משרד המשפטים בוחן אפשרות לחוקק חוק שימנע הקמת מאגרים ביומטריים פרטיים

6.1.10 יהונתן ליס ב"הארץ": על רקע השקת השירות החדשני בנתב"ג, שטומן בחובו מאגר ביומטרי, בוחן משרד המשפטים אפשרות לחוקק חוק שימנע הקמת מאגרים ביומטריים פרטיים בישראל. השר מיכאל איתן שוחח לאחרונה עם שר המשפטים, יעקב נאמן, על הצורך בחקיקת חוק מעין זה.... גורם בכנסת שהיה מעורב בהליכי ניסוח החוק הביומטרי אמר היום (רביעי) כי אין שום סיבה שלרשות שדות התעופה יהיה מאגר ביומטרי של אזרחי המדינה, וגם אין בכך שום צורך. "אפשר להפעיל את מערכות המחשב שאמורות להקל על הבידוק הבטחוני גם בלי להקים מאגרי מידע ממוחשבים. מאגרי מידע שכאלה עלולים לדלוף לידיים הלא נכונות ולסכן את ביטחונם של אזרחי המדינה".

הושקה מערכת הבדיקה הביומטרית בנמל התעופה בן גוריון

5.1.10 זוהר בלומנקרנץ ב"הארץ" 5.1.10

בלתי ניתן לזיוף?

מהגרת סינית עברה ניתוח פלסטי לשינוי טביעת אצבע והצליחה להיכנס ליפן (הארץ 9.12.09).
.

בדברי ההסבר להצעת חוק המאגר הביומטרי נאמר: "היתרון בשימוש במאפיינים ביומטריים… מקורו בכך שמידע ביומטרי הוא מידע שאדם 'נושא' עמו באופן תמידי, המהווה חלק ממנו, ואינו משתנה באופן קיצוני לאורך זמן; זאת לעומת מידע מזהה אחר … העלול להיות חשוף לשינויים ולתיקונים במרמה, עם יכולת מוגבלת לגילוי הזיוף."

.

"אינו משתנה"? אינו ניתן לשינוי?

.

לפני שמשחקים עם טכנולוגיה חדשה, יקרה ומסוכנת כדאי לזכור שלכל מנעול יש מפתח.

כוחם המשחית של מאגרי המידע

משהו שכבר קראתי עליו בדיווחים מבריטניה, ונכלל עכשיו בדו"ח של ארגון המייעץ לממשלה : "המשטרה הבריטית עוצרת תושבים רק כדי לצרף דגימות של הד-נ-א שלהם למאגר הגנטי, אולם כלל לא ברור באיזו מידה מאגר זה תורם ליכולת החקירה של המשטרה." (הארץ 25.11.09). כזכור לפני כשנה פסק בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR) שעל הממשלה הבריטית למחוק ממאגר הדי.אן.איי דגימות של אנשים שלא הורשעו (הארץ). אבל לפחות לעת עתה הממשלה מסרבת ומנסה למצוא איזו פשרה - להחזיק דגימות של חפים מפשע לתקופה קצרה יותר מזו הנהוגה היום (guardian, Liberty ).

.

בחודשים האחרונים, במסגרת המאבק במאגר הביומטרי, טענו שוב ושוב: משאבי מידע וכוח מנוצלים לרעה על ידי השלטון. לא שבגלל זה צריכים למנוע מהמשטרה ומגופים שלטוניים אחרים את היכולת למלא את תפקידם. אבל את המשאבים הרגישים הללו צריכים לתת להם "ביד קפוצה".

.

כפי שכתבתי השבוע לצוות השרים שבחן את עניין המאגר הביומטרי: "השאלה איננה רק האם המדינה תצליח לשמור על משאב זה מפני גורמים חיצוניים אלא גם "מי ישמור על השומרים" – השומרים דהיום, והשומרים שיהיו מחר, שעה שאתם כבר לא תהיו בעמדות מפתח שיאפשרו לכם לפקח עליהם. כמו מאגרי מידע ציבוריים אחרים, צפוי גם המאגר הביומטרי להוות מוקד ללחצים חוזרים ונשנים מצד גורמים ציבוריים ופרטיים, שירחיבו את השימושים שייעשו במידע הרגיש (function creep). כך אירע, למשל, למאגר הרגיש של הרשות לאיסור הלבנת הון, שאושר במקור כאמצעי למלחמה בהון השחור, ומאז הורחבו השימושים שנעשים בו והוא משמש בעיקר לחקירת עבירות קלות בהרבה. הרחבת השימושים צפויה לגלוש גם למגזר הפרטי. אגב, הפעם החל התהליך בשלב מוקדם במיוחד: המאגר הביומטרי תוכנן כדי לענות על צרכי משרד הפנים, אבל עוד לפני שהגיע לכנסת כבר הצליחה גם המשטרה להניח עליו את ידה. הרחבת השימושים נעשית פעמים רבות גם בניגוד לדין. כך, למשל, עוד לא יבשה הדיו על חוק נתוני תקשורת, ובועדת החוקה נדהמו לגלות שהמשטרה חורגת מסמכויות המעקב מרחיקות הלכת שהוא מקנה לה. בעשור האחרון פורסמו דו"חות חמורים על חריגות שנעשו בהאזנות סתר. אכן, העובדה שסמכויות מנוצלות לעיתים לרעה, ושכל דמוקרטיה יודעת עליות ומורדות, אינה יכולה לבדה למנוע מתן סמכויות וכלים חיוניים בידי הפקידות וגורמי אכיפת החוק, אבל היא חייבת להוות שיקול במיוחד כאשר מדובר בסמכויות ואמצעים מסוכנים כמו המאגר הביומטרי. לבטח שאין להסתפק באמירות, כמו, למשל (זו של חה"כ מאיר שטרית בדיוני ועדת המדע עמ' 82), "השתכנעתי מדברי המשטרה שאין להם כוונה להשתמש בזה לרעת האזרחים".

