שחר אילן מדווח בהארץ על הדו"ח אהדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת ( (PDF; תמצית שלי כאן).
"בשום מדינה מערבית לא הונהגה עדין תעודת זהות ביומטרית, כפי שמתכננת ישראל לעשות. זאת, למרות שרבות ממדינות המערב מנפיקות דרכונים ביומטריים. המדינה היחידה שבה כן הונהגה תעודה כזו היא הונג קונג. באף מדינה מערבית ודמוקרטית אין מאגר מידע ביומטרי של כלל האזרחים והתושבים, כפי שמתכננת ישראל. כך עולה ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לקראת תחילת הדיונים בחוק תעודות הזהות הביומטריות שיוזם משרד הפנים, ומעורר התנגדות חריפה ביותר של ארגוני זכויות האדם.
... השימוש בת.ז. ביומטריות בעולם כמעט לא קיים, אם כי בכמה מדינות באירופה מתקיים דיון ציבורי בתוכניות להנפקת תעודות כאלו. עם זאת, הולכת ומתרחבת הדרישה לדרכונים ביומטריים. דרכון, בניגוד לתעודת זהות, הוא מסמך שקבלתו התנדבותית בדרך כלל ואין חובה לקחתו. "
סקירה משווה של מרכז מחקר ומידע של הכנסת
מרכז המחקר והמידע של הכנסת שיחרר סקירה משווה שהוכנה ע"י ליאור בן- דוד ואתי וייסבלאי בנושא: "אמצעי זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ומאגרי מידע ממשלתיים" (PDF).
"דומה כי בשנים האחרונות מתרחש תהליך הדרגתי של התרבות הצרכים והמטרות שלשמם הטכנולוגיה הביומטרית משמשת כאמצעי לזיהוי ואימות נתונים על זהותו של אדם; בד בבד, מתרחבות קבוצות האוכלוסין שהשימוש בטכנולוגיה זו מכוון כלפיהן… יובהר כי הנפקת תעודה ביומטרית, דהיינו מסמך שיש בו שבב אלקטרוני ובו נתונים ביומטריים, אינה מחייבת את שימורם של אותם נתונים במאגר מידע מרכזי. מהסקירה עולה כי הכללת טביעה ביומטרית במאגרי מידע לאומיים היא סוגיה הנדונה בשנים האחרונות בכמה מדינות. כיום אין מדינה מערבית ודמוקרטית שבה יש מאגר מידע שבו שמורות טביעות ביומטריות של כלל אזרחי המדינה או תושביה.
… כפי שאפשר להתרשם מן הסקירה שלהלן, בדיון בסוגיות אלו עולות שאלות חשובות, ובהן האם המדינה רשאית לחייב אזרחים ושאינם אזרחים למסור טביעה ביומטרית; האם יש צורך לשמור טביעה ביומטרית במאגר מידע; כמה זמן יישמר המידע הביומטרי; ההגנה על מאגר מידע מסוג זה; למי תהיה גישה למידע ולאילו מטרות.
[בבריטניה]… תוכניות הממשלה עוררו חששות כבדים שנוגעים למידת הדיוק והנכונות של מערכות הזיהוי הביומטריות, לפוטנציאל הפגיעה בהן ולסוגיות של חדירה לפרטיות, וכן לעלויות הכרוכות במימוש התוכניות האמורות. בין השאר נטען כי הטכנולוגיה שמערכות אלו מבוססות עליה טרם נבדקה כהלכה ומאגר המידע שבו שמורים נתוניו של כל מי שמחזיק בתעודת זהות כאמור עלול להפוך ליעד עיקרי לפעילות ביטחונית עוינת…
בועז סנג'רו, "תעזבו את האצבעות"
ד"ר בועז סנג'רו, ראש החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה במרכז למשפט ולעסקים בר"ג, מסביר בכתב העת של לשכת עורכי הדין (גיליון פבר' 09, ע' 85), כיצד מאגר טביעות האצבע מועד להפליל חפים מפשע, ומזהיר מפני הסכנות שצפוי ליצור המאגר הביומטרי שמבקש משרד הפנים להקים. הוא פותח בהפנייה למאמר המערכת של "הארץ" "הליברלי",שהביע התלהבות מהרעיון להקים בישראל מאגר נרחב של טביעות אצבעות וששאל "מי מפחד מטביעות אצבע? ... הזיהוי הוודאי יכול לסייע לאתר חשודים במהירות". האמנם? אומר סנג'רו, תשאלו למשל את עורך הדין האמריקאי ברנדון מייפילד.
בעקבות פיגועי הטרור ברכבת במדריד בשנת 2004, סרק מחשב ה-FBI טביעת אצבע שנמצאה על השק שבו היו הנפצים, ואיתר ואיתר עו"ד אמריקאי בשם ברנדון מייפילד. בדיונים בהארכת מעצרו העידו לא פחות מארבעה מומחים שונים של המשטרה ומומחה עצמאי נוסף, שמונה ע"י בית המשפט, כי קיימת ודאות של 100% שטביעות האצבעות שנמצאו על שק הנפצים הן של מייפילד. כיוון שבמשפט האמריקאי - כמו במשפט הישראלי - לא נדרשת ראייה מסייעת נוספת, קרוב לוודאי שמייפלד היה מורשע ומצטרף לקטגוריה האיומה של הרשעת חפים מפשע אלולא איתרה המשטרה הספרדית את הבעלים האמיתי של טביעות האצבע שנמצאו בזירת הטרור (FBI apologizes to lawyer held in Madrid bombings - MSNBC).
