חוק הנתונים הביומטריים – הכצעקתה?

12.8.08 - עו"ד דן אורחוף באתר law.co.il:
.
"... אם מידע יזלוג מהמאגר הביומטרי ויעבור לשימושו הבלתי מורשה של עבריין כלשהו, יוטל על האזרח נטל כמעט בלתי אפשרי להוכיח שהוא לא היה במקום, או שלא ביצע פעולה המיוחסת לו. יתר על כן, מרגע שיגיע נתון ביומטרי לידיים הלא נכונות, שוב לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל אחורנית... העובדה שתהליך ההזדהות יישען על נתונים ביומטריים תשמש כתמריץ לגורמים מפירי חוק לפתח טכנולוגיות זיוף מתאימות. כך, שהשוואה בעת תהליך ההזדהות בין הנתונים בתעודה לנתונים הפיסיולוגיים של המחזיק בה, לא תאתר את הזיוף... מערכות אבטחת מידע אינן יכולות לספק הגנה מוחלטת, ומנגד זליגה כזו יוצרת נזק שקשה עד בלתי אפשרי לתקנו. חכמים אמרו: "מה שאין לי, אינני יכול לאבד". אם לא יוקם המאגר הביומטרי, גם לא תהיה סכנה לשימוש לרעה בנתונים השמורים בו...
.
מה שנעדר מדברי ההסבר הוא החלופות שנבחנו לצורך המלחמה בתופעה הידועה והממוקדת, של עשרות אלפי עבריינים (הידועים כעבריינים) המתדפקים על דלתות משרד הפנים. האומנם אין כל חלופה אחרת, אלא ליצור מאגר רגיש מאין כמוהו, שיהיה מטרה לניסיונות פריצה בלתי פוסקים מצד גורמים עוינים? הנטל להוכיח את מידתיותו של ההסדר המוצע בתזכיר החוק, רובץ לפתחה של הממשלה. נטל זה אף כבד שבעתיים, כיוון שההיסטוריה המתועדת בפסקי דין רבים מלמדת שמידע אישי רגיש דלף בעבר ממאגרי מידע ממשלתיים ואף נמכר על-ידי עובדי ממשלה, תוך הפרה בוטה של החוק. אין פלא, אפוא, שהבטחת הממשלה על יכולתה לאבטח כראוי את המאגר הביומטרי נתקלת בחוסר אמון. ..."
.

אין תגובות:

No REAL ID