הממשלה הבריטית הגיבה ואמרה שהמאגר הוא "כלי חיוני למלחמה בפשיעה" ושבזכותו "נמצא קשר בין יותר מ-410 אלף פשעים עם תוקפים אפשריים". זוהי כמובן אחיזת עיניים - נתון טפשי ולא רלבנטי: איזה קשר "נמצא"? בכמה מקרים אותרו בזכות המאגר תוקפים בפועל - "לא אפשריים"? מתוכם, בכמה מקרים היה מדובר בדגימות של חפים מפשע, שרק אותן תובעים פעילי זכויות אדם (ובית הדין האירופי) למחוק מהמאגר? ועד כמה סייע המאגר במקום שאמצעים אחרים, פוגעניים פחות, לא היו יכולים לעשות זאת? בקיצור: מהי בדיוק התועלת של הפגיעה הקשה בזכויות האדם ועד כמה היא שקולה כנגד המחיר? אם תהיתם איזה דיווחים נקבל כאן בארץ על "הפיילוט" של המאגר הביומטרי - זה מה שנקבל. מי ששולט במאגר הוא ששולט במידע והוא שיכול להפעיל מניפולציה מה נדע ומה לא. וכמו שאמר לי בקריצה חמי פקר, נציג המטה לביטחון לאומי (שדחף בפראות להקמת המאגר בניגוד לעמדת השב"כ והמוסד - ראו "מקור ראשון" 20.11.09): "אתה מכיר פיילוט שאינו מצליח?"
.

נקודה נוספת למחשבה: הכותרת של הדו"ח הבריטי היא:

‘Nothing to hide, nothing to fear’?

קריאה נוספת:

Anna Fairclough "New DNA policy as flawed as the old" Guardian 12.11.09

Police arrest people just to create DNA records, claims ex-officer OutLaw 24.11.09

Graham Fitzgerald " Police 'Making Arrests Just To Get DNA' " SkyNews 24.11.09
Simon Rogers " DNA database: which police force takes the most samples?" Guardian 24.11.09
" FactCheck: black men on the DNA database" Cannel 4 24.11.09
" Police making arrests 'just to gather DNA samples" BBC News 24.11.09

פניה ליו"ר הכנסת: אל תלכו שולל ואל תטעו את הציבור

23.11.09 פניית האגודה לזכויות האזרח אל יו"ר הכנסת:

לפני שבוע, לאחר שהטה אוזן קשבת לרחשי ליבו של הציבור, החליט ראש הממשלה לעכב את ההצבעה על "הצעת חוק המאגר הביומטרי" ולמנות צוות שיבדוק את הנושא מחדש. במקביל מתחת גם אתה ביקורת חריפה על האופן שבו קודמה הצעת החוק עד כה, "בהתחשב בסוגיות המורכבות וכבדות המשקל שכרוכות בה, ובהשלכותיה על זכויות הפרט וצנעת חייו". עוד הוספת, כי "הדיון בוועדות הכנסת אינו מס שפתיים… תפקיד הכנסת הוא לקיים את הדיון המהותי והרחב, ובעניין זה אין שום קיצורי דרך… זוהי פרוצדורה שיורדת למהות" (ראה למשל: מעריב nrg וגלובס מיום 16.11.09).

היום הודיעה לשכת ראש הממשלה, כי צוות הבדיקה ממליץ להבחין "בין הליך הנפקת תעודות זהות חכמות ודרכונים ביומטריים, לבין סוגיית הקמתו של מאגר ביומטרי" ובהתאם לזאת להשהות את הקמת המאגר לתקופה של שנתיים לפחות, אשר במהלכה יוקם "מאגר וולונטרי" (ראה: הודעה באתר משרד ראה"מ 17.11.09).

אלא שהחלטה זו לא נשאה חן בעיני מי שקידמו את המאגר הביומטרי... והפכו את הקערה על פיה: לפי הצעת החוק המתוקנת, שאותה תתבקש הכנסת לאשר בקרוב ייכפה המאגר "הוולונטרי" על תושבי ישראל. כך, למשל, יוכל שר הפנים לשלול דרכון בתקן בינלאומי חדש מתושבים, שלא "יסכימו" להיכלל במאגר "הוולונטרי", ועקב כך יוטלו מגבלות על תנועתם ברחבי העולם (לשם הדוגמא, בקרוב צפוי להיחתם הסכם שיפטור תושב ישראלי מהחובה להקדים ולבקש וויזה בטרם ייסע לארה"ב ובלבד שיציג בשעריה דרכון בתקן האמור).

בבירורים שערכנו היום בכנסת ובממשלה נמסר לנו, כי ועדת המדע צפויה להתכנס בהתרעה קצרה לדיון מזורז, שלאחריו ישוגר החוק המטולא והמצולק לאישור המליאה. לא כך יתמלא החלל שעליו הצבעת, שעה שהלנת על הדיון שהתקיים בכנסת עד כה בנושא המאגר הביומטרי. בית הנבחרים של מדינת ישראל אינו אמור להתנהל כחמ"ל חשאי אחוז תזזית ו"לרקוד" לצלילי חליל של בודדים, המבקשים לקדם חקיקה מורכבת ומסוכנת.