"ועדת חקירה קיבלה מהמומחים האמריקאים לטביעות אצבעות את ההסבר הבא: טביעת האצבעות שנמצאה בזירת הטרור הושוותה למליוני טביעות במאגר. מתוכן בוחר המחשב ב-20 הטביעות הדומה לה ביותר. לפיכך המומחים קיבלו לבדיקתם טביעות שמאוד מאוד דומות לזאת מהזירה; מה הפלא שטעו? סבורני כי 'ההסבר' הזה מדאיג מאוד וממחיש את הבעיה: הרי תמיד יאתר המחשב מתוך המאגר טביעות הדומות לאלו שנמצאו בזירה, גם כשאינן של הפושע האמיתי. וכשטביעות האצבע של הפושע עצמו אינן מצויות במאגר, הסכנה שאדם אחר יזוהה בטעות גדולה עוד יותר. פרט מדאיג נוסף שהתגלה בחקירה הוא שמומחי ה-FBI ידעו שמיייפילד נשוי למוסלמית וייצג אנשים הקשורים לטרור. דבר השפיע על הערכתם את טביעות האצבעות, שהיא - בניגוד לטעות נפוצה - די סובייקטיבית. בעצם מדובר בפרשנות: טביעת אצבע מזירת העבירה בדרך כלל אינה שלמה, ומקובל שהמומחים מסתפקים במספר מסוים של נקודות השוואה. טביעת האצבע שבמחשב היא בעצם לתמונה. הנה כי כן, לפנינו שורה של אפשרויות ממשיות לטעויות. מחקרים שנערכו בשנים האחרנות מוכיחים שהמומחים טועים שוב ושוב. אבד הכלח על האשליה שהזיהוי באמצעות טביעת אצבעות הוא ודאי. אבד - אבל רק בספרות המקצועית. בבתי המשפט חיה, קיימת, בועטת ונושכת התפיסה המיושנת שלפיה מדובר בוודאות. והיא מוליכה כפעם בפעם לעוול הגדול ביותר שגורמת המדינה לפרט: הרשעת חפים מפשע. לפיכך על השאלה 'מי מפחד מטביעות אצבע?' הנני משיב: ראוי לפחד מהקמת מאגר טביעות אצבע בישראל. יש לנו די הרשעות של חפים מפשע גם בלעדיו."
לדברים אלה יש להוסיף גם את מה שאנו יודעים על להיטות היתר להצליח בפיענוח פשעים, זו שמעבירה לא פעם את המשטרה על דעתה ויושרתה. הוסיפו גם את עינוי הדין ועוול, שיגרם לעשרות חפים מפשע, שיעברו חקירות קשות ומשפילות, יידרשו לנדב פרטים על מעשיהם ולנסות להסביר אותם. ולבסוף, הוסיפו את העובדה שטביעות האצבע הסרוקות במאגר, שמתכנן משרד הפנים, יהיו באיכות נמוכה בהרבה מזו של טביעות האצבע המלאות שבמאגר ה-FBI ובמאגרים המשטרתיים. נכון, הפשע גואה, הטרור מאיים - אבל יותר משהוא יסייע להתמודד איתם יביא המאגר הביומטרי המתוכנן לפגיעה אנושה בחפים מפשע.
וירג'יניה הצטרפה ל-11 מדינות שמתנגדות לת"ז ביומטרית
בית הנבחרים של וירג'יניה העביר חוק, הדוחה את תוכנית הממשל הפדראלי להנהגת תעודת זהות ביומטרית. יוזם החוק, סנאטור Ken Cuccinelli אמר, שנשקפת סכנה ממשית מאגירת מידע אישי על ידי המדינה משום ש"כוח שקיים ינוצל תמיד", וכי לוורג'יניה יש זכות להגן על פרטיות אזרחיה. בכך מצטרפת וירג'יניה ל-11 מדינות בארה"ב, שכבר החליטו לדחות את היוזמה הפדראלית. שימו לב - בארצות הברית ובבריטניה מתנהל מאבק על עצם הרעיון של הנהגת תעודת זהות. אצלנו, תעודת זהות נחזית להיות דבר מובן מאליו.
Privacy outweighs REAL ID - StarTribune 13.2.09
משרד הפנים מבטיח שיגן על המידע הביומטרי - בינתיים הוא מעביר מידע אישי בניגוד לחוק
לפני חודשיים כתבתי כאן, שמשרד הפנים מעביר מידע אישי לגורמים פרטיים שלא כדין. עניין שאולי נראה קצת פרוצדורלי ברגע הראשון, אבל הוא ממש ממש לא. בקליפת אגוז - בהתאם לפסיקה של בית המשפט העליון נאלץ משרד הפנים ליזום תיקון לחוק מרשם האוכלוסין, שיעגן את הפגיעה בפרטיות, הכרוכה בפרקטיקה של חיבור הבנקים וגופים פרטיים אחרים on-line למחשב מרשם האוכלוסין.
.
הדיונים שהתקיימו בועדת הפנים של הכנסת סביב הצעת החוק, הוכיחו עד כמה מהותית ולא פרוצדורלית היא ההתנייה, שלפיה כל פגיעה בזכות יסוד חוקתית טעונה עיגון בחוק של הכנסת: חברי הכנסת ובראשם יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר פינס, עברו משפט משפט והכניסו סייגים והגבלות לסמכות הגורפת שביקש משרד הפנים לקנות לעצמו באמצעות החוק שיזם (ראו בפסקה שלישית כאן). בין היתר, נקבע, שהעברת המידע לגורמים פרטיים תתאפשר בכפוף לפרסום תקנות מפורטות, שיאושרו אף הן בוועדה.
.
אלא שמאז חלפה למעלה משנה ותקנות עדיין אין. המשמעות היא אחת: משרד הפנים מעביר מידע אישי לגורמים פרטיים בניגוד לפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון ובניגוד לחוק שהוא עצמו יזם. רק לאחר שהאגודה לזכויות האזרח פנתה בעניין זה למשרד הפנים, נזכרו שם ליזום דיון נוסף בועדת הפנים של הכנסת לצורך אישור התקנות האבודות - כך הודיעה לי עו"ד ענת פישר צין מרשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול שבמשרד הפנים.
.
ועדיין, כפי שכתבתי למשרד הפנים בתגובה:
.
