.
.
פנו לחברי ולחברות הכנסת - ובקשו מהם להתנגד לחוק האח הענק, למאגר ביומטרי, ולשלטון שיודע כול.
.
את רשימת הח"כים תמצאו כאן (הקלקה על שם תוביל אתכם לפרטי קשר).

את הפנייה אפשר לפתוח כך:

לכבוד ח"כ ...

אני פונה אליך בבקשה שתתנגד לבקשת הממשלה לחדש את הדיון בהצעת החוק להקמת מאגר ביומטרי רגיש ומסוכן (הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט 2008; הדיון בהחלת רציפות על הצעת החוק צפוי בשבוע הבא)

וכאן אפשר להביא טיעונים קצרים, שאותם תוכלו לקחת ממכתבים שונים שכבר פורסמו בעניין זה - כאן או באתר no2bio (אפשר להשתמש בנוסח הקצר שמציעים שם; ואפשר להוסיף פסקאות נוספות).
.

להלן נוסחים לדוגמא (אפשר לשנות, לאלתר, להוסיף - מה שתמצאו לנכון):

.

מאגר המידע הביומטרי, שמתוכנן על פי הצעת החוק, עתיד לכלול טביעות אצבע ותמונה "ביומטרית" של כלל תושבי ישראל. מדובר במאגר רגיש מאין כמוהו, אשר אין לו אח ורע באף מדינה בעולם החופשי, והוא טומן בחובו סכנה ל"נזק בלתי הפיך לאזרחים" כפי שנאמר במפורש בהצעת החוק. חשוב להזכיר בקשר זה, כי רק בשבוע שעבר קבע מבקר המדינה כי "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה."

(כאן אפשר להפנות לכמה לינקים שתבחרו מכאן: ynet, דיווח ב"הארץ", ד"ר עומר טנא, סקירה על ממצאי הדו"ח). .

מעבר לסכנות הטמונות בדליפה או בשימוש לרעה במאגר הביומטרי, הקמתו תחולל שינוי דרמטי ומסוכן ביחסים שבין המדינה לבין אזרחיה, ותרכז בידי המדינה כוח עצום ורב, שישבש את האיזונים והבלמים המבטיחים את הדמוקרטיה ואת חירויות הפרט.

.

אל מול הסכנות הגדולות ניצבות מטרות מצומצמות בהיקפן, שניתן להשיגן באמצעים אחרים, פוגעניים הרבה פחות, כפי שהדבר נעשה במדינות דמוקרטיות אחרות.

..

כאן אפשר להפנות, למשל, לדיווח של אהוד קינן ב-ynet: "המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי" ; מכתב של המועצה להגנת הפרטיות - לינק;

.

גם משרד הפנים מאשר בדברי ההסבר להצעת החוק, שהמאגר אינו נחוץ כדי להלחם במכת הזיופים של ת"ז. מדינות דמוקרטיות שמנפיקות תעודות זהות ביומטריות, נמנעות מהקמת מאגר ביומטרי.

.

אנא הודע/הודיעי למזכירות כנסת על התנגדות לבקשת הממשלה להחיל דין רציפות על הצעת החוק, והצבע/הצביעי נגדה במהלך הדיון במליאה.

. .

שיטרית לוקח את המאגר הביומטרי באופן אישי

12.5.09 חבר הכנסת מאיר שיטרית, שבהיותו שר הפנים הגיש לכנסת את הצעת החוק להקמת המאגר הביומטרי, וניסה להריץ אותה בהליך בזק בתקופת הפגרה, אינו נח ממקום מושבו באופוזיציה. אחד הדברים הראשונים שהוא עשה, היה להגיש הצעת חוק זהה בנוסח להצעת החוק הממשלתית: הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ט–2009.

ההצעה הונחה אתמול על שולחן הכנסת.

במקביל מפעיל ח"כ שיטרית לחצים כדי להעביר את הטיפול בהצעת החוק הממשלתית לטיפול ועדת המדע, שבראשה הוא עומד. זהו מהלך מוזר ביותר, בהתחשב בעובדה שבהיותו שר, עמד ח"כ שיטרית על כך שהטיפול בהצעת החוק יעבור לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (ראו דברי שר הפנים, ח"כ מאיר שיטרית, ד"כ מיום 29.10.08 עמ' 79, עמ' 82).

מהלך זה, בכל הכבוד, היה נכון וראוי: הגם שהצעת החוק נוגעת בעניינים, הנוגעים גם לסמכויותיהן של ועדות אחרות (ועדת הפנים, למשל, מוסמכת לדון, בין היתר, בכניסה לישראל, במרשם האוכלוסין ובאזרחות - נושאים מרכזיים בהצעת החוק; ראו סעיף 13(א)(5) לתקנון הכנסת), הרי שההשלכות שיש לה על זכויות היסוד החוקתיות ועל המשטר הדמוקרטי הן הרות גורל ומשקלן עולה לאין שיעור על היבטיה האחרים.

