הממשלה הבריטית הגיבה ואמרה שהמאגר הוא "כלי חיוני למלחמה בפשיעה" ושבזכותו "נמצא קשר בין יותר מ-410 אלף פשעים עם תוקפים אפשריים". זוהי כמובן אחיזת עיניים - נתון טפשי ולא רלבנטי: איזה קשר "נמצא"? בכמה מקרים אותרו בזכות המאגר תוקפים בפועל - "לא אפשריים"? מתוכם, בכמה מקרים היה מדובר בדגימות של חפים מפשע, שרק אותן תובעים פעילי זכויות אדם (ובית הדין האירופי) למחוק מהמאגר? ועד כמה סייע המאגר במקום שאמצעים אחרים, פוגעניים פחות, לא היו יכולים לעשות זאת? בקיצור: מהי בדיוק התועלת של הפגיעה הקשה בזכויות האדם ועד כמה היא שקולה כנגד המחיר? אם תהיתם איזה דיווחים נקבל כאן בארץ על "הפיילוט" של המאגר הביומטרי - זה מה שנקבל. מי ששולט במאגר הוא ששולט במידע והוא שיכול להפעיל מניפולציה מה נדע ומה לא. וכמו שאמר לי בקריצה חמי פקר, נציג המטה לביטחון לאומי (שדחף בפראות להקמת המאגר בניגוד לעמדת השב"כ והמוסד - ראו "מקור ראשון" 20.11.09): "אתה מכיר פיילוט שאינו מצליח?"
.
נקודה נוספת למחשבה: הכותרת של הדו"ח הבריטי היא:
"ואכן", אריסטו כותב בפוליטיקה, "המדינה קודמת באופן טבעי לבית ולכל אחד מאתנו, שכן השלם קודם בהכרח לחלקיו: משנהרס הגוף השלם, לא תתקיים עוד רגל ולא יד אלא בשם בלבד, כאילו הדברים אמורים ברגל או ביד של אבן." משל "הגוף השלם" של אריסטו מניח כי כמו הגוף השלם של האדם, היחיד, כך המדינה חייבת להניח את השלם, היינו, את קבוצת האנשים והפוליס, המרכיבים אותה. אם "האדם הוא מטבעו בעל חיים מדיני", כפי שאריסטו מניח, הרי שהוא חייב להשתייך למסגרת פוליטית כלשהי, היות "ומי שמעצם טבעו, ולא בדרך מקרה, אינו שייך למדינה, הלוא הוא אחד משניים: יצור נקלה, או נעלה מאדם." אבל מה קורה במקרה שבו המדינה עצמה מתעקשת לפרק את הגוף השלם של האזרח לחלקיו? האם המשוואה בין הגוף השלם של האזרח והגוף השלם של הגוף הפוליטי נשמרת? ובמידה ולא, האם המדינה עצמה לא הופכת במקרה כזה ל"יד של אבן", כפי שמנסח זאת אריסטו?
.
הנסיון לפרק את מרכיבי הזהות של האזרח לאיברי-איברים מעביר את שאלת היחס הפוליטי בין הגוף האישי והגוף הפוליטי למקום, שאינו בשליטתו או פיקוחו של האינדיבידואל. בעיית החוק הביומטרי, כפי שהיא נראית היום בעולם, מציבה אתגר קשה בפני שוחרי הדמוקרטיה, הפרטיות והבחירה. אבל לפני שנאמר משהו על הבעיה, צריך להסביר ממה היא נובעת: מהו החוק הביומטרי ולמה הוא חורג ממכלול היחס בין אינדיבידואל ושלטון במערכת הדמוקרטית בכלל, ובמדינת ישראל בפרט? יותר מכך, איך ומדוע נוצר דווקא במדינת ישראל חוק שחורג מכל נורמה מוכרת בדמוקרטיות המערביות? האם למבנה הפוליטי בישראל ובמיוחד למצבה המיוחד—לטענת שליטיה—יש קשר לחוק זה? להמשך המאמר
קריאה של הרגע האחרון לח"כים: התנערו מהיוזמה הביומטרית.