"אני תוהה ומבקש לדעת, כיצד זה הועבר מידע ממרשם האוכלוסין לגורמים פרטיים במהלך השנה אחרונה בניגוד לפסיקה מפורשת של בית המשפט העליון ובניגוד לחוק, ומדוע, לכל הפחות, לא פורסמו ההנחיות המנהליות (הגם, שכאמור, חסרות בסיס חוקי), שלפיהן נעשה הדבר..לנוכח זאת, בטרם יבקש משרד הפנים את אישור הכנסת להקמת מאגרי מידע רגישים יותר ממרשם האוכלוסין, כמו, למשל, מאגר ביומטרי של כלל אוכלוסיית ישראל, מוטב שייעשה בדק בית וייבחנו 'התנאים הנוקשים', שבעזרתם מבקש שר הפנים להרגיע את מי שחוששים לפגיעה בפרטיותם (ראו דבריו המצוטטים ב-"תעודות הזהות החכמות יוצאות לדרך", ynet 1.12.08)."
.
ולאנשים הללו ניתן לטפל בטביעות האצבע שלנו?
.
המידע הביומטרי שלנו יהיה "חלק ממרשם האוכלוסין" הדולף
3.1.09. הדיון הפרלמנטרי סביב היוזמה להקים את המאגר הביומטרי עדיין לא החל, אבל משרד הפנים אינו מאבד דקה. בתחילת השבוע פורסם "מכרז צילום ממוחשב וקליטת נתונים ביומטריים מס' 28/2008 ":
.
"משרד הפנים מבקש לקבל הצעות לרכישת מערכת להרכשת תצלומי פנים, דוגמת חתימה ונתונים ביומטריים, והתקנתה בעמדות בלשכות קבלת הקהל של הרשות. המערכת כוללת: מצלמות דיגיטליות, סורקים ממוחשבים, חיישני טביעת אצבע, משטחי חתימה, תוכנה ייעודית לצורך בדיקה של תצלומים דיגיטליים של פנים וטביעות אצבע... אגירה של מידע זה במאגרי המידע של מרשם האוכלוסין כחלק מרשומות האנשים שבמרשם האוכלוסין.
.
מימוש חלקים ממכרז זה מחייב חקיקה בכנסת. תהליך החקיקה צפוי לארוך תקופה מסוימת. ייתכן שבמסגרת תהליך זה ובעקבותיו, יאושרו או לא יאושרו בחקיקה חלקים מהמכרז, כולל שימוש או אי-שימוש ברכיבים מסוימים של הרכשה הביומטרית. ייתכן גם שיבוצעו שינויים מסוימים בדרישות (לרכיבים ו/או לתהליכים המפורטים במכרז)." (ההדגשות שלי - א"פ)
..
בשלב זה שלוש הערות:
.
1. הפרסום מדבר על אגירת המידע "במאגר המידע של מרשם האוכלוסין כחלק מרשומות שבמרשם האוכלוסין". לעומת זאת, בהצעת החוק שעברה בקריאה ראשונה, נאמר ש"האמצעים והנתונים הביומטריים יישמרו במאגר בנפרד" (בסעיף 8(ב)), שינוהל על ידי "רשות מוסמכת ונפרדת לענין המאגר הביומטרי". ומדוע מאגר נפרד? כי מרשם האוכלוסין מתגלגל ברשת ומשרד הפנים אפילו לא יודע להסביר איך הוא דולף שוב ושוב. במשרד הפנים הבינו שהם בבעיה, ולכן טרחו לשתול הבטחות מרגיעות בדברי ההסבר להצעת החוק: "מכיוון שהמדובר במאגר ייחודי, הכולל מידע ביומטרי רגיש בנוגע לכלל תושבי ישראל, יש להבטיח כי ניהולו ייעשה בידי גורם מקצועי בעל רמת אמינות גבוהה, ובנפרד ממאגרי מידע אחרים, כדוגמת מרשם האוכלוסין." אז נכון שמוקדם עוד להסיק מסקנות על פי הדברים הכלליים שבמכרז, אבל בשלב זה לפחות, לא עושה רושם שיש דגש מיוחד על מאגר "נפרד" כפי שהובטח, להבדיל ממס שפתיים כדי להשתיק את ההתנגדות הציבורית ההולכת וגוברת.
.
2. כדי לדעת אם וכיצד בדיוק מתכוון משרד הפנים להפריד בין המאגר הביומטרי לבין מרשם האוכלוסין יש לעיין במסמכי המכרז. אבל אלה אינם מתפרסמים. הם מוצעים למתמודדים במכרז, תמורת 1000 ש"ח. בפברואר צפוי להתקיים "כנס ספקים" אבל סגור: "השתתפות בכנס הספקים תתאפשר רק לרוכשי המכרז" (סעיף 7.1 להודעה על המכרז). לא ברור מדוע חושבים במשרד הפנים, שהציבור אינו רשאי לעיין במפרט שהוכן לצורך המכרז. כן, יש חוק חופש המידע (ראו, למשל, באתר התנועה לחופש המידע, את דבריו של מי שהיה החשב הכללי ד"ר ירון זליכה על הצורך ב"שימוש מוגבר ברשת האינטרנט, כדי להציג שם מידע על מכרזים ממשלתיים וחוזים"). אבל למה שהרשות תתנדב לתת מידע בלי לנצל את כל ההליכים והסייגים שקיימים בחוק זה? אגב, גם פרטי ההתקשרות עם HP בקשר להנפקת תעודות הזהות לא פורסמו. גם כדי לראות אותם נצטרך, ככל הנראה, לעבור את ההליכים של חוק חופש המידע.
.