לנוכח הדברים שאמרת בשבוע שעבר, ניתן להניח שגם אתה מסתייג מהאופן שבו ממשיכים לקדם את החוק הביומטרי, וכי תפעל לעצירת מחול השדים שמאפיין את הליך חקיקתו מרגע שהגיע לכנסת (לעניין זה ראה גם מכתבי אליך מיום 10.8.09 ומאמר של ד"ר ניצן ליבוביץ ושלי באתר המכון לדמוקרטיה).

אבל הביקורת על האופן שבו מקודמת היוזמה הלא דמוקרטית, אינה נוגעת רק לפן הפרוצדוראלי, אלא גם למהות (וכלשונך: "זוהי פרוצדורה שיורדת למהות"), ובדברים אלה אני פונה אליך לא רק כיושב ראש הכנסת, אלא גם כחבר כנסת בעל חושים ומצפון דמוקרטיים.

לפני כשבוע עמדה הכנסת לאשר מאגר, הפוגע פגיעה קשה בזכויות אדם ובדמוקרטיה. והנה מסתבר, שבימים הקרובים תתבקש הכנסת לאשר את אותו מאגר ואת אותה פגיעה רק שהפעם יהיה זה במסווה של "וולונטריות".

אל לה לכנסת ללכת שולל ולסייע בהטעיית הציבור: מוטב שתכפו עלינו מאגר מבית מדרשו של "האח הגדול" מבלי לעשות שימוש גם בשפתו המתעתעת - לכנות מאגר כפוי כ"התנדבותי" ולתאר כניעה ללחץ כ"הסכמה".

חוות דעת לצוות השרים לבדיקת המאגר

אתמול (16.11.09), לאחר יום סוער בכנסת, החליט ראש הממשלה לדחות בשבוע את ההצבעה על חוק המאגר הביומטרי. צוות שרים מצומצם שירוכז ע"י מזכיר הממשלה, עו"ד צבי האוזר, יבחן מחדש את הצעת החוק (ראו דיווחים: TheMarker; ynet; וואלה; nrg).

לאור זאת, הוצאנו היום חוות דעת לצוות השרים ובקשנו ממנו להמליץ לממשלה לזנוח את הכוונה להקים מאגר ביומטרי, ולהתחיל לאלתר בהנפקת תעודות זהות "חכמות" ואמינות – דבר שניתן היה לעשות זה מכבר ושאינו מצריך מאגר:

"ההחלטה לכרוך את הקמת המאגר הביומטרי בהנפקת תעודות זהות חדשות ואמינות הייתה שגויה והרת אסון הן משום שבעטייה מתעכבת מזה זמן רב ההנפקה ותושבי ישראל ממשיכים להחזיק בתעודות זהות הניתנות לזיוף בקלות, והן משום שהמאגר הביומטרי כשלעצמו, בעצם הקמתו, מהווה סכנה חמורה לדמוקרטיה ולזכויות אדם ועל פי עדות מומחים – גם לביטחון. עדיין לא מאוחר. גם ללא חקיקה יכול משרד הפנים למהר ולהנפיק תעודות זהות "חכמות". במקרה שבכל זאת יוחלט להזין לשבב שבתעודות החדשות נתונים ביומטריים, עדיין ניתן לעשות זאת באופן מיידי, באמצעות אישור הצעת החוק תוך השמטת ההסדרים הנוגעים להקמת המאגר."

דחייה זמנית או קבורה סופית של המאגר

לפני כשעה נודע שראש הממשלה החליט לדחות בשבוע את ההצבעה על החוק הביומטרי (ynet; nrg;כלכליסט; הארץ) .

יש לקוות שלא מדובר בהשהייה זמנית בלבד, ושחברי הכנסת ושרי הממשלה יתנערו מהמאגר באופן סופי.

האגודה לזכויות האזרח מברכת ומורידה את הכובע בפני נשות ואנשי no2bio ופעילים חברתיים נוספים, בלוגריות ועיתונאים, משפטניות ומדענים, אנשי ציבור וכל מי שפעל וימשיך לפעול נגד היוזמה הביומטרית (ראו בהודעה שהוצאנו לפני שעה).

ראוי גם לברך ח"כים ושרים שנלחמו נגד הזרם. כל רשימה שמית תהיה חלקית ותעשה עוול, אבל אם בכ"ז, ראוי לציין את השר מיקי איתן ואת הח"כים דב חנין וניצן הורוביץ שנלחמו כבר מתחילת הדרך. שרים וח"כים אחרים מהליכוד שהרימו את נס המרד בליכוד - גדעון סער, יוסי פלד, משה יעלון - לבטח היו נוספים. בישראל ביתנו היה זה דוד רותם וכנראה גם חמד עמאר.

בקדימה ניהלה היום דליה איציק קרב איתנים בשטרית. מתנגדים אחרים שידועים לי הם שאול מופז, נחמן שי, יוליה שמאלוב-ברקוביץ. חבל רק שמנהיגת האופוזיציה ח"כ ציפי לבני, שחרתה על דיגלה מחויבות לדמוקרטיה ולזכויות אדם, לא יצאה נגד החוק ואף שקלה להטיל משמעת סיעתית. יש לקוות שעכשיו גם היא תתנער מהמאגר.

עדיין אסור לנוח על זרי הדפנה - השד הביומטרי עלול לחזור. בצד השני ממשיכים ללחוץ (וראו את תהייתו של יהונתן קלינגר ב-TheMarker; ובבלוג שלו - "מה הדיל").

הבוקר הוצאנו קריאה אחרונה לראש הממשלה ולראשי מפלגות העבודה, קדימה, וישראל ביתנו (כל הפניות נמצאות בהמשך הדף הזה באתר האגודה). הנה נוסח המכתב לראש הממשלה:


לכבוד ח"כ בנימין נתניהו, ראש הממשלה.