לא ברור מה גרם לשיטרית לשנות את דעתו, אבל יש טעם לפגם בכך שהצעת חוק שהוגשה על ידו בהיותו שר, תטופל על ידו כמחוקק: ועדות הכנסת נוהגות לקיים דיון מעמיק בהצעות חוק, לבקש מהממשלה הסברים ומידע לגביהן (לפי סעיף 14(ב) לתקנון הכנסת), לשמוע מומחים ונציגי ציבור, ופעמים רבות, גם אם הן מחליטות לאשר את ההצעות, הן מכניסות בהן שינויים. משימה זו, שיו"ר ועדה נוטל תפקיד מוביל בביצועה, היא אחד הביטויים החשובים לריבונותה של הכנסת ולתפקיד המרכזי שיש לה במערך הבלמים והאיזונים של המשטר הדמוקרטי.

לאור זאת, העברת הצעת חוק לטיפולו של יו"ר ועדה, שקידם אותה בלהיטות בהיותו שר הפנים וכבר גיבש לגביה דעה נחרצת (ראו למשל, דיווח ב"הארץ" 4.12.08 ולפיו הודיע השר שיטרית, כי הוא "יותר מנחוש להעביר את הצעת החוק במהלך הפגרה"; וראה את פנייתנו מיום 20.11.08 ואת פניית המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מיום 4.12.08 אל יו"ר הכנסת הקודמת ואל יו"ר ועדת החוקה), מעיבה על עצמאות שיקול הדעת של הכנסת ועל ריבונותה.

קביעת הוועדה שתדון בהצעת חוק, צריכה להיעשות בהתאם לתחומי עיסוקן ומומחיותן של הוועדות ולא לפי זהות חבר או חברת הכנסת שבראשן. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת היא הפורום הראוי לדיון בהצעת החוק, שיש לה השלכות הרות גורל על זכויות אדם ועל המשטר הדמוקרטי. אין זה ראוי ששיקול זה, שהנחה את הכנסת הקודמת, וכאמור גם את ח"כ שיטרית, יפנה עתה את מקומו לשיקולים בלתי רלבנטיים.

המטה ללוחמה בטרור: לא חייבים מאגר ביומטרי

7.5.09, אהוד קינן ב-ynet מדווח על דיון, שהתקיים הבוקר באונ' תל אביב בהנחייתו של ד"ר מיכאל בירנהק, בהשתתפות נציגי הכנסת, הממשלה ואנשי חוק ואקדמיה. במפגש נידונו היבטי הפרטיות של החוק, וכן המצב החוקי של מאגרים ומסמכי זיהוי ביומטריים בעולם, על פי מסמך שפירסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

נטלתי חלק בדיון, ולהלן כמה דברים שנאמרו - לפי הדיווח של קינן עם תוספות והתאמות שלי:

עו"ד סיגל קוגוט, היועצת המשפטית של ועדת החוקה של הכנסת הצביעה על הסעיף שקובע ש"לא ייעשה שימוש במאגר", אבל מייד לאחר מכן מונה סייגים שונים, שהם בעצם העיקר - המאגר נועד לשמש לא רק את משרד הפנים לצורך רישום אוכלוסין אלא גם את משטרה והשב"כ.

דסי גרינברג מהמטה ללוחמה בטרור, אמרה שעמדתם העקרונית של המטה ושל שירותי הביטחון היא שהם יכולים לפעול גם ללא מאגר - הם לא ממש חייבים אותו, והוא מציב סכנות, אבל אפשר לחיות איתן, ולכן אם המשטרה כל כך רוצה - שיהיה.

"הדאגות לגבי אבטחת המאגר מבוססות על המציאות, אומר יורם הכהן ראש הרשות למשפט וטכנולוגית מידע במשרד המשפטים. 'בניגוד למרשם אוכלוסין, מידע ביומטרי שהולך לאיבוד זה טוטאל לוס. לא ניתן לתקן את זה אם זה הולך לאיבוד. לא ניתן לשנות מידע ביומטרי של אדם', הוא אומר, 'האתגר של אבטחת המידע הוא עצום, והכלל אומר שאם אין לך מידע לא צריך לאבטח אותו'.

"המאגר הזה הולך לדלוף, זה ברור לכולנו”, פוסק פרופ' אלי ביהם, דיקן הפקולטה למדעי המחשב בטכניון, ותיאר תרחיש לפיו ניתן יהיה להפליל אנשים על ידי לקיחת טביעות אצבע. “אני לא רואה שום דרך שאפשר להגן על מאגר כזה".

