.
נושא ההחלטה : טיוטת-חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטריים, התשס"ח-2008 - הסמכת ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק
.
מחליטים: א. לאשר עקרונית את טיוטת-חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטריים, התשס"ח-2008, המצורפת (דפים 48-13). ב. להסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על-דעת הממשלה, את נוסחה הסופי של הצעת החוק ולהגישה מיד לכנסת."
ב. הממשלה אישרה עקרונית את טיוטת חוק תעודת זהות, מסמך נסיעה ומאגר מידע ביומטריים, התשס"ח-2008, והסמיכה את ועדת השרים לענייני חקיקה ואכיפת החוק לאשר, על דעתה את נוסחה הסופי של הצעת החוק ולהניחה על שולחן הכנסת.
בשנים האחרונות מתמודדת מדינת ישראל עם תופעה קשה של זיוף תעודות הזהות והדרכונים המונפקים בידי משרד הפנים. זיוף תעודות אלה מאפשר שימוש בהן לרעה בידי גורמים שונים לצורך הגירה בלתי חוקית, לביצוע עבירות פליליות וכלכליות, ולפעילות הפוגעת בביטחון המדינה.תעודות הזהות ומסמכי הנסיעה המונפקים כיום הינם מסמכים קלים לזיוף, כאשר ישנן קבוצות אוכלוסיה רבות המעוניינות בזיוף, לצרכים המפורטים לעיל, וכאשר מחיריהן של תעודות זהות מזויפות זולים יחסים (כך למשל, לפי נתוני משטרת ישראל בנוגע לשנת 2006, המחירים נעים בין אלפי דולרים לתעודה "מקורית" ועד לכמה מאות ש"ח - שלושת אלפים ש"ח לתעודה מזויפת). על כך יש להוסיף כי זיוף תעודות נעשה הן על ידי גורמים עבריינים, ולעתים נעשה ניסיון להסתייע בעובדי מדינה לצורך כך.
מנתוני משרד הפנים עולה כי בשנת 2007 דווח למשרד הפנים על אבדן, גניבה והשחתה של 155,572 תעודות זהות, בשנת 2006 דווח על 150,556 מקרים כאמור, ובשנת 2005 על 152,417. עוד עולה כי במהלך השנים 2003 – 2007 התבקש משרד הפנים על ידי 58,169 תושבים להנפיק תעודות זהות חדשות בגין אבדן או גניבה שאירעו להם פעמיים במהלך שנים אלה, 7,665 תושבים ביקשו להנפיק בגין אבדן או גניבה שאירעו להם שלוש פעמים במהלך שנים אלה, 1,497 – ארבע פעמים, ו- 12 תושבים ביקשו הנפקה חוזרת בגין 10 – 13 אובדנים או גניבות. עוד יצוין כי מנתוני משטרת ישראל עולה כי 52 אחוזים מבין מחליפי תעודות זהות בשנים 1995 – 2006 הינם בעלי עבר פלילי, כאשר מעל ל- 10 אחוזים מתוכם הינם בעלי עבר פלילי של זיוף מסמכים והפצתם.
יצוין כי אין בישראל נתונים מדויקים על היקף התופעה המכונה "גניבת זהות", קרי, מצבים שבהם אדם אחד לוקח לעצמו זהות של אדם אחר, ופועל כאילו הוא היה אותו אדם, לאורך זמן, ומתחייב בשמו התחייבויות כספיות ואחרות (כגון – פתיחת חשבון בנק על שם הזהות הגנובה, חתימה על שיקים על שם האדם ממנו נגנבה הזהות והתחזות לאותו אדם לאורך זמן). ישנן עדויות נקודתיות, שחלקן אף מגיעות מפעם לפעם לידיעת הציבור באמצעות התקשורת, אך אין כיום סטטיסטיקה מפורטת של תופעה זאת על פי תלונות ומקרים של אנשים שזהותם נגנבה ואשר נפגעו מתופעה זו. יחד עם זאת, תופעת "גניבת הזהות" קיימת, ועל פי ניסיונן של חברות מערביות שונות, עלולה רק להתגבר בעידן שבו חלק גדל והולך של הפעילות הכלכלית, מבוסס על האינטרנט ותקשורת אחרת להבדיל מקשר של "פנים אל פנים".מטרת החוק היא לקבוע הסדרים אשר יאפשרו אימות וזיהוי של תושבי ישראל תוך שימוש באמצעים ביומטריים שיהיו בתעודות הזהות, במסמכי נסיעה ובמאגר ביומטרי מרכזי, באופן שיקשה מאוד על זיוף ושימוש בזהות אחרת. כלומר, החוק מתמודד הן עם בעיית זיוף התיעוד לאחר שנופק, הן עם בעיית ניפוק במרמה של תיעוד כפול לאותו אדם, והן עם בעיית "גניבת הזהות", כפי שהוסברה לעיל.
בהתייחס לנושא ציין ראש הממשלה כי שתי מטרות יש לשינוי מבורך זה – האחת – התמודדות כאמור עם זיופים רבים של תעודות זהות ודרכונים ישראלים, והשנייה, החשובה לא פחות – שיפור השירות הניתן לאזרחי ישראל.
המידע הביומטרי שנבחר על ידי משרד הפנים לשילוב בתעודת הזהות ובמסמך הנסיעה הינם תמונה הכוללת את תווי הפנים ושתי טביעות אצבע של אדם, שכן מדובר באמצעים הביומטריים המאפשרים רמת דיוק ואמינות גבוהים, בהתאם לבדיקות שנעשו על ידי משרד הפנים, על פי חוות דעת של מומחים, ולאור הניסיון המצטבר בארץ ובעולם בנושא זה.
בנוסף, תעודת הזהות תהיה מבוססת על טכנולוגיה של "כרטיס חכם", הכולל שבב שבו ייכללו (בנוסף למידע הביומטרי) תעודות דיגיטליות לאימות ולחתימה אלקטרונית. הוספת נתונים אלה תאפשר לתושבי ישראל לבצע פעולות מול גורמי ממשלה באמצעים אלקטרוניים, וזאת כחלק מתפיסת "ממשל זמין". יחד עם שיפור השירות הניתן לאזרח דרך אתרי האינטרנט הממשלתיים, זוהי עוד בשורה בדרך לשירות טוב יותר וזמין יותר.
+CC.JPG)