1. היום תתבקש הכנסת לאשר הקמה של מאגר ביומטרי שאין כמותו באף מדינה דמוקרטית.

2. המאגר אינו נחוץ כדי להלחם במכת הזיוף של תעודות הזהות. נהפוך הוא, כפי שהעיד ח"כ שטרית במהלך דיוני ועדת המדע, רק בשל הרצון לקדם את המאגר עוכבה ההנפקה של תעודות זהות "חכמות" ואמינות. המאגר אף אינו נחוץ לביטחון ואפילו שירותי הביטחון הסתייגו מהקמתו בשם סכנותיו המרובות. וגם המשטרה לא תיוושע מסמכויות מעקב דרקוניות, שיפגעו בעיקר בחפים מפשע.

3. בקווי היסוד חרטה ממשלתך על דגלה את שלטון החוק. זכויות אדם ודמוקרטיה הם חלק בלתי נפרד משלטון החוק והן אינן עולות בקנה אחד עם מאגר ביומטרי ועם שלטון יודע-כול. במדינה דמוקרטית חייב הכוח להיות מוגבל ומבוזר וכך גם המידע האישי שמחזיקה המדינה על אזרחיה.

4. בדבריו בכנסת ציין המשנה ליועמ"ש, כי "בגרמניה הם שמים אמצעים ביומטריים בדרכון אבל אח"כ הם משמידים את התמונה כי הם לא רוצים מאגר מרכזי ויש להם את הסיבות ההיסטוריות שלהם לחשוש מריכוז סמכויות וכוח". אלא שגם לנו מותר ללמוד מההיסטוריה. במיוחד אתה, שעומד בראש תנועה שחוותה בעבר רדיפה ומעקב שלטוני, יודע שלא פעם אך כפסע מפריד בין יעילות לבין עריצות שלטונית.

5. ממשלתך לא יזמה את המאגר הביומטרי וביכולתה לעצור את התהליך הקלוקל שבאמצעותו הוא קודם.

6. אנו קוראים לך ולחברי סיעתך לדבוק בדמוקרטיה ובזכויות האדם להתנער מהמאגר.

מדינת ישראל והחוק הביומטרי, או: כוח המרכז והפוסט-דמוקרטיה

הבוקר פרסם המכון לדמוקרטיה מאמר של ד"ר ניצן ליבוביץ ושלי בנושא המאגר הביומטרי. המאמר עדיין טעון עריכה (לא רואים את הליניקים הרבים ששתלתי מתחת לטקס בהערות השוליים), אבל פורסם כפי שהוא לרגל ההצבעה בכנסת.
בעזרת תיאוריה פוליטית בוחן המאמר את סיפור קידומה של היוזמה הביומטרית בישראל.

"ואכן", אריסטו כותב בפוליטיקה, "המדינה קודמת באופן טבעי לבית ולכל אחד מאתנו, שכן השלם קודם בהכרח לחלקיו: משנהרס הגוף השלם, לא תתקיים עוד רגל ולא יד אלא בשם בלבד, כאילו הדברים אמורים ברגל או ביד של אבן." משל "הגוף השלם" של אריסטו מניח כי כמו הגוף השלם של האדם, היחיד, כך המדינה חייבת להניח את השלם, היינו, את קבוצת האנשים והפוליס, המרכיבים אותה. אם "האדם הוא מטבעו בעל חיים מדיני", כפי שאריסטו מניח, הרי שהוא חייב להשתייך למסגרת פוליטית כלשהי, היות "ומי שמעצם טבעו, ולא בדרך מקרה, אינו שייך למדינה, הלוא הוא אחד משניים: יצור נקלה, או נעלה מאדם." אבל מה קורה במקרה שבו המדינה עצמה מתעקשת לפרק את הגוף השלם של האזרח לחלקיו? האם המשוואה בין הגוף השלם של האזרח והגוף השלם של הגוף הפוליטי נשמרת? ובמידה ולא, האם המדינה עצמה לא הופכת במקרה כזה ל"יד של אבן", כפי שמנסח זאת אריסטו?

.

הנסיון לפרק את מרכיבי הזהות של האזרח לאיברי-איברים מעביר את שאלת היחס הפוליטי בין הגוף האישי והגוף הפוליטי למקום, שאינו בשליטתו או פיקוחו של האינדיבידואל. בעיית החוק הביומטרי, כפי שהיא נראית היום בעולם, מציבה אתגר קשה בפני שוחרי הדמוקרטיה, הפרטיות והבחירה. אבל לפני שנאמר משהו על הבעיה, צריך להסביר ממה היא נובעת: מהו החוק הביומטרי ולמה הוא חורג ממכלול היחס בין אינדיבידואל ושלטון במערכת הדמוקרטית בכלל, ובמדינת ישראל בפרט? יותר מכך, איך ומדוע נוצר דווקא במדינת ישראל חוק שחורג מכל נורמה מוכרת בדמוקרטיות המערביות? האם למבנה הפוליטי בישראל ובמיוחד למצבה המיוחד—לטענת שליטיה—יש קשר לחוק זה? להמשך המאמר

המחטף הביומטרי – דברים בשם אומרם

קריאה של הרגע האחרון לח"כים: התנערו מהיוזמה הביומטרית.

בימים הקרובים יעלה ח"כ שטרית על הדוכן במליאה ויבקש שתתנו אישור להקמת מאגר ביומטרי.

אמרו לא למאגר הביומטרי. הצביעו בעד רוב סעיפי הצעת החוק ונגד סעיף 10 "סעיף המאגר".