בימים הקרובים יעלה ח"כ שטרית על הדוכן במליאה ויבקש שתתנו אישור להקמת מאגר ביומטרי.
אמרו לא למאגר הביומטרי. הצביעו בעד רוב סעיפי הצעת החוק ונגד סעיף 10 "סעיף המאגר".
המאגר הביומטרי המסוכן הוא המצאה של פקידים, שאינם נושאים באחריות כלפי הציבור. משך שנים הייתה היוזמה תקועה במשרדי הממשלה. הפקידים לא הצליחו לגייס את תמיכת נבחרי הציבור, שהבינו, שמדובר בפרויקט יקר, מסוכן, והעיקר – מעשה שלא יעשה בחברה דמוקרטית.
רק כשהגיע ח"כ שטרית למשרד הפנים הוא חבר לשר דיכטר והחליט להקים מאגר ביומטרי ולהעמיד אותו לרשות המשטרה. כדי "למכור" לכם ולציבור את המאגר הוא כרך אותו בצורך הדחוף להנפיק תעודות זהות חדשות ואמינות. בכך הוא העצים את הנזק שנגרם עקב זיוף תעודות הזהות.
מנסחי הצעת החוק קבעו בה עונש מאסר למי שיסרב לתת טביעת אצבע – גם הם ידעו שמדובר בגזירה שהציבור יתקשה לעמוד בה. זוהי כתובת על הקיר: המאגר הביומטרי הוא חציית קו אדום ביחסים בין המדינה לבין אזרחיה.
אל תגררו אחרי שטרית. השאירו אותו לבד לשאת באחריות למחטף הביומטרי.
הוכיחו לציבור שאתם קשובים לרחשי ליבו.
אמרו לא למאגר הביומטרי.
**********************************************************************
ח"כ שטרית הודה שאפשר להנפיק ת"ז אמינות גם בלי ביומטריה.
ח"כ מאיר שטרית "אני מאמין שהחוק הזה יאפשר לנו להפיק דרכונים, תעודות זהות, לאזרחי ישראל, שאי אפשר יהיה לזייף אותן, או לפחות שיהיה מאוד קשה ומאוד יקר לזייף אותן, לא רק בגלל הביומטריה, אלא גם מסיבות אחרות, גם הנושאים האחרים שהכנסנו לתעודה, שלא מפורטים בחוק ולא כתובים בחוק, שהתעודות יופקו בהרבה הרבה הרבה יותר גבוהה של הגנות, מעבר לביומטריה. הביומטריה זה רק פרט נוסף" (פרוטוקול דיון מיום 23.7.09 עמ' 89).
השר אלי ישי הוטעה לחשוב שהשימוש בביומטריה הוא עניין נלווה וזניח בפרויקט הנפקת תעודות הזהות החדשות
שר הפנים אלי ישי: "אני מודע לכך שהוועדה בראשותו של מאיר שטרית שר הפנים לשעבר מקדמת את החוק של תעודות חכמות ודרכון וכולי. זה דבר חשוב מאוד. זה נדחה אצלי למעלה מעשור… זה מתגלגל כבר 15 שנה. זו בושה וחרפה … סוף סוף זה מגיע לסיומו. והנקודה של הביומטרי היא הערה שכבר העירו את תשומת ליבי מספר אנשים. אני בוחן את העניין…" (הועדה לביקורת המדינה, פרוטוקול דיון מיום 21.7.09, עמ' 4).
במשך תקופה ארוכה היתה היוזמה הביומטרית תקועה. הפקידים שדחפו אותה לא זכו לתמיכת הפוליטיקאים, שידעו שמדובר בפרויקט מסוכן ויקר. רק כשהביע שטרית למשרד הפנים הוא התחיל לדחוף את המאגר ביומטרי.