עו"ד אבנר פינצ'וק מציע לחכות ליישום של חוקים ומאגרים דומים במדינו אחרות בעולם לפני היישום שלו בישראל לאור הרקורד העלוב, לדבריו, שעולה מדו"ח המבקר.

* * *

מידע חשוב ומדאיג שהתברר במהלך המפגש: מסתבר שח"כ מאיר שיטרית, מי שהריץ בחיפזון ובאגרסיביות את הצעת החוק בהיותו שר הפנים, ומשמש עתה כיו"ר ועדת המדע של הכנסת, ביקש להעביר את הדיון בהצעה לועדה שבראשותו. מדובר בהצעת חוק שיש לה השלכות חמורות על זכויות הפרט ועל הדמוקרטיה וראוי לדון בה בועדת החוקה. אגב, כשהגיש את הצעת החוק לכנסת, ביקש שיטרית שהיא תידון בועדת החוקה. הצעות חוק כל כך רגישה - זה לא עניין אישי של ח"כ כזה או אחר. בשערורייה הזו ננסה לטפל מחר.

והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעות האצבע שלנו

6.5.09 שוב איני מצליח להתאפק ושם בכותרת גניבה ספרותית מיהונתן קלינגר.
.
לאחר שמבקר המדינה קבע, שמשרד הפנים נכשל באופן חמור בהגנה על פרטיותם של אזרחי המדינה, יש לעצור לאלתר את המהלכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי (לסקירה שלי; לדיווחים ב-ynet, הארץ, ולרשימה של ד"ר עומר טנא).
.
ממצאיו של מבקר המדינה חמורים כשלעצמם, אבל גם מעוררים חרדה לנוכח פעילותו הנמרצת של משרד הפנים להקים מאגר מידע ביומטרי, שיכלול את טביעות האצבע ותמונות בסטנדרט ביומטרי של אוכלוסיית מדינת ישראל.
.
בהצעת החוק שהגיש לכנסת אישר משרד הפנים את החששות בקשר למאגר, ואומר שהקמתו יוצרת סיכונים רבים, ו"עלולה לגרום לתושב נזק בלתי הפיך". בשל סכנות אלו נמנעו מדינות מערביות אחרות להקים מאגר ביומטרי, ואולם משרד הפנים מתעקש שביכולתו להחזיק את המאגר המסוכן, ומבטיח לתת"מענה אבטחתי הולם לסיכון הצפוי מהקמת המאגר, דבר שיקטין ביותר את פוטנציאל הפגיעה בזכויות" (ראו דברי הסבר לסעיף 8 להצעת החוק).
.
דו"ח מבקר המדינה מהיום מלמד שההבטחות הללו של משרד הפנים הן החלטות נבובות וסתמיות. במשך שנים מפגין משרד הפנים יכולת עלובה ביותר בהגנה על מאגרי מידע רגישים הרבה פחות. ללא ספק נדרשת מידה רבה של תעוזה וחוצפה כדי לדרוש מאיתנו, האזרחים, להסכים להקמתו של מאגר מידע ביומטרי רגיש, שגם לשיטת משרד הפנים עלול לגרום לנו "נזק בלתי הפיך" המסקנה החד משמעית שיש להסיק מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום, היא הליקויים החמורים שמצא מבקר המדינה בתחום אבטחת המידע במשרד הפנים, בקשר למאגר מידע רגיש הרבה פחות.
.
ראו עוד: הודעה של האגודה לזכויות האזרח ולמכתב שהוצאנו לשר הפנים, ח"כ אלי ישי.
/

מבקר המדינה: "יש לראות בחומרה את כשלונה של רשות האוכלוסין בהגנת ושמירת פרטיותם של אזרחי המדינה"

משרד הפנים דוחף להקמתו של מאגר ביומטרי רגיש ומבטיח שידע לשמור עליו, אבל דו"ח מבקר המדינה, מלמד שהמשרד אינו עומד במשימות פשוטות הרבה יותר (לדו"ח המלא; לתקציר).

.

רשות האוכלוסין במשרד הפנים מחזיקה מידע רגיש על כל אחת ואחד מתושבי ישראל – מערכת מידע שהוגדרה כ"קריטית" על ידי גורמי הביטחון במשרד ראש הממשלה. אבל דו"ח מבקר המדינה מלמד על שורה של ליקויים חמורים בשמירת המאגרים, שמעמידים בסכנה את הפרטיות של כל אחת ואחד מאיתנו ואף את הביטחון. נמצא שהמשרד אינו עומד בדרישות בסיסיות שנקבעו בחוק הגנת הפרטיות, כמו למשל מינוי אחראי לאבטחת מידע (עמוד 865) – מחדל שמהווה עבירה פלילית שגוררת אחריה עונש מאסר בן שנה (ראו סעיף 31א(א) וסעיף 17ב לחוק הגנת הפרטיות).