המאגר הביומטרי המסוכן הוא המצאה של פקידים, שאינם נושאים באחריות כלפי הציבור. משך שנים הייתה היוזמה תקועה במשרדי הממשלה. הפקידים לא הצליחו לגייס את תמיכת נבחרי הציבור, שהבינו, שמדובר בפרויקט יקר, מסוכן, והעיקר – מעשה שלא יעשה בחברה דמוקרטית.

רק כשהגיע ח"כ שטרית למשרד הפנים הוא חבר לשר דיכטר והחליט להקים מאגר ביומטרי ולהעמיד אותו לרשות המשטרה. כדי "למכור" לכם ולציבור את המאגר הוא כרך אותו בצורך הדחוף להנפיק תעודות זהות חדשות ואמינות. בכך הוא העצים את הנזק שנגרם עקב זיוף תעודות הזהות.

מנסחי הצעת החוק קבעו בה עונש מאסר למי שיסרב לתת טביעת אצבע – גם הם ידעו שמדובר בגזירה שהציבור יתקשה לעמוד בה. זוהי כתובת על הקיר: המאגר הביומטרי הוא חציית קו אדום ביחסים בין המדינה לבין אזרחיה.

אל תגררו אחרי שטרית. השאירו אותו לבד לשאת באחריות למחטף הביומטרי.

הוכיחו לציבור שאתם קשובים לרחשי ליבו.

אמרו לא למאגר הביומטרי.

**********************************************************************

ח"כ שטרית הודה שאפשר להנפיק ת"ז אמינות גם בלי ביומטריה.

ח"כ מאיר שטרית "אני מאמין שהחוק הזה יאפשר לנו להפיק דרכונים, תעודות זהות, לאזרחי ישראל, שאי אפשר יהיה לזייף אותן, או לפחות שיהיה מאוד קשה ומאוד יקר לזייף אותן, לא רק בגלל הביומטריה, אלא גם מסיבות אחרות, גם הנושאים האחרים שהכנסנו לתעודה, שלא מפורטים בחוק ולא כתובים בחוק, שהתעודות יופקו בהרבה הרבה הרבה יותר גבוהה של הגנות, מעבר לביומטריה. הביומטריה זה רק פרט נוסף" (פרוטוקול דיון מיום 23.7.09 עמ' 89).

השר אלי ישי הוטעה לחשוב שהשימוש בביומטריה הוא עניין נלווה וזניח בפרויקט הנפקת תעודות הזהות החדשות

שר הפנים אלי ישי: "אני מודע לכך שהוועדה בראשותו של מאיר שטרית שר הפנים לשעבר מקדמת את החוק של תעודות חכמות ודרכון וכולי. זה דבר חשוב מאוד. זה נדחה אצלי למעלה מעשור… זה מתגלגל כבר 15 שנה. זו בושה וחרפה … סוף סוף זה מגיע לסיומו. והנקודה של הביומטרי היא הערה שכבר העירו את תשומת ליבי מספר אנשים. אני בוחן את העניין…" (הועדה לביקורת המדינה, פרוטוקול דיון מיום 21.7.09, עמ' 4).

במשך תקופה ארוכה היתה היוזמה הביומטרית תקועה. הפקידים שדחפו אותה לא זכו לתמיכת הפוליטיקאים, שידעו שמדובר בפרויקט מסוכן ויקר. רק כשהביע שטרית למשרד הפנים הוא התחיל לדחוף את המאגר ביומטרי.

אודי סלבין, לשעבר עוזר המטה של השר אבי דיכטר: "במסגרת תפקידו כשר לביטחון פנים, פנה אבי דיכטר לרוני בר-און בעניין המאגר הביומטרי, בעת ששימש שר הפנים… בר-און חשב שזה לא נחוץ, בעיקר בגלל העלות הכבדה. ברגע ששטרית הגיע הוא התחיל לקדם את העניין". (אור הירשאוגה "מחוקקים על אצבע אחת" הארץ 18.11.2008)

ח"כ רוני בראון: " אני יודע שהנושא הביומטרי הוא נושא מאוד פרובלמטי. המדינה מנסה ליישם אותו כבר הרבה שנים. מתנגשים פה שני עניינים חשובים מאוד, העניין הביצועי ועניין של השקפות עולם… ליוויתי את הפרויקט הזה גם כשר פנים וגם כשר אוצר, והוא פרויקט יקר." (ועדת הכנסת, פרוטוקול דיון מיום 8.6.09 עמ' 9).

אין מחלוקת שקיים צורך דחוף להנפיק תעודות זהות חדשות ואמינות. אבל שטרית החליט לעכב את ההנפקה כדי שניתן יהיה "להלביש" עליה את המאגר וכך יהיה קל "למכור" לציבור את המאגר

"ח"כ מאיר שטרית: .… יכולתי לעשות לעצמי חיים קלים ולומר שבעצם למה לי מאגר … החלטתי - אפשר להפיק תעודות בלי מאגר מיידית כמעט – כן ללכת להקמת מאגר עם העיכובים בעניין ושזה לא יהיה בקדנציה שלי וזאת מכיוון שאני חושב שהדבר הזה הוא חיוני ונכון. אבנר פינצ'וק: … זה פשוט היה הרבה יותר קל למכור לציבור את זה ולומר שאם לא יהיה מאגר, התעודות שלכם יהיו מזויפות וכך גם הדרכונים שלכם שלא יהיו שווים. היו"ר ח"כ מאיר שטרית: יכול להיות שאתה צודק, אבל אני מעדיף להשלים את העבודה עד הסוף… (ועדת המדע, פרוטוקול דיון מיום 21.7.09 עמוד 26-27).