אודי סלבין, לשעבר עוזר המטה של השר אבי דיכטר: "במסגרת תפקידו כשר לביטחון פנים, פנה אבי דיכטר לרוני בר-און בעניין המאגר הביומטרי, בעת ששימש שר הפנים… בר-און חשב שזה לא נחוץ, בעיקר בגלל העלות הכבדה. ברגע ששטרית הגיע הוא התחיל לקדם את העניין". (אור הירשאוגה "מחוקקים על אצבע אחת" הארץ 18.11.2008)
ח"כ רוני בראון: " אני יודע שהנושא הביומטרי הוא נושא מאוד פרובלמטי. המדינה מנסה ליישם אותו כבר הרבה שנים. מתנגשים פה שני עניינים חשובים מאוד, העניין הביצועי ועניין של השקפות עולם… ליוויתי את הפרויקט הזה גם כשר פנים וגם כשר אוצר, והוא פרויקט יקר." (ועדת הכנסת, פרוטוקול דיון מיום 8.6.09 עמ' 9).
אין מחלוקת שקיים צורך דחוף להנפיק תעודות זהות חדשות ואמינות. אבל שטרית החליט לעכב את ההנפקה כדי שניתן יהיה "להלביש" עליה את המאגר וכך יהיה קל "למכור" לציבור את המאגר
"ח"כ מאיר שטרית: .… יכולתי לעשות לעצמי חיים קלים ולומר שבעצם למה לי מאגר … החלטתי - אפשר להפיק תעודות בלי מאגר מיידית כמעט – כן ללכת להקמת מאגר עם העיכובים בעניין ושזה לא יהיה בקדנציה שלי וזאת מכיוון שאני חושב שהדבר הזה הוא חיוני ונכון. אבנר פינצ'וק: … זה פשוט היה הרבה יותר קל למכור לציבור את זה ולומר שאם לא יהיה מאגר, התעודות שלכם יהיו מזויפות וכך גם הדרכונים שלכם שלא יהיו שווים. היו"ר ח"כ מאיר שטרית: יכול להיות שאתה צודק, אבל אני מעדיף להשלים את העבודה עד הסוף… (ועדת המדע, פרוטוקול דיון מיום 21.7.09 עמוד 26-27).
שורה תחתונה: טכנולוגיה יכולה להיות נפלאה לאנשים שמבינים אותה ויודעים להשתמש בה למטרות חיוביות. ספק אם חברי הכנסת שהעלו את ההצעה בקיאים ברזיה של הטכנולוגיה. חבל שילמדו אותם כשכבר יהיה מאוחר מדי.
ההתמקדות ב"דליפה" מחמיצה היבטים מסוכנים לא פחות של מאגר המידע הרגיש והפולשני שמבקשים משרד הפנים והמשטרה להקים. "החוק הביומטרי" קובע שורה של הוראות, שלפיהן יוכלו שוטרים ופקידים אחרים במשרדי הממשלה לעשות שימוש במידע הרגיש. הוראות אלו ניתנות לפרשנות רחבה ויצירתית, וכבר למדנו שמרגע שהסמכויות ניתנות, קשה "לעצור את הסחף" ולהגן על אזרחים תמימים. קשה, למשל, למנוע האזנות סתר מיותרות ולא חוקיות, או חריגה מהוראות החוק, שלפיו מקבלת המשטרה את נתוני התקשורת שלנו ומאתרת את מיקומנו המדויק. לכן כדאי להקשיב למומחים ידועי השם, שמזהירים שהחוק הביומטרי הוא "מדרון חלקלק למדינת משטרה".
כדאי להקשיב למומחים מהאקדמיה למרות דברים שאמר מנחה הכנס שהתקיים בהרצליה: "קשה מאוד" אמר יעקב עמידרור, "למצוא אנשי אקדמיה שמצליחים להתרומם מעל תפישת העולם הערכית ולהביע רק עמדה מקצועית... לא נכון יהיה להגדיר את האקדמיה כאובייקטבית". קשה להבין במה בדיוק מטרידים אנשי האקדמיה את עמידרור, ומאלה ערכים צריך לדעתו איש מקצוע אמין להתעלם. מותר להניח שגם עמידרור פועל בהתאם למדרג ערכים ולהשקפת עולם, שעוצבו במהלך שירותו הממושך במערכת הביטחון, אבל נתפסים על ידו כמשהו "שקוף" או כהנחות יסוד ברורות מאליהן.