.

המחדלים החמורים באבטחת מאגר המידע הביאו לדליפת מאגר מרשם האוכלוסין בשלמותו. מאגר מידע שהוגדר כ"קריטי" מתגלגל ברשת האינטרנט, אבל לפי מבקר המדינה, המשטרה ומשרד הפנים לא שיתפו פעולה כדי לנסות לקדם חקירה בעניין ובסופו של דבר היא נזנחה (עמוד 865 ו-866 תקציר עמוד 194). על רקע זה קובע מבקר המדינה:

.

"יש לראות בחומרה את כישלונה של רשות האוכלוסין בהגנת פרטיותם של אזרחי המדינה."

.

רק לפני כשנה החל משרד הפנים לנהל מערכת מחשב שיכולה לעקוב אחר השימוש שעושים פקידי רשות האוכלוסין במאגר המידע, אך גם אז לא טרח לעשות בה שימוש שיטתי כדי לוודא שהמאגר אינו מנוצל לרעה מבקר המדינה בדק ומצא ששאילתות מידע רבות נעשו באמצעות סיסמאות של משתמשים מורשים, שנפטרו או ששהו בחו"ל, כלומר, שגורמים בלתי מורשים נכנסים למערכת באמצעות סיסמאות שהועברו או נגנבו (עמוד 866). עוד הסתבר, שפקידים מורשים מציגים שאילתות חוזרות ונשנות על אנשים מפורסמים, ועל פני הדברים מנצלים את המאגר לצרכים שאינם קשורים לביצוע עבודתם:

.

"משרד מבקר המדינה מעיר, שיש לראות בחומרה את המחדלים שנמצאו בתחום השימוש בשאילתות. הצעדים שמשרד הפנים נקט לתיקון המצב הינם חלקיים בלבד ועליו ועל האחראים לאבטחת מידע אצל כל לקוח חיצוני שיש לו גישה למאגר המידע, בין היתר, לבדוק אם כל השאילתות היו לצורכי העבודה. אם יימצא שמשתמשים אלה הציגו שאילתות שלא לצורכי עבודה, יש לנקוט נגדם בצעדים משמעתיים או להגיש תלונה במשטרה." (עמוד 867)

.

בדיקה שיטתית של מערך אבטחת המידע של מרשם האוכלוסין ("סקר סיכונים") העלתה ממצאים חמורים נוספים "החושפים את המערכת לסיכונים … מהותיים בתחום אבטחת המידע ותפעול המערכות". לגבי ליקויים מסויימים מציין מבקר המדינה כי הם מהווים "סיכון ביטחוני ובטיחותי כאחד". יצויין, כי מטעמים בלתי ברורים הטיל משרד הפנים מגבלות על הבדיקה וקרוב לוודאי שאם היה מאפשר לבצע אותה כהלכה היינו עדים לממצאים קשים עוד יותר (עמוד 868).

.

ראו עוד:

המבקר: כישלון חמור בהגנה על פרטיות האזרחים - אהוד קינן ynet 6.5.09

מידע אישי על אזרחי המדינה חשוף לפריצות במחשבי משרד הפנים וביטוח לאומי - ליאור דטל, הארץ 6.5.09

ד"ר עומר טנא הפקרת מידע במשרד הפנים - הארץ 12.5.09

דו"ח הכנסת: ישראל היחידה בעולם שרוצה ת.ז. ביומטרית - פרט להונג קונג

שחר אילן מדווח בהארץ על הדו"ח אהדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ( (PDF; תמצית שלי כאן).

"בשום מדינה מערבית לא הונהגה עדין תעודת זהות ביומטרית, כפי שמתכננת ישראל לעשות. זאת, למרות שרבות ממדינות המערב מנפיקות דרכונים ביומטריים. המדינה היחידה שבה כן הונהגה תעודה כזו היא הונג קונג. באף מדינה מערבית ודמוקרטית אין מאגר מידע ביומטרי של כלל האזרחים והתושבים, כפי שמתכננת ישראל. כך עולה ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת תחילת הדיונים בחוק תעודות הזהות הביומטריות שיוזם משרד הפנים, ומעורר התנגדות חריפה ביותר של ארגוני זכויות האדם.

... השימוש בת.ז. ביומטריות בעולם כמעט לא קיים, אם כי בכמה מדינות באירופה מתקיים דיון ציבורי בתוכניות להנפקת תעודות כאלו. עם זאת, הולכת ומתרחבת הדרישה לדרכונים ביומטריים. דרכון, בניגוד לתעודת זהות, הוא מסמך שקבלתו התנדבותית בדרך כלל ואין חובה לקחתו. "

סקירה משווה של מרכז מחקר ומידע של הכנסת

מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיחרר סקירה משווה שהוכנה ע"י ליאור בן- דוד ואתי וייסבלאי בנושא: "אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע ממשלתיים" (PDF).