3. למרות שבהודעה מצויין, שיתכן ויחולו שינויים בפרטים בעקבות הליכי החקיקה, עדיין, יש טעם לפגם בכך שנכתב מפרט והמכרז יוצא לדרך. כבר יצא לי לא פעם לשמוע (בהקשרים אחרים) שהצעות לבניה שונה של מערכת מחשב אינה אפשרית במערכת המתוכננת. לא שזה בלתי אפשרי לשבת ולתכנן מערכת מחשב שתענה על דרישות, שנוגעות להגנת הפרטיות. אבל כשיש כבר תכנון סגור וחתום, עושים אנשי הרשות את כל שביכולתם להציג אותו כמשהו "אובייקטיבי" שאינו ניתן לשינוי. וכמובן שקל יותר לעשות זאת כאשר פרטי המערכת שכבר תוכננה נמצאים אצלם בכספת ואינם ניתנים לבדיקה ולבחינה על ידי מומחים חיצוניים, וגם אין צורך להסביר אותם להדיוטות, שצריכים להחליט. (בדיוק יצא לשמוע השבוע את ד"ר אלון רוזן, מומחה למחשבים, שאותו הזכרתי בהקשר של בחירות ממוחשבות. קבוצת המדענים שהתריעה מפני התוכניות הקיימות בעניין זה ניסתה לשוא לקבל את פרטי התוכנית. כמו שכבר אמרתי, עושה רושם שבמשרד הפנים אין סבלנות למומחים). ארכיטקטורה של מערכת ממוחשבת אינה נתון "אובייקטיבי", אלא "תרגום" של העדפות ערכיות וחברתיות לשפה הטכנולוגית. המשימה שלנו היא להאבק על כך שההעדפות הערכיות הללו יהיו ראויות. ובשלב ראשון - שההעדפות שהנחו את מי שכתב את המפרט למכרז הזה היו ראויות.
/
והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעת האצבע שלנו 3
25.12.08, יהונתן קלינגר - Intellect or Insannity: והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעת האצבע שלנו
.
"אכן, מדובר 'רק' בחמש תקלות מתוך מיליונים של בדיקות, אולם, כמו כל סיפור טוב, כאשר מוסיפים פרט מידע קטן אחד, כל הסיפור הופך למעניין: החברה שהפעילה את התוכנה שאגרה את הפרטים הרפואיים היא HP. אותה חברה שזכתה לאחרונה במכרז להפעלת מערך תעודות הזהות החכמות וככל הנראה תחזיק את הנתונים הביומטרים של כל אחד מאיתנו. אכן, עשר שנות התנהלות מכרז לא מבטיחות שהוא יהיה חף מבעיות, אבל די ברור כבר היום שאותם אנשים שיחזיקו את המאגר עשויים לפשל... אכן, חברי הכנסת לא צריכים לרדוף אחרי המדליפים או לחפש את הפרצות, הם גם לא צריכים להעסיק עצמם במהי הטכנולוגיה הנכונה על מנת למנוע דליפה של מידע; חברי הכנסת צריכים להיות אמונים על שלום הציבור, וככאלה אסור להם לאפשר את המאגר הביומטרי בישראל."
.
"אכן, מדובר 'רק' בחמש תקלות מתוך מיליונים של בדיקות, אולם, כמו כל סיפור טוב, כאשר מוסיפים פרט מידע קטן אחד, כל הסיפור הופך למעניין: החברה שהפעילה את התוכנה שאגרה את הפרטים הרפואיים היא HP. אותה חברה שזכתה לאחרונה במכרז להפעלת מערך תעודות הזהות החכמות וככל הנראה תחזיק את הנתונים הביומטרים של כל אחד מאיתנו. אכן, עשר שנות התנהלות מכרז לא מבטיחות שהוא יהיה חף מבעיות, אבל די ברור כבר היום שאותם אנשים שיחזיקו את המאגר עשויים לפשל... אכן, חברי הכנסת לא צריכים לרדוף אחרי המדליפים או לחפש את הפרצות, הם גם לא צריכים להעסיק עצמם במהי הטכנולוגיה הנכונה על מנת למנוע דליפה של מידע; חברי הכנסת צריכים להיות אמונים על שלום הציבור, וככאלה אסור להם לאפשר את המאגר הביומטרי בישראל."
והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעות האצבע שלנו 2
25.12.08 ניב ליליאן ב-ynet:
.
.
"המערכת הוטמעה על ידי HP ישראל - החברה שנבחרה גם לביצוע תעודות הזהות הביומטריות, מה שצריך גם לעורר שאלות במשרד הפנים. נכון לאמש, חברת HP בחרה למלא את פיה מים, והסתפקה בתגובה לקונית. מבחינה סטטיסטית, כמה עשרות של שגיאות שהתגלתה עד כה, לעומת אלפי רשומות המעובדות, היא זניחה. אבל תנסו לומר זאת לאדם שקיבל תוצאת בדיקה לא נכונה, המשליכה על כל ההתייחסות והטיפול בבריאותו. כשמדובר בדיני נפשות - אין מקום לטעויות ועוד טרם ברור היקפה המלא של התקלה."
.
ליליאן גם חוזר שוב על הת'מה, שהבעיה היא לא המחשב אלא האופן שבו אנחנו, בני האדם, מפעילים אותו. וזה בהחלט נכון. ההתנגדות למאגר הביומטרי אינה נובעת מטכנופוביה (פחד מיתי שמניע, למשל, את הצנזורים הקטנים שמזהירים מפני "סכנות" הפריצות של האינטרנט - כמו שלפני מאה שנים הזהירו מפני הטלגרף). אדרבה, עושה רושם שההתנגדות החזקה ביותר באה דווקא מהכיוון של מומחים וחובבי טכנולוגיה, אלה שהכי נהנים מהאפשרויות שהיא פותחת בפנינו, אך גם מכירים את מגבלותיה ועוד יותר מכך - את המגבלות של אלה שמפעילים אותה. דווקא הם יודעים את מה שלא יודעים במשרד הפנים (או במשרד הבריאות): מאגר ביומטרי זה לא גאדג'ט.
"והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעות האצבעות שלנו"?
גם כשחוזרים מהעבודה ב-9 בערב, כדאי לחזור אל המחשב: בתיבת הדוא"ל חיכה לי מייל של יהונתן קלינגר שהפיץ תחת הכותרת הזו את הלינק לידיעה, שמפרסם הערב ד"ר איתי גל ב-ynet: "התקלה הזו יכולה לעלות בחיי אדם: חולים באיכילוב, וולפסון, אסף הרופא, הלל יפה ונהריה קיבלו תחת שמם תוצאות מעבדה שגויות. מקור הבעיה: תקלת תוכנה חמורה של חברת HP. התקלה נחשפה על-ידי רופאה באסף הרופא שחשדה שתוצאות בדיקה ששלחה אינן נכונות. משרד הבריאות עדיין חוקר אבל מודה: איתרנו כ-40 מקרים עד כה. יו"ר ארגון רופאי המדינה: 'זוהי קטסטרופה אמיתית'… בחברת HP ישראל, משווקת התוכנה הרפואית, סירבו להתייחס לנאמר בכתבה.".