"עמדה מקצועית" ו"אובייקטיבית"? זה מן הסתם מה שעמד אל נגד עיניהם של המומחים והגופים, שתכננו והתקינו מערכות ציתות בלתי חוקיות עבור ממשל בוש, והמקצוענים שסייעו לצנזר את האינטרנט בסין. הרטוריקה האנכרוניסטית של עמידרור וההבחנה שהוא עושה בין טכנולוגיה לבין ערכים מטשטשות את המציאות, שבה טכנולוגיות מידע ומערכות מידע משקפות תמיד ערכים ואינטרסים, והן מתוכננות ומעוצבות, לעיתים עד הפרט האחרון, כדי לשרת אותם. זה לא עושים את המומחים למקצועיים פחות, וככל שהם מונחים על ידי ערכים ראויים - לא כמו אלה של הנשיא בוש או של המשטר הסיני – זה גם לא עושה אותם פחות מוסריים. השאלה אינה האם מומחה הוא נטול ערכים, אלא מהם הערכים שמנחים אותו ועד כמה הוא מצליח לתת להם ביטוי בעבודתו.
השקפת עולם היא מרכיב מרכזי גם שעה שמומחים מעריכים את הכדאיות של פרויקט טכנולוגי חדש ובוחנים את חלופותיו. זה נכון תמיד, וזה נכון גם במקרה של המאגר הביומטרי. לממשלה יש צוות מצומצם של מומחים, שתכנן את המאגר הביומטרי, ומכריז עליו עכשיו כעל הפרויקט המתגמל והבטוח ביותר שניתן להעלות על הדעת. אבל השאלה היא – מתגמל ובטוח למי? למשטרה? למשרד הפנים? או גם לנו, האזרחים?
מומחי אבטחת מידע, כמו משפטנים או מומחים אחרים, שמייעצים לממשלה משרתים בראש וראשונה את האינטרסים ואת הצרכים של הלקוח שלהם, כלומר – של המנגנון הממשלתי. התפקיד שלהם הוא לבנות מערכות מידע יעילות, שיסייעו לגופי השלטון בעבודתם ולהבטיח שהמידע הרגיש לא יגיע לגורמים עבריינים. אבל בכך לא די, משום שגם בתוך המנגנון הממשלתי יש לעיתים ניצול לרעה של מידע ושל כוח. האינטרסים והצרכים של השלטון אינם זהים תמיד לאלה של נתיניו. נכון שבמדינה דמוקרטית יש חפיפה מסוימת בין השניים, אבל כל אמנה חברתית וכל משטר דמוקרטי מבוססים על יסוד ההכרה במתח המתמיד שקיים ביניהם.
מבלי שנפקפק ביושרתם ובמקצועיותם של המומחים של משרד הפנים או של המשטרה, אסור לנו להניח שהם "אובייקטיבים" ושעבודתם מנותקת מאינטרסים ומערכים. כשלעצמי אני מעדיף להסתמך על חוקרים ומומחים, שזכו להכרה עולמית, ושמזהירים אותנו מפני המאגר הביומטרי. גם אם ח"כ שטרית סבור שהם "אינם מייצגים את מיטב המוחות בתחום הזה" וגם אם יעקב עמידור חושש שהם אינם מתעלים מעל לערכים. המאגר הביומטרי מסוכן למדינה. הוא מסוכן עוד יותר לאזרחיה.
התפרסם בנוסח שונה במקצת ב-ynet 27.8.09
אהבתי את הופעתו של מיקי איתן. את זו של אריה בר אהבתי (כמובן) פחות. בתור התחלה, לא אהבתי את הטענה שלו, כאילו המפלגות הן מקור הדליפה של מרשם האוכלוסין. במו אזניי שמעתי את נציגי משרד הפנים מאשרים שהמאגר שמתגלגל באינטרנט הוא רחב ומקיף יותר מהמאגר שקיבלו המפלגות. אז למה להטעות את הציבור ולפזר כזבים?
16.7.09 רגע לפני שהחוק הביומטרי מאושר - חדשות הערוץ הראשון בכתבה על הסכנות: מה יקרה למשל אם גורמים עברייניים יצליחו לשים יד על מאגר טביעות האצבע ותצלומי הפנים של כולנו. הנה...