TheMarker - החוקים שישנו את פני המשפט הישראלי

6.10.09 TheMarker - החוקים שישנו את פני המשפט הישראלי:

תעודת הזהות הביומטרית מרגיזה את המומחים לפרטיות הסיבה לחקיקה: גם אנחנו תמהים מדוע צריך את החוק הזה. מאגר ביומטרי לא קיים בשום מדינה מערבית. משרד הפנים טוען כי המאגר יאפשר למנוע תופעה של זיופי תעודות הזהות הקיימת כיום ואף ישמש בתנאים מסוימים "לצורך גילוי, חקירה או מניעה של עבירות מסוג פשע או לצורך תפיסת עבריינים".

שורה תחתונה: טכנולוגיה יכולה להיות נפלאה לאנשים שמבינים אותה ויודעים להשתמש בה למטרות חיוביות. ספק אם חברי הכנסת שהעלו את ההצעה בקיאים ברזיה של הטכנולוגיה. חבל שילמדו אותם כשכבר יהיה מאוחר מדי.

Shared via AddThis

עמידרור מחפש אבטחת מידע ללא ערכים

בכנס הפורום הישראלי לאבטחת מידע, שהתקיים בשבוע שעבר במרכז הבינתחומי בהרצליה, ניטש ויכוח סוער על המאגר ביומטרי. למרבה הצער, עיקרו של הויכוח התמקד בסכנת ה"דליפה", כלומר, באפשרות שגורמים עוינים ופליליים מחוץ או מבית יצליחו לשים את ידם על המידע שבמאגר.

ההתמקדות ב"דליפה" מחמיצה היבטים מסוכנים לא פחות של מאגר המידע הרגיש והפולשני שמבקשים משרד הפנים והמשטרה להקים. "החוק הביומטרי" קובע שורה של הוראות, שלפיהן יוכלו שוטרים ופקידים אחרים במשרדי הממשלה לעשות שימוש במידע הרגיש. הוראות אלו ניתנות לפרשנות רחבה ויצירתית, וכבר למדנו שמרגע שהסמכויות ניתנות, קשה "לעצור את הסחף" ולהגן על אזרחים תמימים. קשה, למשל, למנוע האזנות סתר מיותרות ולא חוקיות, או חריגה מהוראות החוק, שלפיו מקבלת המשטרה את נתוני התקשורת שלנו ומאתרת את מיקומנו המדויק. לכן כדאי להקשיב למומחים ידועי השם, שמזהירים שהחוק הביומטרי הוא "מדרון חלקלק למדינת משטרה".

כדאי להקשיב למומחים מהאקדמיה למרות דברים שאמר מנחה הכנס שהתקיים בהרצליה: "קשה מאוד" אמר יעקב עמידרור, "למצוא אנשי אקדמיה שמצליחים להתרומם מעל תפישת העולם הערכית ולהביע רק עמדה מקצועית... לא נכון יהיה להגדיר את האקדמיה כאובייקטבית". קשה להבין במה בדיוק מטרידים אנשי האקדמיה את עמידרור, ומאלה ערכים צריך לדעתו איש מקצוע אמין להתעלם. מותר להניח שגם עמידרור פועל בהתאם למדרג ערכים ולהשקפת עולם, שעוצבו במהלך שירותו הממושך במערכת הביטחון, אבל נתפסים על ידו כמשהו "שקוף" או כהנחות יסוד ברורות מאליהן.

"עמדה מקצועית" ו"אובייקטיבית"? זה מן הסתם מה שעמד אל נגד עיניהם של המומחים והגופים, שתכננו והתקינו מערכות ציתות בלתי חוקיות עבור ממשל בוש, והמקצוענים שסייעו לצנזר את האינטרנט בסין. הרטוריקה האנכרוניסטית של עמידרור וההבחנה שהוא עושה בין טכנולוגיה לבין ערכים מטשטשות את המציאות, שבה טכנולוגיות מידע ומערכות מידע משקפות תמיד ערכים ואינטרסים, והן מתוכננות ומעוצבות, לעיתים עד הפרט האחרון, כדי לשרת אותם. זה לא עושים את המומחים למקצועיים פחות, וככל שהם מונחים על ידי ערכים ראויים - לא כמו אלה של הנשיא בוש או של המשטר הסיני – זה גם לא עושה אותם פחות מוסריים. השאלה אינה האם מומחה הוא נטול ערכים, אלא מהם הערכים שמנחים אותו ועד כמה הוא מצליח לתת להם ביטוי בעבודתו.

השקפת עולם היא מרכיב מרכזי גם שעה שמומחים מעריכים את הכדאיות של פרויקט טכנולוגי חדש ובוחנים את חלופותיו. זה נכון תמיד, וזה נכון גם במקרה של המאגר הביומטרי. לממשלה יש צוות מצומצם של מומחים, שתכנן את המאגר הביומטרי, ומכריז עליו עכשיו כעל הפרויקט המתגמל והבטוח ביותר שניתן להעלות על הדעת. אבל השאלה היא – מתגמל ובטוח למי? למשטרה? למשרד הפנים? או גם לנו, האזרחים?

מומחי אבטחת מידע, כמו משפטנים או מומחים אחרים, שמייעצים לממשלה משרתים בראש וראשונה את האינטרסים ואת הצרכים של הלקוח שלהם, כלומר – של המנגנון הממשלתי. התפקיד שלהם הוא לבנות מערכות מידע יעילות, שיסייעו לגופי השלטון בעבודתם ולהבטיח שהמידע הרגיש לא יגיע לגורמים עבריינים. אבל בכך לא די, משום שגם בתוך המנגנון הממשלתי יש לעיתים ניצול לרעה של מידע ושל כוח. האינטרסים והצרכים של השלטון אינם זהים תמיד לאלה של נתיניו. נכון שבמדינה דמוקרטית יש חפיפה מסוימת בין השניים, אבל כל אמנה חברתית וכל משטר דמוקרטי מבוססים על יסוד ההכרה במתח המתמיד שקיים ביניהם.