.
לפחות בפעם הבאה שאגיע לועדת האתיקה של פרויקט רשומה רפואית לאומית - הגאדג'ט של משרד הבריאות - לא יספרו לנו, שחייבים להזדרז, ושחבל על כל יום שעובר בלי שהסודיות הרפואיות שלנו רצה במערכת מחשב "לאומית".
.
אבל אם לחזור לגאדג'ט הנוכחי, זה של השר שיטרית: HP? זה לא אלה שהולכים להיות בעלי הבית של טביעות האצבע שלנו? אלה שיאפשרו לגופים "לרכב" על התעודה החכמה?.אבל למה שאכביר מילים. הכותרת של קלינגר כל כך קולעת, שכל מה שנותר זה רק לחזור עליה שוב ושוב: והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעות האצבעות שלנו. ואולי בכל זאת שינוי קל: והאנשים האלה הולכים לטפל בטביעות האצבעות שלנו?
.
מאגר ביומטרי זה לא גאדג'ט
15.12.08 - אבנר פינצ'וק (גרסה מלאה למאמר שהתפרסם היום ב-ynet):
.
לכל מי ששואל אני חוזר ומסביר, שאנחנו לא טכנופובים. הטכנולוגיה יכולה להביא ברכה לפרטים ולחברה, אבל היא גם עלולה להזיק. מה שעושה את כל ההבדל זה מחשבה תחילה והסדרה קפדנית של השימוש שייעשה בטכנולוגיה. אבל במדינת ישראל ממהרים: למאגר ביומטרי מהסוג שמשרד הפנים מבקש להקים, צפויות להיות השלכות קשות על זכות היסוד לפרטיות, ולטענת מומחים לאבטחת מידע – גם על ביטחון המדינה ועל שלום הציבור (ראו, למשל, ד"ר מיכאל בירנהק, וגם בדברי ההסבר להצעת החוק). החלטה על מהלך כה מורכב ושנוי במחלוקת, מצריכה לימוד מעמיק ודיון ציבורי. במקומות מסודרים, כמו בבריטניה למשל, דנים בנושא כבר מספר שנים ועדיין לא התקבלה שם הכרעה.
.
אבל אצלנו? שועטים קדימה: אחרי שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במחטף ציבורי, הודיע השר שיטרית בשבוע שעבר, שהוא "יותר מנחוש" להעביר את הצעת החוק המסוכנת כבר במהלך הפגרה. זאת למרות שבימים אלה חברי הכנסת והציבור מרוכזים במערכת הבחירות, ואינם פנויים לדיון רציני ביוזמה הביומטרית (ראו פניות המועצה להגנת הפרטיות והאגודה לזכויות האזרח ורשימות קודמות כאן).
אבל אצלנו? שועטים קדימה: אחרי שהצעת החוק עברה בקריאה ראשונה במחטף ציבורי, הודיע השר שיטרית בשבוע שעבר, שהוא "יותר מנחוש" להעביר את הצעת החוק המסוכנת כבר במהלך הפגרה. זאת למרות שבימים אלה חברי הכנסת והציבור מרוכזים במערכת הבחירות, ואינם פנויים לדיון רציני ביוזמה הביומטרית (ראו פניות המועצה להגנת הפרטיות והאגודה לזכויות האזרח ורשימות קודמות כאן).
.
קלות דעת מאפיינת גם פרויקט טכנולוגי אחר שמריץ משרד הפנים - בחירות ממוחשבות. גם כאן מדובר בעסק לא פשוט והתקלות שהתגלו בשבועות האחרונים בפריימריז במפלגת העבודה, או בליכוד מגלות רק קצה קרחון של הבעיות שעלולות לצוץ משימוש נמהר בטכנולוגיה. כפי שמסביר, למשל, אור הירשאוגה: "ליתרונות המרובים של בחירות ממוחשבות נלוות דאגות חדשות. התקשורת בארה"ב מציינת חדשות לבקרים מחקרים שונים שתוצאותיהם מצביעות על כשלי אבטחה של הבחירות הממוחשבות, הנובעים מהאוטומציה של התהליך. רוב המחקרים הללו נוגעים לקלות הפריצה לתחנות הממוחשבות להצבעה וליכולת לשתול בהן וירוסים. בבחירות האחרונות בארה"ב דווח על מספר עצום של תקלות שנגעו לאימותן של מערכות ההצבעה. דאגות כאלה לא פסחו גם על ממשלות באירופה: בהולנד, למשל, בחרה הממשלה לבטל מהלך למחשובן של הבחירות במדינה…".
קלות דעת מאפיינת גם פרויקט טכנולוגי אחר שמריץ משרד הפנים - בחירות ממוחשבות. גם כאן מדובר בעסק לא פשוט והתקלות שהתגלו בשבועות האחרונים בפריימריז במפלגת העבודה, או בליכוד מגלות רק קצה קרחון של הבעיות שעלולות לצוץ משימוש נמהר בטכנולוגיה. כפי שמסביר, למשל, אור הירשאוגה: "ליתרונות המרובים של בחירות ממוחשבות נלוות דאגות חדשות. התקשורת בארה"ב מציינת חדשות לבקרים מחקרים שונים שתוצאותיהם מצביעות על כשלי אבטחה של הבחירות הממוחשבות, הנובעים מהאוטומציה של התהליך. רוב המחקרים הללו נוגעים לקלות הפריצה לתחנות הממוחשבות להצבעה וליכולת לשתול בהן וירוסים. בבחירות האחרונות בארה"ב דווח על מספר עצום של תקלות שנגעו לאימותן של מערכות ההצבעה. דאגות כאלה לא פסחו גם על ממשלות באירופה: בהולנד, למשל, בחרה הממשלה לבטל מהלך למחשובן של הבחירות במדינה…".
.