"דומה כי בשנים האחרונות מתרחש תהליך הדרגתי של התרבות הצרכים והמטרות שלשמם הטכנולוגיה הביומטרית משמשת כאמצעי לזיהוי ואימות נתונים על זהותו של אדם; בד בבד, מתרחבות קבוצות האוכלוסין שהשימוש בטכנולוגיה זו מכוון כלפיהן… יובהר כי הנפקת תעודה ביומטרית, דהיינו מסמך שיש בו שבב אלקטרוני ובו נתונים ביומטריים, אינה מחייבת את שימורם של אותם נתונים במאגר מידע מרכזי. מהסקירה עולה כי הכללת טביעה ביומטרית במאגרי מידע לאומיים היא סוגיה הנדונה בשנים האחרונות בכמה מדינות. כיום אין מדינה מערבית ודמוקרטית שבה יש מאגר מידע שבו שמורות טביעות ביומטריות של כלל אזרחי המדינה או תושביה.

… כפי שאפשר להתרשם מן הסקירה שלהלן, בדיון בסוגיות אלו עולות שאלות חשובות, ובהן האם המדינה רשאית לחייב אזרחים ושאינם אזרחים למסור טביעה ביומטרית; האם יש צורך לשמור טביעה ביומטרית במאגר מידע; כמה זמן יישמר המידע הביומטרי; ההגנה על מאגר מידע מסוג זה; למי תהיה גישה למידע ולאילו מטרות.

[בבריטניה]… תוכניות הממשלה עוררו חששות כבדים שנוגעים למידת הדיוק והנכונות של מערכות הזיהוי הביומטריות, לפוטנציאל הפגיעה בהן ולסוגיות של חדירה לפרטיות, וכן לעלויות הכרוכות במימוש התוכניות האמורות. בין השאר נטען כי הטכנולוגיה שמערכות אלו מבוססות עליה טרם נבדקה כהלכה ומאגר המידע שבו שמורים נתוניו של כל מי שמחזיק בתעודת זהות כאמור עלול להפוך ליעד עיקרי לפעילות ביטחונית עוינת…

בועז סנג'רו, "תעזבו את האצבעות"

ד"ר בועז סנג'רו, ראש החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה במרכז למשפט ולעסקים בר"ג, מסביר בכתב העת של לשכת עורכי הדין (גיליון פבר' 09, ע' 85), כיצד מאגר טביעות האצבע מועד להפליל חפים מפשע, ומזהיר מפני הסכנות שצפוי ליצור המאגר הביומטרי שמבקש משרד הפנים להקים. הוא פותח בהפנייה למאמר המערכת של "הארץ" "הליברלי",שהביע התלהבות מהרעיון להקים בישראל מאגר נרחב של טביעות אצבעות וששאל "מי מפחד מטביעות אצבע? ... הזיהוי הוודאי יכול לסייע לאתר חשודים במהירות". האמנם? אומר סנג'רו, תשאלו למשל את עורך הדין האמריקאי ברנדון מייפילד.

בעקבות פיגועי הטרור ברכבת במדריד בשנת 2004, סרק מחשב ה-FBI טביעת אצבע שנמצאה על השק שבו היו הנפצים, ואיתר ואיתר עו"ד אמריקאי בשם ברנדון מייפילד. בדיונים בהארכת מעצרו העידו לא פחות מארבעה מומחים שונים של המשטרה ומומחה עצמאי נוסף, שמונה ע"י בית המשפט, כי קיימת ודאות של 100% שטביעות האצבעות שנמצאו על שק הנפצים הן של מייפילד. כיוון שבמשפט האמריקאי - כמו במשפט הישראלי - לא נדרשת ראייה מסייעת נוספת, קרוב לוודאי שמייפלד היה מורשע ומצטרף לקטגוריה האיומה של הרשעת חפים מפשע אלולא איתרה המשטרה הספרדית את הבעלים האמיתי של טביעות האצבע שנמצאו בזירת הטרור (FBI apologizes to lawyer held in Madrid bombings - MSNBC).