מבלי שנפקפק ביושרתם ובמקצועיותם של המומחים של משרד הפנים או של המשטרה, אסור לנו להניח שהם "אובייקטיבים" ושעבודתם מנותקת מאינטרסים ומערכים. כשלעצמי אני מעדיף להסתמך על חוקרים ומומחים, שזכו להכרה עולמית, ושמזהירים אותנו מפני המאגר הביומטרי. גם אם ח"כ שטרית סבור שהם "אינם מייצגים את מיטב המוחות בתחום הזה" וגם אם יעקב עמידור חושש שהם אינם מתעלים מעל לערכים. המאגר הביומטרי מסוכן למדינה. הוא מסוכן עוד יותר לאזרחיה.

התפרסם בנוסח שונה במקצת ב-ynet 27.8.09

סיכון ביומטרי : מהמרים על הפרטיות שלנו

29.7.09 עידו באום הארץ דה-מארקר

"השאלה אינה אם זה יקרה, אלא מתי: מתי יהיה כל המידע הביומטרי של אזרחי ישראל גלוי לכל דורש באינטרנט. אפשר להתחיל להמר.

הממשלה הציגה אתמול פתרון שהומצא בערך בעידן האבן (במונחי זמן טכנולוגי) כתרופת פלא לבעיות החמורות שמעורר אחד החוקים המאיימים על פרטיותם של אזרחי המדינה. זהו עוד שלב בשיטת הטלאי על טלאי שבה מתמודדת הממשלה עם הביקורת הקשה על חוק המאגר הביומטרי - חוק חריג בנוף המודעות הגוברת לפרטיות במדינות העולם המערבי.

בשנה החולפת התברר עד כמה נחשלת מדינת ישראל בכל הנוגע לאבטחת מידע פרטי שמצוי בידה. מבקר המדינה חשף לפני חודשים ספורים בלבד את כשלי האבטחה המזעזעים שגרמו לדליפת מאגר המידע של מרשם האוכלוסין במשרד הפנים לאינטרנט. מאגר זה והשימוש בו היו כפופים לחקיקה מחמירה. זה לא הועיל. אין סיבה לחשוב שהממשלה תאבטח טוב יותר את המידע במאגרים אחרים.

החוק החדש אמנם קובע שבע שנות מאסר למי שיעשה במידע מהמאגר שימוש לא חוקי, אבל גם זו בדיחה. המשטרה סגרה את תיק החקירה על דליפת מאגר המידע של מרשם האוכלוסין בשל ריבוי נחקרים. לכן ברור כי העונש אולי נשמע מאיים, אבל הסיכוי לאכיפה אפסי עד גיחוך.

כדי להרגיע אותנו סוכם כי יוקמו שני מאגרים. במאגר שיוקם במשרד ממשלתי אחד יישמרו הנתונים הביומטריים עם קוד מזהה, ובמאגר האחר, שיוחזק במשרד ממשלתי אחר, יישמרו השמות ובצדם הקודים. מי שירצה להשיג נתונים ביומטריים של אדם מסוים ייאלץ לפרוץ לשני המאגרים. כך תצומצם לכאורה סכנת הנזק שבחשיפת המידע - משום שגם אם ידלוף המידע מאחד המאגרים, לא תהיה בו כביכול כל תועלת ללא המידע מהמאגר השני.

ראשית, יש בכך הודאה בלתי נמנעת של המדינה בכך שאין מאגר מידע שחסין מפני דליפות ופריצות. שנית, הפרדת המאגרים תועיל רק עד לרגע שבו ידלוף או ייפרץ אחד המאגרים. מרגע שזה יקרה, דליפת המאגר השני תהיה רק עניין של זמן; ומרגע שכל המידע יהיה גלוי, כבר אי אפשר יהיה להחזיר את הגלגל לאחור - טביעות אצבע אי אפשר להחליף.

הפתרון של מאגרים נפרדים גם אינו מספק מענה לבעיה הבסיסית של מאגרי מידע - זיוף זהות בשלב קליטת המידע. די ברמת תחכום ממוצעת כדי להציג את עצמך בצורה משכנעת ומתועדת בשם אחר, וכך להיכנס למאגר הביומטרי בזהות שאולה או בדויה. אחר כך יצטרך מי שזהותו נגנבה בדרך זו להוכיח באותות ובמופתים שהוא זה הוא, ושהאחר אינו הוא.

גם ההפרדה בין המאגרים אינה כה משמעותית. מי שמעוניין לגנוב טביעות אצבע כדי להשתמש בהן מאוחר יותר לא תמיד צריך לדעת למי בדיוק שייכות הטביעות. לעתים די אם יצליח לברר אם בעליהן הוא גבר או אשה.

אבל עיזבו את כל החששות. כדי להעביר את תושבי ישראל לעידן של תעודות זהות חכמות ודרכונים אינטליגנטיים לא צריך שהמדינה תחזיק בידיה מאגר שמכיל את כל הפרטים הביומטריים של אזרחיה. זה פשוט לא חיוני. "

העולם הבוקר - מיכאל איתן מול אריה בר

אהבתי את הופעתו של מיקי איתן. את זו של אריה בר אהבתי (כמובן) פחות. בתור התחלה, לא אהבתי את הטענה שלו, כאילו המפלגות הן מקור הדליפה של מרשם האוכלוסין. במו אזניי שמעתי את נציגי משרד הפנים מאשרים שהמאגר שמתגלגל באינטרנט הוא רחב ומקיף יותר מהמאגר שקיבלו המפלגות. אז למה להטעות את הציבור ולפזר כזבים?