מכאן לא נובע כמובן, שהטכנולוגיה לא תוכל בעתיד לסייע בהליך ההצבעה האלקטרוני, כמו שחוזה, למשל, ניב ליליאן, אבל לעת הזאת היא "טרם הגיעה לפרקה, וככל הנראה יעברו מספר שנים לפני שתאומץ באופן נרחב במחוזותינו בבחירות כלליות". אלא שבמשרד הפנים כבר החליטו על המודל הטכנולוגי של בחירות ממוחשבות בישראל, ודוחפים אותו קדימה.
מכאן לא נובע כמובן, שהטכנולוגיה לא תוכל בעתיד לסייע בהליך ההצבעה האלקטרוני, כמו שחוזה, למשל, ניב ליליאן, אבל לעת הזאת היא "טרם הגיעה לפרקה, וככל הנראה יעברו מספר שנים לפני שתאומץ באופן נרחב במחוזותינו בבחירות כלליות". אלא שבמשרד הפנים כבר החליטו על המודל הטכנולוגי של בחירות ממוחשבות בישראל, ודוחפים אותו קדימה.
.
בחודש יולי השנה התכנסה בטכניון קבוצה של מדעני מחשב, ולאחר שלמדה על תוכנית הבחירות הממוחשבות של משרד הפנים היא התריעה מפני סכנותיה (ראו: אהוד קינן ynet). לאחר שמשרד הפנים התעלם מהם, פנו המדענים לציבור: "אם אתם מרגישים שהתהליך של מעבר לבחירות נטולות נייר נעשה בחופזה וללא הדיון הציבורי המתבקש, פעלו וחתמו על המכתב נגד החקיקה המוצעת".
בחודש יולי השנה התכנסה בטכניון קבוצה של מדעני מחשב, ולאחר שלמדה על תוכנית הבחירות הממוחשבות של משרד הפנים היא התריעה מפני סכנותיה (ראו: אהוד קינן ynet). לאחר שמשרד הפנים התעלם מהם, פנו המדענים לציבור: "אם אתם מרגישים שהתהליך של מעבר לבחירות נטולות נייר נעשה בחופזה וללא הדיון הציבורי המתבקש, פעלו וחתמו על המכתב נגד החקיקה המוצעת".
.
"בחופזה"? "ללא דיון ציבורי" – זה בדיוק מה מה שקורה גם עם היוזמה הביומטרית. אבל עושה רושם שלשר שיטרית אין סבלנות למומחים: בשבוע שעבר, בעקבות כשלון הפריימריז הממוחשבים בליכוד, הוא התראיין אצל יעל דן בגל"צ, ואמר ש"זה ממש מביש שבישראל, מעצמת הייטק, נכשלים עם דבר כל כך אלמנטרי ופשוט של קיום בחירות". וכשנשאל שמא הוא נוקט בקו יומרני מדי השיב: "שיהיה לבריאות, אני איש שמקדם בחירות ממוחשבות… היו תקלות בפריימריז? זה מצחיק…".
"בחופזה"? "ללא דיון ציבורי" – זה בדיוק מה מה שקורה גם עם היוזמה הביומטרית. אבל עושה רושם שלשר שיטרית אין סבלנות למומחים: בשבוע שעבר, בעקבות כשלון הפריימריז הממוחשבים בליכוד, הוא התראיין אצל יעל דן בגל"צ, ואמר ש"זה ממש מביש שבישראל, מעצמת הייטק, נכשלים עם דבר כל כך אלמנטרי ופשוט של קיום בחירות". וכשנשאל שמא הוא נוקט בקו יומרני מדי השיב: "שיהיה לבריאות, אני איש שמקדם בחירות ממוחשבות… היו תקלות בפריימריז? זה מצחיק…".
.
ואז ביקשה המראיינת להעלות לשידור את ד"ר אלון רוזן, מרצה למדעי המחשב, ואחד מקבוצת החוקרים, שהזהירה מפני מהלכים נמהרים. אבל שיטרית הפטיר "כן, נפגשתי איתם, שמעתי אותם…" ונעלם מהקו – אולי הספיק לשר ממומחים ואולי מערכות התקשורת של גל"צ אינן משוכללות כמו מערכת ההצבעה האלקטרונית של משרד הפנים.
.
איני מתיימר להיות ידען גדול בטכנולוגיה, אבל גם השר שיטרית אינו כזה, למרות "ההשכלה האקדמית המיוחדת שלו". המעט שאני יכול לעשות זה להקשיב למומחים בתחום ולנסות לקיים בעזרתם דיון מלומד וזהיר לפני שמחליטים האם וכיצד נשתמש בטכנולוגיה בצורה מועילה וללא נזקים.
איני מתיימר להיות ידען גדול בטכנולוגיה, אבל גם השר שיטרית אינו כזה, למרות "ההשכלה האקדמית המיוחדת שלו". המעט שאני יכול לעשות זה להקשיב למומחים בתחום ולנסות לקיים בעזרתם דיון מלומד וזהיר לפני שמחליטים האם וכיצד נשתמש בטכנולוגיה בצורה מועילה וללא נזקים.
בחירות ממוחשבות או מאגר ביומטרי הם לא גאדג'טים. גם אני שמעתי שישראל היא "מעצמת היי-טק", כמו שאומר השר שיטרית. אבל השאלה שעומדת על הפרק אינה מה אנו מסוגלים לעשות אלא מה ראוי נעשה, ועל כן הכרעה חברתית רציונאלית בשאלות מוסריות וחוקתיות היא תנאי מוקדם והכרחי לניצול של טכנולוגיה, הן במקרה של בחירות ממוחשבות והן במקרה של המאגר הביומטרי.
.
.
שטרית, יש גבול ואתה חוצה אותו
10.12.08 - ד"ר הני זובידה, מרצה למדעי המדינה במרכז הבינתחומי הרצליה כותב ב-nana 10 ובבלוג האישי שלו באתר "רשימות": "הגיע הזמן לעמוד ולאמר מאיר שטרית, לך הביתה נמאסת. אנחנו לא זקוקים לך בחיינו וגם לא לפיקוח מתמיד של המדינה עלינו, יש גבול ואתה חוצה אותו. ממשרה של משרת ציבור אתה מנסה להפוך את הציבור למשרת המערכת, לא עוד!"