"ועדת חקירה קיבלה מהמומחים האמריקאים לטביעות אצבעות את ההסבר הבא: טביעת האצבעות שנמצאה בזירת הטרור הושוותה למליוני טביעות במאגר. מתוכן בוחר המחשב ב-20 הטביעות הדומה לה ביותר. לפיכך המומחים קיבלו לבדיקתם טביעות שמאוד מאוד דומות לזאת מהזירה; מה הפלא שטעו? סבורני כי 'ההסבר' הזה מדאיג מאוד וממחיש את הבעיה: הרי תמיד יאתר המחשב מתוך המאגר טביעות הדומות לאלו שנמצאו בזירה, גם כשאינן של הפושע האמיתי. וכשטביעות האצבע של הפושע עצמו אינן מצויות במאגר, הסכנה שאדם אחר יזוהה בטעות גדולה עוד יותר. פרט מדאיג נוסף שהתגלה בחקירה הוא שמומחי ה-FBI ידעו שמיייפילד נשוי למוסלמית וייצג אנשים הקשורים לטרור. דבר השפיע על הערכתם את טביעות האצבעות, שהיא - בניגוד לטעות נפוצה - די סובייקטיבית. בעצם מדובר בפרשנות: טביעת אצבע מזירת העבירה בדרך כלל אינה שלמה, ומקובל שהמומחים מסתפקים במספר מסוים של נקודות השוואה. טביעת האצבע שבמחשב היא בעצם לתמונה. הנה כי כן, לפנינו שורה של אפשרויות ממשיות לטעויות. מחקרים שנערכו בשנים האחרנות מוכיחים שהמומחים טועים שוב ושוב. אבד הכלח על האשליה שהזיהוי באמצעות טביעת אצבעות הוא ודאי. אבד - אבל רק בספרות המקצועית. בבתי המשפט חיה, קיימת, בועטת ונושכת התפיסה המיושנת שלפיה מדובר בוודאות. והיא מוליכה כפעם בפעם לעוול הגדול ביותר שגורמת המדינה לפרט: הרשעת חפים מפשע. לפיכך על השאלה 'מי מפחד מטביעות אצבע?' הנני משיב: ראוי לפחד מהקמת מאגר טביעות אצבע בישראל. יש לנו די הרשעות של חפים מפשע גם בלעדיו."

לדברים אלה יש להוסיף גם את מה שאנו יודעים על להיטות היתר להצליח בפיענוח פשעים, זו שמעבירה לא פעם את המשטרה על דעתה ויושרתה. הוסיפו גם את עינוי הדין ועוול, שיגרם לעשרות חפים מפשע, שיעברו חקירות קשות ומשפילות, יידרשו לנדב פרטים על מעשיהם ולנסות להסביר אותם. ולבסוף, הוסיפו את העובדה שטביעות האצבע הסרוקות במאגר, שמתכנן משרד הפנים, יהיו באיכות נמוכה בהרבה מזו של טביעות האצבע המלאות שבמאגר ה-FBI ובמאגרים המשטרתיים. נכון, הפשע גואה, הטרור מאיים - אבל יותר משהוא יסייע להתמודד איתם יביא המאגר הביומטרי המתוכנן לפגיעה אנושה בחפים מפשע.

וירג'יניה הצטרפה ל-11 מדינות שמתנגדות לת"ז ביומטרית

בית הנבחרים של וירג'יניה העביר חוק, הדוחה את תוכנית הממשל הפדראלי להנהגת תעודת זהות ביומטרית. יוזם החוק, סנאטור Ken Cuccinelli אמר, שנשקפת סכנה ממשית מאגירת מידע אישי על ידי המדינה משום ש"כוח שקיים ינוצל תמיד", וכי לוורג'יניה יש זכות להגן על פרטיות אזרחיה. בכך מצטרפת וירג'יניה ל-11 מדינות בארה"ב, שכבר החליטו לדחות את היוזמה הפדראלית. שימו לב - בארצות הברית ובבריטניה מתנהל מאבק על עצם הרעיון של הנהגת תעודת זהות. אצלנו, תעודת זהות נחזית להיות דבר מובן מאליו.

Privacy outweighs REAL ID - StarTribune 13.2.09

משרד הפנים מבטיח שיגן על המידע הביומטרי - בינתיים הוא מעביר מידע אישי בניגוד לחוק

לפני חודשיים כתבתי כאן, שמשרד הפנים מעביר מידע אישי לגורמים פרטיים שלא כדין. עניין שאולי נראה קצת פרוצדורלי ברגע הראשון, אבל הוא ממש ממש לא. בקליפת אגוז - בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון נאלץ משרד הפנים ליזום תיקון לחוק מרשם האוכלוסין, שיעגן את הפגיעה בפרטיות, הכרוכה בפרקטיקה של חיבור הבנקים וגופים פרטיים אחרים on-line למחשב מרשם האוכלוסין.

.

הדיונים שהתקיימו בועדת הפנים של הכנסת סביב הצעת החוק, הוכיחו עד כמה מהותית ולא פרוצדורלית היא ההתנייה, שלפיה כל פגיעה בזכות יסוד חוקתית טעונה עיגון בחוק של הכנסת: חברי הכנסת ובראשם יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר פינס, עברו משפט משפט והכניסו סייגים והגבלות לסמכות הגורפת שביקש משרד הפנים לקנות לעצמו באמצעות החוק שיזם (ראו בפסקה שלישית כאן). בין היתר, נקבע, שהעברת המידע לגורמים פרטיים תתאפשר בכפוף לפרסום תקנות מפורטות, שיאושרו אף הן בוועדה.