המשך המאבק נגד המאגר - חדשות הערוץ הראשון

16.7.09 רגע לפני שהחוק הביומטרי מאושר - חדשות הערוץ הראשון בכתבה על הסכנות: מה יקרה למשל אם גורמים עברייניים יצליחו לשים יד על מאגר טביעות האצבע ותצלומי הפנים של כולנו. הנה...

פנייה לשר המשפטים - חקיקה מסוכנת בשיטת הפרטאצ'

15.7.09 מכתב לשר המשפטים ולחברי ועדת השרים לענייני חקירה

.

1. אנו פונים אליך בבקשה שתציע לחבריך לממשלה לבחון מחדש את הצעת חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התשס"ח-2008 (להלן: "הצעת החוק").

2. כידוע לך, בימים אלה מתקיים בועדת המדע של הכנסת דיון מזורז ודחוס בהצעת החוק, שלפיה יוסמך משרד הפנים ליטול אמצעי זיהוי ביומטריים מכל תושבי ישראל ולשלבם במסמכי זיהוי ובמאגר מידע רגיש. גם על פי דברי ההסבר להצעה – בעצם השימוש בנתונים ביומטריים "טמונים גם סיכונים הכרוכים בהגנת פרטיותו של אדם", ומאגר ביומטרי עלול "לגרום לתושב נזק בלתי הפיך".

3. בפתח הדיון הופיע בוועדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מר מלכיאל בלס, וסיפר על הלבטים הקשים שהיו לו ולחבריו בנוגע לחוקתיות של החוק המוצע. מר בלס סיפר גם על עבודת מטה ממושכת ומדוקדקת, שערכו משרדי הממשלה כדי להתמודד עם כל הסכנות וההיבטים הסבוכים של ההצעה.

4. אלא שכבר במהלך הדיונים הספורים שקיימה הוועדה הסתבר שוב ושוב, שהצעת החוק מלאה פִרכות וחוסרים מדאיגים. כך, למשל, הסתבר ששלבים קריטיים בתהליך הטיפול בנתונים הביומטריים לא לובנו דיים ולא עוגנו בהצעה; שאין היא מעגנת את האופן שבו יונפקו מסמכי זיהוי (על כל הרגישות שכרוכה בהעברת המידע הדרושה לשם כך); שקיימת אי בהירות לגבי אופן הנפקת דרכונים רשמיים או דרכונים לאזרחים השוהים בחו"ל; משרד האוצר הודיע שעדיין לא נתן את הדעת בשאלת התקצוב של המנגנונים החיוניים לאבטחת המידע הרגיש, וכן הלאה וכן הלאה.

5. מותר להניח שמדובר רק בקצה הקרחון: עמדת הממשלה מיוצגת בוועדה על ידי יושב הראש, ח"כ מאיר שטרית, ועל ידי סוללה של נציגי משרדי הממשלה, שכולם שרים את ההלל על הפרויקט החדש. בשים לב לעדיפות הברורה במידע ובכוח, שיש להם על פני אותם מעטים, שמעלים שאלות ומבקשים הסברים, ניתן להניח שבדיון מאוזן קצת יותר היו מתגלים פִרכות וכשלים רבים וחמורים עוד יותר.

6. החיפזון והבהילות אינם ראויים לדיון בהצעת חוק, שטומנת בחובה סכנות כה רבות לדמוקרטיה ולזכויות האדם. כל פרט והסדר בחוק המוצע עלול להשליך בצורה מהותית על מידת הסכנה והפגיעה בזכויות שיהיו לחוק בעת יישומו, ועל האיזון הראוי בינן לבין התועלות שאותן מבקשים להשיג. במיוחד לא יהא ראוי, שהממשלה תקדם בבהילות את הצעת החוק עתה, לאחר שמסתבר שיש בה חוסרים מהותיים.

7. דיונים מרתוניים דוגמת הדיון שהתקיים במשרד המשפטים השבוע במטרה לסתום פרצות שהתגלעו ולהטליא טלאים בחוק המוצע, אינם תחליף לבחינה חוזרת, מעמיקה ואחראית. בבחינה מעין זו גם תוכל הממשלה להתייחס להצעות חדשות, שעלו במהלך הדיון בכנסת אך נדחו על הסף ולא נדונו, ואשר יש בהן כדי לצמצם את פגיעתו של הפרויקט הביומטרי המוצע.

8. בשולי הדברים, כיוון שהצעת החוק גובשה עוד בטרם נכנסת לתפקיד, אנו מבקשים ממך לשוב ולשקול את עמדתך לגביה (מצ"ב מכתבים שנשלחו בעניין זה לקודמך בתפקיד על ידינו ועל ידי המועצה הציבורית להגנת הפרטיות). מעבר לתוצאות הרות האסון שעלולות להיות לדליפות מידע ביומטרי ולשימושים שיעשו בו שלא כדין, עניין לנו בריכוז משאב מידע וסמכויות מרחיקות לכת בידי רשויות השלטון. איננו חולקים על המטרות החשובות שאתה מופקד על קידומן – שמירה על שלטון החוק, אכיפתו, והגנה על שלום הציבור. ואולם בה במידה אנו מניחים, שכפרקליט וכאזרח אתה ער לסכנותיו של כוח בלתי מרוסן הנתון בידי גורמי אכיפת החוק, ויודע כי לא פעם אך כפסע מפריד בין יעילות לבין עריצות שלטונית.