.
"... אחד הדברים הכי מפחידים בהקשר זה הינו מה שנקרא חוק המידע הביומטרי... שנועד לייסד מאגר נתונים פרטני ממוחשב ... שמטבעו עלול להיות חשוף לגופים מסחריים ופיננסיים ולאינטרסים שלהם אבל גם למעשים פליליים כמו "השאלת" זהות ע"י פריצה למאגר וכל זאת בשם ה"הגנה" על זיוף מסמכים מזהים. מהפח אל הפחת.
.
"... אחד הדברים הכי מפחידים בהקשר זה הינו מה שנקרא חוק המידע הביומטרי... שנועד לייסד מאגר נתונים פרטני ממוחשב ... שמטבעו עלול להיות חשוף לגופים מסחריים ופיננסיים ולאינטרסים שלהם אבל גם למעשים פליליים כמו "השאלת" זהות ע"י פריצה למאגר וכל זאת בשם ה"הגנה" על זיוף מסמכים מזהים. מהפח אל הפחת.
.
נציגי ציבור הם זן מוזר, אלו אנשים שאנו בוחרים כדי לייצג את טובתנו כמחוקקי חוקים או שרים, אך לפתע פתאום הם "מתנתקים מהחוטים" ותופסים חיים עצמאיים והיוצרות מתהפכות. במקום שיעשו את דברנו הם אומרים לנו מה יותר טוב לנו. זהו בעיני אחד מהמצבים המסוכנים ביותר לדמוקרטיה. בצומת מסוכנת זו עומד שר הפנים מאיר שטרית... שבא לחנוק את חירותינו ולפגוע בזכויותינו הבסיסיות ביותר... כעת, מתעלה על עצמו אותו נבחר, או אולי עלי לומר "מורם מעם", ומדאגה אותנטית לביטחוננו החליט שר הפנים מאיר שטרית, לקדם את חוק המידע הביומטרי בתקופה בה הכנסת אינה פועלת כמעט. ...
.
מה השלב הבא? התקנת מצלמות בבתים של אנשים על מנת שנוכל לפקח טוב יותר על האוכלוסיה? האם הפרנויה עברה כל גבול? לדעתי לא, ושר הפנים יזכר בתור מי שקידם אותנו לפי תהום. אין בחוק זה שום דבר מלבד רצון לשמן עוד גלגלים של כאלו ואחרים שירויחו מהנפקת התעודות, אחסון הנתונים ויצירת עוד מערך של פיקוח מפחיד עלינו. השימוש הציני, הגובל בפשע נגדנו האזרחים, עבר כל גבול הגיע הזמן לעמוד ולאמר מאיר שטרית, לך הביתה נמאסת. אנחנו לא זקוקים לך בחיינו וגם לא לפיקוח מתמיד של המדינה עלינו, יש גבול ואתה חוצה אותו. ממשרה של משרת ציבור אתה מנסה להפוך את הציבור למשרת המערכת, לא עוד!"
.
.
ביהמ"ש האירופי: מאגר הד-נ-א בבריטניה לא חוקי
8.12.08 "הארץ": בית הדין האירופי לזכויות אדם (ECHR) הוציא לפני כמה ימים פסק דין, הקובע, שמאגר ה-DNA המשטרתי של בריטניה מהווה הפרה חמורה של הזכות לפרטיות: "ההחלטה, שהתקבלה פה אחד בשטרסבורג, היא מהלומה קשה למדיניות הממשלה הבריטית, המתירה לקטלג ללא הגבלה את טביעות האצבעות והד-נ-א של כל החשודים בפלילים - גם אלו שזוכו מאשמה. בנאום הסיכום נקטו השופטים לשון חריפה במיוחד נגד מדיניות זאת, ואמרו כי בית הדין 'המום מטבעה המקיף וחסר האבחנה' (להרחבה ראו ב-pratiut.com).
.
בית הדין מייחד מילים אחדות למקרה של אגירה של טביעות אצבע בלבד (ללא דגימה גנטית - סעיפים 78-86 לפסק הדין). נקבע, שטביעות אצבע מכילות מידע ייחודי על הפרט ומאפשרות זיהוי מדויק במגוון של נסיבות. העלתן על מאגר מידע והיכולת להצליב את המידע עם נתונים ומאגרים נוספים יוצרות פגיעה בזכות לפרטיות, ופגיעה זו צריכה להיבחן בחינה חוקתית לאור המטרות. כיוון שהפגיעה שנדונה במקרה הנדון היא חמורה יותר (אגירה הן של טביעות אצבע והן של דגימות די.אן. איי) אין בפסק הדין קביעה חד משמעית לגבי אגידה של טביעות אצבע בלבד. מכל מקום, אין ספק, שבמקרה של מאגר ביומטרי של כלל האוכלוסייה (להבדיל ממאגר של חשודים) תישא המדינה בנטל הוכחה כבד עוד יותר. בית הדין אומר גם דברים חשובים על החובה המיוחדת, שמוטלת על מדינה, שמבקשת לבצע מהלכים חלוציים בשימוש בטכנולוגיה פולשנית:
"In the Court's view, the strong consensus existing among the Contracting States in this respect is of considerable importance and narrows the margin of appreciation left to the respondent State in the assessment of the permissible limits of the interference with private life in this sphere. The Court considers that any State claiming a pioneer role in the development of new technologies bears special responsibility for striking the right balance in this regard." (para. 112)
.
הפסיקה החדשה נותנת רוח גבית למתנגדים לפרוייקט הביומטרי של ממשלת הלייבור. מאמר המערכת של ה-Independent משנס מותניים לקראת המאבק הבא:
.
"Yet this is simply one victory in a much larger war against a Government which refuses to recognise the limits of the state's role in our private lives. Ministers show no sign of relenting in their efforts to foist costly and intrusive ID cards on us... This Government has proved itself again and again to lack any understanding of either the acceptable boundaries of official intervention in our personal lives or the overwhelming necessity to safeguard the public's private data. With yesterday's judgment the juggernaut has been slowed, but not stopped. The campaign to protect our civil liberties goes on."