.

אלא שמאז חלפה למעלה משנה ותקנות עדיין אין. המשמעות היא אחת: משרד הפנים מעביר מידע אישי לגורמים פרטיים בניגוד לפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון ובניגוד לחוק שהוא עצמו יזם. רק לאחר שהאגודה לזכויות האזרח פנתה בעניין זה למשרד הפנים, נזכרו שם ליזום דיון נוסף בועדת הפנים של הכנסת לצורך אישור התקנות האבודות - כך הודיעה לי עו"ד ענת פישר צין מרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שבמשרד הפנים.

.

ועדיין, כפי שכתבתי למשרד הפנים בתגובה:

.

"אני תוהה ומבקש לדעת, כיצד זה הועבר מידע ממרשם האוכלוסין לגורמים פרטיים במהלך השנה אחרונה בניגוד לפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון ובניגוד לחוק, ומדוע, לכל הפחות, לא פורסמו ההנחיות המנהליות (הגם, שכאמור, חסרות בסיס חוקי), שלפיהן נעשה הדבר.

.

לנוכח זאת, בטרם יבקש משרד הפנים את אישור הכנסת להקמת מאגרי מידע רגישים יותר ממרשם האוכלוסין, כמו, למשל, מאגר ביומטרי של כלל אוכלוסיית ישראל, מוטב שייעשה בדק בית וייבחנו 'התנאים הנוקשים', שבעזרתם מבקש שר הפנים להרגיע את מי שחוששים לפגיעה בפרטיותם (ראו דבריו המצוטטים ב-"תעודות הזהות החכמות יוצאות לדרך", ynet 1.12.08)."

.

ולאנשים הללו ניתן לטפל בטביעות האצבע שלנו?

.

המידע הביומטרי שלנו יהיה "חלק ממרשם האוכלוסין" הדולף

3.1.09. הדיון הפרלמנטרי סביב היוזמה להקים את המאגר הביומטרי עדיין לא החל, אבל משרד הפנים אינו מאבד דקה. בתחילת השבוע פורסם "מכרז צילום ממוחשב וקליטת נתונים ביומטריים מס' 28/2008 ":

.

"משרד הפנים מבקש לקבל הצעות לרכישת מערכת להרכשת תצלומי פנים, דוגמת חתימה ונתונים ביומטריים, והתקנתה בעמדות בלשכות קבלת הקהל של הרשות. המערכת כוללת: מצלמות דיגיטליות, סורקים ממוחשבים, חיישני טביעת אצבע, משטחי חתימה, תוכנה ייעודית לצורך בדיקה של תצלומים דיגיטליים של פנים וטביעות אצבע... אגירה של מידע זה במאגרי המידע של מרשם האוכלוסין כחלק מרשומות האנשים שבמרשם האוכלוסין.

.

מימוש חלקים ממכרז זה מחייב חקיקה בכנסת. תהליך החקיקה צפוי לארוך תקופה מסוימת. ייתכן שבמסגרת תהליך זה ובעקבותיו, יאושרו או לא יאושרו בחקיקה חלקים מהמכרז, כולל שימוש או אי-שימוש ברכיבים מסוימים של הרכשה הביומטרית. ייתכן גם שיבוצעו שינויים מסוימים בדרישות (לרכיבים ו/או לתהליכים המפורטים במכרז)." (ההדגשות שלי - א"פ)

..

בשלב זה שלוש הערות:

.

1. הפרסום מדבר על אגירת המידע "במאגר המידע של מרשם האוכלוסין כחלק מרשומות שבמרשם האוכלוסין". לעומת זאת, בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, נאמר ש"האמצעים והנתונים הביומטריים יישמרו במאגר בנפרד" (בסעיף 8(ב)), שינוהל על ידי "רשות מוסמכת ונפרדת לענין המאגר הביומטרי". ומדוע מאגר נפרד? כי מרשם האוכלוסין מתגלגל ברשת ומשרד הפנים אפילו לא יודע להסביר איך הוא דולף שוב ושוב. במשרד הפנים הבינו שהם בבעיה, ולכן טרחו לשתול הבטחות מרגיעות בדברי ההסבר להצעת החוק: "מכיוון שהמדובר במאגר ייחודי, הכולל מידע ביומטרי רגיש בנוגע לכלל תושבי ישראל, יש להבטיח כי ניהולו ייעשה בידי גורם מקצועי בעל רמת אמינות גבוהה, ובנפרד ממאגרי מידע אחרים, כדוגמת מרשם האוכלוסין." אז נכון שמוקדם עוד להסיק מסקנות על פי הדברים הכלליים שבמכרז, אבל בשלב זה לפחות, לא עושה רושם שיש דגש מיוחד על מאגר "נפרד" כפי שהובטח, להבדיל ממס שפתיים כדי להשתיק את ההתנגדות הציבורית ההולכת וגוברת.