..
תוספת מאוחרת - נוב' 2009.
ממשלת בריטניה עומדת במריה ומסרבת למחוק חפים מפשע ממאגר ה-DNA
Government announces innocents will continue to be held on DNA database - Liberty 11.11.09
ככה שומר משרד הפנים על המידע האישי שלנו
8.12.08 שחר אילן ב"הארץ" כותב היום על כך שלקראת הבחירות מועבר פנקס הבוחרים למפלגות, וש"לרוב דולף המידע, ופרטים רגישים על אזרחים במדינה נחשפים לכל". אבל זה לא כל הסיפור, ממשיך אילן:
.
"אבל האם באמת רק המפלגות אשמות? לא זה מה שהסביר חזי שאשא ממערך המחשוב במשרד הפנים לחברי ועדת הפנים של הכנסת ב-7 במרץ 2007 (ראו פרוטוקול - א"פ). הוא הסביר שבמאגרים באינטרנט יש מידע שלא מופיע בפנקס הבוחרים. הוא סיכם: 'כנראה שזה לא מהמפלגות', או לפחות לא רק. יו"ר הוועדה ח"כ אופיר פינס אמר בתגובה ש"העניין של זליגת מרשם האוכלוסין כולו זה דבר מטורף, אני רוצה לדעת איך זה קרה, שתהיה פניה של משרד הפנים למשטרה'. בישיבה הבאה דיווח שאשא לפינס: הגשנו תלונה לאור הדיון כאן, ואני עשיתי מעקב מול המשטרה. בסך הכל הרגשתי שאני די נודניק כלפי המערכת הזו. סיפרו לי שזה עובר למטה הארצי. בסופו של דבר הודיעו לי שהתיק נסגר, העבריין לא נודע. אלה היו המלים'. "
.
השתתפתי בישיבה נוספת של ועדת הפנים (ראו פרוטוקול 30.10.07) ובאמת נדהמתי לגלות שמשרד הפנים אינו מצליח לשמור על מאגר המידע של מרשם האוכלוסין, ושהתרוץ הקבוע, שלפיו האשם הוא במפלגות, אינו נכון. רשם מאגרי המידע אמר בישיבה: "הרמה הראשונה היא הרמה של המשרד, של משרד הפנים שחייב לוודא כיצד זה קרה. קודם כל – לוודא פוזיטיבית שלא היתה דליפה ממערכות המידע של משרד הפנים. אני לא יודע אם זה נעשה. אבל אם ניתן לתת אינדיקציה פוזיטיבית שזה לא נעשה במשרד הפנים – זהו גם אינפורמציה שצריכה לעבור למשטרה, כי אז צריך לחפש את זה איפה שזה נמצא, במקומות אחרים."
.
מה התחדש מאז? נכון! כלום!
.
ועכשיו אולי כדאי שנחשוב פעם נוספת כיצד להתייחס לדבריו של שר הפנים בנוגע למאגר הביומטרי, ש"למי שחוששים מפגיעה בפרטיות אין מה לדאוג... הוגדרו תנאים מאוד נוקשים לגבי גישה למאגר ומי יורשה לשלוף ממנו מידע." (ynet 1.12.08).
.
ראו עוד בעניין זה: משרד הפנים מעביר מידע אישי לגורמים פרטיים שלא כדין.
.
המועצה להגנת הפרטיות לפרופ' בן ששון: החיפזון אינו ראוי
4.12.2008 - המועצה להגנת הפרטיות* פנתה ליו"ר ועדת החוקה ומבקשת ממנו שלא להיענות לדרישת השר שיטרית להעביר את החוק הביומטרי עוד במהלך הפגרה (למכתב).
`
במכתב מסביר ד"ר מיכאל בירנהק, יו"ר הועדה המשפטית של המועצה, שמדובר בהצעה מורכבת מאין כמותה: ההיבט הטכנולוגי מצריך לימוד יסודי ונתון לשינוי מתמיד; דרושה חשיבה נפרדת על כל כדאיותו ואופן יישומו של כל אחד מהאמצעים שההצעה מבקשת להנהיג (דרכון, ת"ז, מאגר מידע); מדובר במהלך ארוך טווח, בלתי הפיך ויקר מאוד; ולבסוף והחשוב מכול - להצעה יש השלכה דרמטית על הזכות החוקתית לפרטיות.
`
"נושא כה מורכב, שיש לו השלכות חוקתיות יסודיות וקשות, ראוי להילמד בזהירות רבה וביסודיות… החיפזון במקרה כזה מסוכן. נציין, לשם השוואה, כי באנגליה… נדונות הצעות שונות, תוך קיום שיח ציבורי ער, מעורבות עמוקה של מומחים … במשך מספר שנים, ועדיין אין שם החלטה. המורכבות מחייבת אפשרות הוגנת ללימוד הנושא ולליבון בדיונים ציבוריים. אנו חוששים כי יש מי שאצה להם הדרך… הבקשה לדיון כה חריג עוד במהלך פגרת הבחירות מעיד על המשך המגמה הזו, וכך אנחנו למדים גם מראיונות בתקשורת של גורמים מסחריים המעורבים ביוזמה הממשלתית.
`
אנו מבקשים להמתין, להתאזר בסבלנות, לאפשר דיון ציבורי, לימוד על ידי מומחים מתחומי ידע שונים, ולדחות את הדיון בהצעת החוק לכנסת הבאה. דחיית הדיונים תפגין אחריות ציבורית. הרצון לחדש מובן לנו, אולם יש דברים שבהם הקצב הנכון והנבון הוא הזהיר, המחושב והיסודי ..."
`
* המועצה הציבורית להגנת הפרטיות ממונה על ידי שר המשפטים וחבריה באים מכל המגזרים, לרבות רשויות הביטחון במדינה (ראו באתר משרד המשפטים). כזכור כבר ביוני וביולי השנה הביעה המועצה דעה נחרצת נגד הקמתו של מאגר ביומטרי.
`
הירשם ל-
רשומות (Atom)