.

2. כדי לדעת אם וכיצד בדיוק מתכוון משרד הפנים להפריד בין המאגר הביומטרי לבין מרשם האוכלוסין יש לעיין במסמכי המכרז. אבל אלה אינם מתפרסמים. הם מוצעים למתמודדים במכרז, תמורת 1000 ש"ח. בפברואר צפוי להתקיים "כנס ספקים" אבל סגור: "השתתפות בכנס הספקים תתאפשר רק לרוכשי המכרז" (סעיף 7.1 להודעה על המכרז). לא ברור מדוע חושבים במשרד הפנים, שהציבור אינו רשאי לעיין במפרט שהוכן לצורך המכרז. כן, יש חוק חופש המידע (ראו, למשל, באתר התנועה לחופש המידע, את דבריו של מי שהיה החשב הכללי ד"ר ירון זליכה על הצורך ב"שימוש מוגבר ברשת האינטרנט, כדי להציג שם מידע על מכרזים ממשלתיים וחוזים"). אבל למה שהרשות תתנדב לתת מידע בלי לנצל את כל ההליכים והסייגים שקיימים בחוק זה? אגב, גם פרטי ההתקשרות עם HP בקשר להנפקת תעודות הזהות לא פורסמו. גם כדי לראות אותם נצטרך, ככל הנראה, לעבור את ההליכים של חוק חופש המידע.

.

3. למרות שבהודעה מצויין, שיתכן ויחולו שינויים בפרטים בעקבות הליכי החקיקה, עדיין, יש טעם לפגם בכך שנכתב מפרט והמכרז יוצא לדרך. כבר יצא לי לא פעם לשמוע (בהקשרים אחרים) שהצעות לבניה שונה של מערכת מחשב אינה אפשרית במערכת המתוכננת. לא שזה בלתי אפשרי לשבת ולתכנן מערכת מחשב שתענה על דרישות, שנוגעות להגנת הפרטיות. אבל כשיש כבר תכנון סגור וחתום, עושים אנשי הרשות את כל שביכולתם להציג אותו כמשהו "אובייקטיבי" שאינו ניתן לשינוי. וכמובן שקל יותר לעשות זאת כאשר פרטי המערכת שכבר תוכננה נמצאים אצלם בכספת ואינם ניתנים לבדיקה ולבחינה על ידי מומחים חיצוניים, וגם אין צורך להסביר אותם להדיוטות, שצריכים להחליט. (בדיוק יצא לשמוע השבוע את ד"ר אלון רוזן, מומחה למחשבים, שאותו הזכרתי בהקשר של בחירות ממוחשבות. קבוצת המדענים שהתריעה מפני התוכניות הקיימות בעניין זה ניסתה לשוא לקבל את פרטי התוכנית. כמו שכבר אמרתי, עושה רושם שבמשרד הפנים אין סבלנות למומחים). ארכיטקטורה של מערכת ממוחשבת אינה נתון "אובייקטיבי", אלא "תרגום" של העדפות ערכיות וחברתיות לשפה הטכנולוגית. המשימה שלנו היא להאבק על כך שההעדפות הערכיות הללו יהיו ראויות. ובשלב ראשון - שההעדפות שהנחו את מי שכתב את המפרט למכרז הזה היו ראויות.

/

והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעת האצבע שלנו 3

25.12.08, יהונתן קלינגר - Intellect or Insannity: והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעת האצבע שלנו
.
"אכן, מדובר 'רק' בחמש תקלות מתוך מיליונים של בדיקות, אולם, כמו כל סיפור טוב, כאשר מוסיפים פרט מידע קטן אחד, כל הסיפור הופך למעניין: החברה שהפעילה את התוכנה שאגרה את הפרטים הרפואיים היא HP. אותה חברה שזכתה לאחרונה במכרז להפעלת מערך תעודות הזהות החכמות וככל הנראה תחזיק את הנתונים הביומטרים של כל אחד מאיתנו. אכן, עשר שנות התנהלות מכרז לא מבטיחות שהוא יהיה חף מבעיות, אבל די ברור כבר היום שאותם אנשים שיחזיקו את המאגר עשויים לפשל... אכן, חברי הכנסת לא צריכים לרדוף אחרי המדליפים או לחפש את הפרצות, הם גם לא צריכים להעסיק עצמם במהי הטכנולוגיה הנכונה על מנת למנוע דליפה של מידע; חברי הכנסת צריכים להיות אמונים על שלום הציבור, וככאלה אסור להם לאפשר את המאגר הביומטרי בישראל."